שאלה חשובה

[eyal the one]

שאלה חשובה

בכל מיני תנוחות , בעיקר בעמידת כתפיים, יש לי גמישות מצוינת, אני עומד עם גוף ממש ישר, הבעיה היא שאני לא יכול להרפות לגמרי את שרירי הידיים והצוואר , לא בשל בעיה של גמישות אלא בגלל שהעצם העליונה של עמוד השדרה לוחצת חזק על המזרון וזה כואב לי בעצם, אם אני מרפה את הידיים אני מעביר הרבה מהמשקל לעצם הזו ובגלל שכואב אני מונע מעצמי להגיע להרפיה מלאה. אני מתחיל יחסית (משהו כמו 4 חודשים) ראיתי שהמדריך לא צריך אפילו מזרון. האם תרגול יוגה למשך תקופה ארוכה (כמה שנים) מחסן את העצם מפני הכאב? האם אני אמור להרפות בכל זאת ולתת לעצם לכאוב? או האם פשוט להשתמש במזרון הרבה יותר עבה וכך להמנע מכאב העצם?

 

[סמדהי]

תשובה חשובה

אל תנסה להוית ישר כל כך, כמו המדריך, תרפה את הרצון לעשות את התנוחה מושלמת. אז האגן קצת ירד והצואר יגיע למקום בריא ללא כאב כמו שאתה מתאר. אל תתן לעצם לכאוב ואל תחליף מזרון, הכאב מלמד אותנו צריך למצוא את הדרך לעשות את הדברים בלי לפגוע בעצמנו.

 

[יוגי בר]

וואלה זה עניין באמת חשוב. התשובה

היי אייל, וברוך בואך לפורום. אז ככה: ולהתחלה שני עקרונות חשובים שאני מזה מקפיד בתרגול אצלי: 1. נכנסת לתנוחה ומשהו לא לא מסתדר(אתה מרגיש לא נוח וכו' וכו') צא מייד בלי חוכמות מהתנוחה. רד לשאווהאסנה(תנוחת הרפייה) הרפה מעט ואז נסה לחזור שנית. 2. נכנסת לתנוחה ומתפתח כאב. אל תצלול פנימה לתוך הכאב(תסבול ותנסה לתקן את התנוחה -יענו) יוגה זה לא האגף הנסתר של סאדו מאזו, ואתה לא אמור לסבול מכאבים. רד מייד לשאווהאסנה(תנוחת הרפייה) הרפה מעט ואז נסה לחזור שנית. ועכשיו....קרא את המשפט האלמותי הבא, הוא משפט מפתח בתרגול יוגה קלאסית. השלמות באסנה מושגת רק כשהמאמץ להשגתה נמוג לחלוטין אז מה היה לנו: צריך לדעת להכנס לתנוחה בנוחות וללא זעזוע צריך לדעת לשהות בתנוחה(זה הדבר החשוב) אין צורך במאמץ כדי להגיע לשלמות בתנוחה.(זה הכי חשוב) זאת אומרת: שיוגה היא- בין היתר- האומנות של האין מאמץ. גם הגופני גם המחשבתי וגם הנפשי. נסה לאמץ תובנה זו. וכעת נתקדם הלאה בעניין מן הקל אל הכבד א. המדריך זה ממש לא צריך לעניין אותך אם המדריך צריך מזרון או לא. זה עניינו שלו. שים לב! אתה לא אמור לחקות אותו. אתה מתרגל בשבילך. נקודה. ביוגה אתה לא מתחרה באף אחד אפילו לא בעצמך. ב. גמישות הגמישות היחידה שאתה צריך להשיג היא גמישות מחשבתית. קרא משפט זה בזהירות. גמישות מחשבתית ולא גמישות גופנית. ז"א זה ממש לא משנה(בשלב הזה) באם תהייה ישר כמו לולב(אפרופו חג הסוכות) בעמידת הכתפיים או לא. זה משנה מאוד באם תבצע את התנוחה ויכאב לך בצוואר כי אז אתה גורם נזק לחוליות צוואר ונזק לעצמך. וזו לא מטרת היוגה. גמישות מחשבתית מביאה להרפייה מלאה. ובמצב של הרפייה מלאה אתה יכול לעשות הכל. וכשאני אומר הכל-אני מתכוון להכל. ג. חיסון(נגד כאב) עזוב אותך מחיסונים. מבחינתך אין חיסון לכאב. התמדה בתרגול היא ערובה להצלחה. אבל תרגול ארוך במצב של כאב לא אמור לחסן את העצם. נהפוך הוא, הוא מזיק לשלד מזיק למערכת העצבית. אוקצור, זה לא הסיפור. ד. מזרון מזרון עבה יותר זה רעיון מצויין. יש בשוק כמה מזרונים עבים יותר. הטובים שהם גם עבים וגם סטיקיים(נצמדים) הם יקרים. חפש לך אחד כזה- לא תמצא במחיר שנראה לך. נשתדל להשיג לך במחיר הוגן והגון. ה. עצה והמלצה תניח כרגע לשלמות בתנוחות ותתרכז בנשימה. כל הזמן רק בנשימה. הנשימה הנכונה תביא אותך לאט לאט למצב של הרפייה ומשם.., כמו שאמרתי הכל פתוח. בהצלחה. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[eyal the one]

תודה אבל..

