רפאל- בררתי לך עוד קצת בספרים ובראש
טוב אז אם מיקדנו את הבעיה לבעיה השניה, אני אפרט את זה טיפה יותר: נתחיל מדוגמה, שאני לא יודע כמה היא מדוייקת, ואז אני אשתדל להסביר אותה. אתה יודע למה חשוב להעלות את הדופק ולעשות חימום לפני ריצה נכון? כדי לא להעמיס על הלב: נניח שאתה עומד ``קר`` ואז בבת אחת מתחיל לרוץ בכל הכוח במעלה הר: הרי בשביל הלב (שאינו מוכן, ו``מקבל`` בבת אחת עומסים גבוהים, ועליו לעבוד קשה יותר כדי לספק דם), זה כמו לנסות לבצע זינוק בעליה בהילוך שלישי.. עכשיו, הבעיה שלך היא הפוכה, אם נחזור למטפורה על המכונית, עצירה מידית לאחר מאמץ כגון ריצה ארוכה דומה (לפחות בשביל הלב וכלי הדם) לנסיעה מהירה בהילוך חמישי, ואז שילוב פתאומי להילוך נמוך (שני-ראשון) מכיר ת`הרגשה והסאונד של המנוע ש``משתולל`` ומקפיץ סל``ד? אז זה ככה גם בגוף, וזאת הסיבה להתנשפויות, תחושת ה``חנק``, והדופק שפועם בראש בעת עצירה שלאחר מאמץ. תדע לך, שמהתופעה שאתה מתאר אפשר גם בקלות להתעלף (קורה לא פעם במסלול אגב), כי בעת תנועה (ריצה למשל), מסייעים שרירי השלד ללב, ודוחסים את הדם במעלה הגוף (ידעת את זה???), אך כשאתה עוצר בפתאומיות, מוטל בבת אחת כל העומס על הלב, אשר מתקשה לעמוד בו ולהזרים דם בעורקים, שנשארים כזכור פתוחים. הגדלת העומס מחייבת את הקטנת האספקה לחלק אחר בגוף, לרוע המזל, בחירת החלק הזה מבוצעת באופן טבעי ע``י כוח המשיכה, שמושך יותר דם לפלג הגוף התחתון. (מן הסתם) לכן חשוב כל כך לנער ולהזיז, פשוטו כמשמעו, את שרירי השלד לאחר הריצה, ולהאט עד למנוחה מלאה בהדרגה. דרך אגב (חשוב): זאת אותה הסיבה לתפיסת שריר לאחר מאמץ: בבת אחת אתה עוצר ומקטין משמעותית את אספקת החמצן לשריר, אשר מפצה את עצמו בחומצת חלב (חומצה לקטית או משהו כזה), ואז אתה מקבל שריר מכווץ ומתוח.. מקווה שעזרתי נ.ב. המידע לקוח בחלקו מספר מצויין שנקרא ``כיצד לפתח כושר גופני מושלם``, שם קצת יומרני, והספר מיועד ברובו למילואימניקים עבי כרס שרוצים לחזור קצת למה שהיו פעם, אבל יש בו חלקים לא רעים, והפרק שעוסק בחימום, זהה לתיאוריה לפיה בנויות תכניות האימונים שלנו אגב. רז