הי ליסה
קודם כל תודה על התגובה שלך. שנית במה כוונתך על חוקים שלא מובנים בראשו של הילד? תראי כאמא אוכל רק להגיד לך שלא שמשתנים,אלא דרך המחשבה משתנה עם הגיל, ואין מה לעשות תמיד יהיה פער גילאים בין ההורים לילדיהם. לגבי דבריך על להזכר איך זה להיות ילד תאמיני לי עד היום אני חושבת - רגע מה אני עושה כאן- הייתי רוצה לחזור להיות נערה,לא ילדה,להיות שוב בתיכון, לעשות חיים, להנות מהם מבלי לחשוב מה יהיה מחר. להנות מהרגע,אבל ברגע שאתה הורה אתה חייב לחשוב על כל צעד,לפני כל צעד ,אחרי כל צעד, לחשוב על כל דבר, מה זה יעשה לילד שלי,מה הוא יחשוב על זה, במה עוד אפשר לעזור לו ולהקל עליו את תהליך ההתבגרות, לעזור לו שהחיים שלו יהיו יותר קלים, במיוחד בשנת הלימודים כשאני יודעת שמאוד קשה לו. ובעצם מה יש לכם לעשות או מה בעצם מצפים ממכם? אני יודעת שאני מצפה שהילד שלי ילמד,יתקדם ,מנסה לעשות לו חיים קלים יותר,ממה שלי היו,רצה וקונה לו כל מה שהוא צריך או רוצה, כמובן במסגרת המגבלות,אבל כשמתחיל אח"כ ויכוח על כל דבר, או מתחיל הרגע,עוד מעט,למה אני,וכו' זה פשוט מעלה לי את הפיוז, או כשאני באה מהעבודה, הבית הפוך אחרי שבבוקר לפני שיצאתי לעבודה סידרתי אותו, או אם זאת בת - וזה מנסיון הורים אחרים,שביקשו שתקפל את הכביסה, או תסדר את הבית,דבר שאני מבקשת גם מהבנים שלי ,ואני מגיעה וכלום לא נעשה אלא המהפכה בעיצומה ומתחיל הויכוח שצויין למעלה,או ויכוח על שעת חזרה הביתה,או על הכנת שעורים וכו' אז מה את מצפה ממני לעשות? תני לי דוגמאות למה כוונתך ב "חוקים לא מובנים"? האם חוקי המדינה כגון אל תגנוב,אל תרצח וכו' או איסור השימוש בסם וכו'? מצפה לדוגמא והסבר