שוב אני מעדיף להיות ספציפי יותר, העניין חשוב לי כי זה מונע ממני לתרגל ספציפית את התרגיל הזה. הסיבה שאני לא מצליח להגיע להרפיה היא לא בשל אי גמישות מחשבתית או גופנית אלא פשוט בגלל שהעצם העליונה כואבת (שוב לא בשל עיוות השלד או משהו אלא בגלל שהיא נוגעת ברצפה ולכן אני נאלץ להשתמש בשרירי הידיים על מנת להרים את העצם מהריצפה ולא מרפה אותם כפי שהייתי רוצה לעשות). אנא בבקשה , התיחס ספצפית למה שאני מתאר , את הפילוסופיה עצמה אני כבר מכיר. שוב בתודה מראש איל

 

[יוגי בר]

פרקטיקה יוגית

אייל ידידי לא ירדת לסוף דעתי בעניין הגמישות המחשבתית. זו לא פילוסופיה אלא מהות. ומהות צריך לחוות לא להכיר. אז נמשיך לרגע בקו המחשבה שלך. אז ככה: 1. תנוחה בוא ונבחן את הסרוונגאסנה( עמידת הכתפיים) לעומקה. אז מה צריך לקרות בה? אתה צריך למעשה להגיע למצב בו פדחת הראש( אחורי הראש)וחגורת הכתפיים יוצרים למעשה מנח משולש(מלשון להניח)המאפשר לגב להיות זקוף ולרגליים בעקבותיהם.שים לב! המרפקים שתומכים בגב רק מהווים הרחבה של המשולש הנ"ל. עכשיו, כדי להגיע למנח משולש מושלם העורף וחוליות הצוואר צריכות להתארך ולהתארך ולהתארך....כך שמנח יהיה נוח יותר ויותר. ותוכל לנעול את הסנטר בשקע הסנטר(גאלאנדהרה בהנדה) בלי בעיות וגם לנשום בנוחות בלי חוכמות. ומה זה אומר? זה אומר שאם תרצה תוכל לשהות כל בתנוחה גם חצי שעה- למשל.(אל תנסה לעשות את זה) 2. הארכה טוב, אז איך מאריכים את הצוואר והעורף? לפני העלייה לסרוואנגאסנה יורדים קודם כל להאלהאסנה ותוך כדי נשימות איטיות וארוכות מאריכים ומאריכים את חוליות הצוואר. ורק לאחר הכנה עולים לסרוואנגאסנה. מה לעשות? עד שזה לא יקרה- הצוואר יכאב לך. זכור! ההארכה הזאת היא אינה עניין של מה בכך. היא בעצם המפתח למנח הנכון שמאפשר שהייה נוחה וארוכה בתנוחה. שכן בשלב יותר מתקדם(ואריאציות של התנוחה)אתה למעשה משחרר לגמרי את הידיים מהאחיזה בגב ועדיין הגב והרגליים נשארים זקופים. ז"א שאתה לא צריך ידיים כלל כדי להשאר בתנוחה אלא כל הגוף נשאר מונח ונסמך רק על הראש הצוואר והעורף וחגורת הכתפיים. 3. המורה מה עם המורה שלך. אתה שואל אותו לפעמים? אם לא תתחיל לשאול וכמה שיותר-אל תוותר. יש לך בעייה הוא חייב להתייחס אליה. מורה חייב לדעת לענות על נושאים כאלה ולהתייחס לגופו של נושא אצל כל תלמיד. המורה נמצא לא רק כדי להורות ולהדגים את התרגיל אלא כדי להשגיח ולפקח אישית על כל תלמיד. בהצלחה. בברכה ואהבה יוגי בר

 

[ruta4]

כאב בעצם העורף

ישנם סוגים שונים של הוראת יוגה, אולי כדאי לך לנסות לתרגל גם איינגר יוגה, שזוהי שיטה בה (בין השאר) עובדים עם עזרים כגון שמיכות,רצועות,בלוקים וכו', זאת על מנת לאפשר למתרגל לבצע את האסאנה בצורה נכונה, מבלי ליצור כאב ומתח היכן שלא צריך, או לעשות פיצויים לא נכונים בכדי להמנע מכאב. בסרוואנגאסאנה למשל (היא עמידת הכתפיים), הכתפיים מונחות על שמיכות מקופלות והעורף משוחרר אל הרצפה- מה שמאפשר לעמוד על הכתפיים ולבצע באמת "עמידת כתפיים" ולא "עמידת עורף"...

 

[loveyoga]

אפשר להשתמש בשמיכות/כרית

יתכן שחולית הסי7 לוחצת לך קח ערימת שמיכות 3-4 שמיכות - כמו צבאיות אוש 2-3 שמיכות צמר לחילופין כרית סיני ושמיכה עליה הנח את כל השמיכות מסודרות אחת על השניה שהצד החלק יגע לך בצוואר בעקרון שליש תחתון על השמיכות ושני שליש של הצוואר הקרוב לקודקוד הראש על הריצפה רכס הכתף על השמיכות. מקוה שתמצא הקלה בכאב.