שאלה חשובה.

אם לילד pdd

אני קוראת את כל המכתבים בפורום הנוכחי, ואני חייבת לספר גם את סיפורי.בני כיום בן 4 ילד מטריף ומהמם.בגיל 3 קיבלנו את הבשורה הקשה בכובד ראש. באותה עת היה בני בגן רגיל לחלוטין החלטנו לא להוציאו משם ןלתת לו רק טיפולים של קלינאית. יש לציין שזה פשוט היה מדהים. בני שעד אז לא דיבר ולא הגיב החל לפתע להיפתח לעולם, החל לדבר לייצור קשר עין להבין כל מה שנאמר לו, להיות ערני לסביבה לשחק עים ילדים אחרים בגן ציבורי ולהיות קשוב לכל הנאמר לו. אני רוצה פה, לעודד הורים אחרים שאל להם להיתייאש ולא ללכת קפופי ראש אלא, להיות אופטימיים וזקופי ראש. כיום בני בגן תקשורת וכולי תפילהשזו תהייה לו השנה האחרונה בחינוך מיוחד. ממני אמא מאושרת,ומאוד אופטימית.
 
שאלה חשובה.

האים מישהו מהנוכחים בפורום יודע על כך שילדיי pdd יוצאים הסקאלה הזו? האים שמעתם על מיקרים שכאלו? האים הם הופכים להיות כאחד האדם? יש למישהו ניסיון אישי? אשמח לתשובה מהירה!
 
לבתיה היחידה- לצאת מהאוטיזים.

אני באופן אישי מכירה ילד שהצליח לצאת מזה, למרות שנקבע עבורו באופן חד משמעי שאין לו סיכוי והוא צריך להיות במוסד. תקראי שרשורים קודמים, סיפרתי את הסיפור שלו. הנושא היה "סיפור אופטימי" ויש מקרים פחות קשים שאני מכירה. ואני חושבת שגם הילד שלי ביניהם. אבל, לא כל הסיפורים אופטימים, ולא תמיד אפשר לצאת מזה. לדעתי זה תלוי בהרבה דברים, אחד מהם בשיתוף הפעולה של הילד עצמו ובאיזה גיל מתחילים לטפל בו. מה גם שחשיבה חיובית ואופטימיות יש לה משקל רב בתהליך. במידה ותרצי לדבר עם אמא שהצליחה להוציא את בנה מזה, שלחי לי מסר ואעביר לך את מספר הטלפון שלה. היא אישה מדהימה, ולא איבדה תקווה גם כשכולם התייאשו, כולל המשפחה הקרובה. עמליה
 
למעלה