שאלה כללית על אימון

[דניאלוג]

שאלה כללית על אימון

שלום לכל חברי המאמנים,יש לי נושא או שאלה שכל פעם מחדש גורמת לי להתלבטויות והרהורים.....אני למדתי במכללת קואצמי וגאה להיות שיכת למכללה זו. המודל שלמדנו היה אימון לפריצת דרך,מודל שמשלב BEING וDOING שם נחשפתי לעובדה שלא כל מתאמן יכול להתאמן..והיום לאחר מעל 12 מתאמנים אני מוצאת את עצמי מבולבלת...האם יש בכלל דבר כזה בר אימון?מה קובע?אם הוא זקוק לעזרה והכונה ולא בדיוק יודע בשלב הזה מה התמונה הגדולה שלו?מה עם סבלנות וסובלנות?האג'נדה של הלקוח?הקצב של כל אחד ואחד?חשוב לי לציין שאני לא מדברת על ההבחנה בין אימון לטיפול.זה ברור לי לחלוטין.אשמח לשמוע את דעתכם.ובנוסף עוד רעיונות או כלים לגלגל החיים. תודה ושבוע טוב

 

[מאמנת דורית]

לקוח בר אימון

שלום לך, לא ברור לי משאלתך האם נתקלת בלקוח התקוע באימון,האם השאלה היא תאורטית. לעניות דעתי,ישנם מתאמנים שחשים בלבול בתהליך,אולי לעיתים פחד מהשינוי ומתוצאותיו.יחד עם זאת אם כשאת רואה שזה קורה ובעצם התהליך תקוע ,אני מציעה לך לשתף את המתאמן בקושי שאת חשה,ולבדוק האם תחושתך נכונה ומה נכון עבורו לעשות.הרבה פעמים תקיעות באימון מחוללת מאוחר יותר פריצת דרך.באשר לאג'נדה של הלקוח, לא כל כך ברור לי למה התכוונת, יש לזכור שהאימון בניגוד לטיפול הוא קצר וממוקד. אני סבורה גם שהטענה שכל אחד זקוק לאימון,היא טענה שיש לבדוק אותה. נראה לי מסוכן להמליץ לכל אדם ללכת לטיפול או לאימון.ייתכן שכדאי לך לבדוק (למען לקוחות עתידים) את תכני הפגישה הראשונה ולראות האם את מצליחה להבהיר בבירור מהו אימון. טיפ אחרון מנסיוני.אני חושבת שמודל המכללה הוא משמעותי,אך חובה עלינו כמאמנים לגלות גמישות במודל ולהיות קשוב לצרכי ולקצב המתאמן. אני מניחה שככל שאנו מאמנים יותר ,נקודת שיווי המשקל בין המודל וצרכי הלקוח מתבהרת. בהצלחה, דורית מאמנת אישית ומאמנת מנהלים www.dorticoaching.com

 

[דניאלוג]

הבהרה

שלום דורית ראשית תודה על התיחסותך,בחלק הראשון כנראה לא ירדת לסוף דעתי או שאולי לא הסברתי נכון..בחלק האחרון לגביי הקצב של הלקוח בעצם ענית לי על שאלתי.אני שואלת ומהרהרת האם כשאדם פונה לאימון ובוחר להתאמן(ברור שלא התכונתי שכל אדם שאני פוגשת באקראי הוא בר אימון)ונמצא בבלבול ולא יודע מה התמונה הגדולה או שלעיתים יודע ולאחר כמה שיחות תקוע...(אני חושבת כמוך לגבי שיתוף באימון)אך, האם כמאמנים אנו צריכים לאפשר לו להיות בתהליך בזמן ובקצב שלו? האם לא קורה כמאמנים שאנו צריכים להפסיק אימון? וזו בדיוק השאלה, מתי אנו כמאמנים מפסיקים אימון אם בכלל?או שזו בדיוק הנקודה שצריך לעבוד על סבלנות וסובלנות....קצב.. לסיכום:מעבר לשיקוף והשיתוף שלנו עם המתאמן,בשיחה הפנימית שלנו מה מקצועי?מה נכון?אם המתאמן לא מצליח לעבוד על חזון..ואת בכל זאת עוזרת לו בצעדים קטנים להתקדם כל פעם בנושא שעולה זה בסדר?או שחיבים לבחור תחום ולהתמקד?

