שאלה קשה
אני עונה הלייה לא כגרושה אלה כמישהי שאמא שלה התחתנה בשנית אתמול לא טוב איות האדם לבדו ועכשיו אני יודעת כמה זה נכון. ישבתי אתמול בחתונה וראיתי את אמא שלי ובעלה החדש כל כך שמחים ומאושרים ממש כמו שניי ילדים קטנים שקיבלו צעצוע חדש. ואני אני קיבלתי שלושה אחים נוספים ועכשיו אנחנו משפחה גדולה של חמישה ילדים. הפתיחה של פרק ב היא דבר דיי מסורבל כי זה לא כמו בפעם הראשונה שצריך להתחשב רק בעצמך במקרה שלנו יש ילדים שצריך להתחשב בהם ברגשות שלהם וברצונות שלהם (אני לא יודעת מה עצלך) אמא שלי יצאה עם כל מניי גברים שאני טיפה לא סבלתי או שהילדים שלהם ואני לא הסתדרנו ולמרות שאנחנו כבר ילדים דיי גדולים עדיין זה משמעותי וחשוב. וזה תלוי גם בצד השני עד כמה הבן בת זוג השני מוכנים לתת מעצמם ולקבל את הילדים. אני חייבת שוב לציין שבמקרה שלנו הבעל של אמא שלי הוא אדם מקסים שלמרות שבהתחלה דיי היה לי קשה לקבל את הנוחכות שלו לא הוא ולא אמא שלי לחצו עליי ונתנו לזמן לעשות את שלו ואני מודה שכמה וכמה פעמים התבלבלתי וקראתי לו אבא בעסך הדעת. והילדים שלו מבחינתי הם אחים שלי לכל דבר וזה נכון לשניי הצדדים . אני יודעת שמבוגרים רואים דברים בצורה שונה ממה שאני רואה אותם וברור שיש את כל המשקעים מהפעם הראשונה ולכן נראה לי שלא צריך לאחליט אלה לתת לזמן לעשות את שלו להתענג שוב על תקופת הררווקות שחזרה לה לצאת ולבלות לפגוש אנשים ולראות מה יגידו ימים. בהצלחה