 

[מאמנת דורית]

התייחסות להבהרה

כמובן שלאימון גישות רבות,וגמישות הוא מושג יחסי.להערכתי מיקוד הוא נחוץ.בין כלים שתוכלי להשתמש הם גלגל החיים,דמיון מודרך,שאלונים למינהם וכו'.אני חושבת שאם בכל זאת אין התקדמות משמעותית שאת חשה ושהמתאמן יכול להעיד(התקדמות משמעותית לטעמי צריכה להתבטא בעשייה),יש לשקול ברצינות רבה הפסקת האימון. בהצלחה, דורית

 

[עידית רון]

קצב התקדמות באימון.

חוויתי מתאמנים שהתנהלו בהיפריות, כל אימון צעדו בפסיעות משמעותיות לעבר המטרה. חוויתי מתאמנים שצעדו בפסיעות של צב אבל התקדמו. חוויתי מתאמנים שפסעו קדימה, ופסעו אחורה. חוויתי מתאמנים שעד שהם התחילו לפסוע הם בדקו את השטח ממכשולים. למדתי שאחת המתנות שקבלתי מהאימונים היא היכולת לקבל כל מתאמן עם הקצב שלו.

 

[איתך למעלה]

../images/Emo4.gifבר אימון-

קצת קשה לי המושג לקוח..אני חושב שהגדרה של המילה מתאמן הרבה יותר ברורה ונכונה.המילה לקוח נותנת קונוטאציה של מסחר .אנחנו לא נמצאים במקום הזה. איתך הסליחה אבל הייתי חייב להגיב,מרגיש לא נוח עם ההגדרה של מתאמן = לקוח.

 

[Yin]

מודל אימון

אני לא מכיר את המודל לפיו את עובדת. יש איזה משפט, משהו כמו "חנוך לנער על פי דרכו". פרפרזה עליו יכולה להיות "אמני את המתאמן לפי דרכו", כלומר יכול להיות שיש כאלו שאינם ברי אימון, או אינן בשלים לאימון. רק קחי בחשבון שיש אולי מודלים אחרים שיתאימו להם ואז גם איפיונם יכול להשתנות. עדי

 

[roniagmon]

מי בר אימון

לדעתי כל אדם שרוצה לעשות שינוי ומוכן לשלם את מחיר (לא כספי) האימון הוא בר אימון. בהחלט יתכן שבמהלך האימון המתאמן יגיע למסקנה שהוא אינו מוכן לעשות את המאמץ הנדרש ממנו כדי להגיע לחזון. צריך לכבד החלטה כזו. מצד שני, לא הייתי מוותר כל כך מהר. הייתי, במקרה כזה, צועד איתו יותר לאט ובצעדים קטנים. לגבי מודל האימון, אנחנו צריכים להתאים את המודל למתאמן ולא להיפך. רוני אגמון - מאמן עסקי www.empowerment.co.il

 

[ענתוצאות]

coachability

יש דבר אחד שאני מחפשת במתאמנים שלי כתנאי ראשוני (ולא יחיד) לבחינת ה coachability שלהם - המחוייבות. המחוייבות היא הדבר היחיד שאני לא יכולה לייצר עבור המתאמן שלי. אם היא ישנה - סביר להניח שיהיה בר אימון ועלי מוטל לחפש את הדרכים לאמן אותו. אבל לא סתם "מחוייבות" כי הרי יש גם מחוייבות (מודעת ושלא מודעת ) להנציח מצבים להוכיח שכולם טועים להוכיח שאני כשלון או שאני יודע הכי טוב.. לא למחוייבות הזו אני מתכוונת. אלא למחוייבות להירתם לתהליך. לרתימה הזו יכולים להיות ביטויים שונים: לעתים המחוייבות פירושה - נכונות להתבונן לעתים - היא תהיה - נכונות להיות במקום הלא יודע לפעמים - היא המחוייבות לחקור ולשאול או ... לחפש תשובות. יש פאזה שבה המחוייבות תהיה מנותבת עשיה ומדידה ולפעמים - המחוייבות היא הדיווח. בקיצור - לכל אדם ובכל שלב בתהליך - יש אופי אחר למחוייבות אבל אותה אני מחפשת וכשהיא לא קיימת - אני בודקת את האפשרות של uncoachability בהצלחה ענת

 

[דניאלוג]

תודה לכולם

אני שמחה שרובכם חושבים כמוני,שיש לכל אדם את הקצב שלו וזה בסדר..

 

[איתך למעלה]

ענת

דבר ראשון אני חייב להודות כי אני אוהב לקרוא את הפנינים שאת כותבת. אכן מחוייבות זוהי מילת המפתח באימון. רק מחוייבות לתהליך/ אימון הן של המתאמן והן של המאמן יניבו תוצאות.

 

[ענתוצאות]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[אדלשה]

מסכימה איתך רוני!

אני חושבת שגמישות זה דבר חשוב באימון. כל אדם שונה מרעהו, ולכן צריך להתאים לכל אחד גישה שונה. למרות שהעקרונות הם אותם עקרונות, והכל מבוסס על מטרות. אדל מאמנת אישית מעסה מרפאה פיזית דרך אלמנטים מהאימון.

 

[אבי בכר 2005]

בר אימון

להיות בר אימון כמו להיות בר כל דבר אחר(able to ..., capable of ..., fit to ) מרמז על תכונה במהות, תכונה כזו מבחינתי היא רק "מוח עובד" ויכולת בסיסית לנהל שיחה ולחשוב על הדברים הנאמרים. מעבר לכך נמצא הרצון בלבד על כל שלל הופעותיו והביטיו (מחוייבות, מוטיבציה, בחירה). להמשיך או להפסיק אימון זה רק עיניין של פרספקטיבה ובעיקר של המתאמן האם הוא משיג את המטרות שלו ומקבל ערך לכסף שלו או לא? וכמובן זו שאלה שצריך להציג לו באופן ישיר ולוודא שמקבלים תשובה ברורה שמתבססת על המציאות. אם לקוח עובד 6 שיחות מתוך 10 נניח ולא זז בשום מטרה (כמובן יש לוודא שמה שהוא מבין גם אתם מבינים) שווה להעמיד את העובדה הזו לבחינה ולבדוק האם לדעתו האימון עובד? והאם הוא חושב שהוא מקבל תמורה לכסף שלו? השאלות שבאות בעקבות שאלות אלו מעניינות לא פחות אם לא - אז מה מביא אותך לאימון כל שבוע מחדש? לאנשים יש תשובות מעניינות לשאלה הזו. ואם כן, איך זה עובד? מה היא התמורה? גם לזה יש תשובות מעניינות. הדיון הזה עלה אצלי בחתך אמצע ועצם הדיון הזה יצר פריצת דרך בחלקו השני של האימון. ההבנה שכל מה שהוא מוכיח באימון(בצורה הנוכחית) זה שהוא יכול לבזבז כסף ולקבל כלום מוציאה את האויר מכל התרוצים שסופרו עד היום ולפתע נפתח פתח להבנה חדשה ולאפשרויות חדשות. ומאידך, היה גם מי שהגיע למסקנה שהוא לא מבין למה אני שואל כל כך הרבה שאלות (שלא מעט נענו ב "לא יודע מה אתה חושב") ולא אומר לו כבר מה שאני חושב שצריך לעשות ואם זה אימון אז כנראה שזה לא בשבילו ובעצם מה שהוא מחפש זה יועץ, נפרדנו כידידים. בכל מקרה שניהם ברי אימון רק אחד החליט שהוא רוצה להמשיך בתהליך והפעם להיות מחוייב לעצמו ואילו השני החליט שהתבוננות וחקירה עצמית זה לא בשבילו והוא רוצה הוראות ביצוע וגם הוא מחוייב לעצמו רק בדרך אחרת.

 

[ענתוצאות]

ולכן אבי....../images/Emo13.gif

...השני אינו בר אימון אלא אולי, בר ייעוץ. לאימון יש ראציונאל מסויים וכולנו מכירים אותו (התבוננות, חקירה, חיפוש התשובות אצלך ועוד...) אם אינך יכול להתמודד עם תהליך האימון, ובמקרה הזה לדוגמא, אתה מבקש עצות - הרי אתה לא בר אימון. אני נמצאת בשלב דומה עם מתאמן שלי. מנהל בכיר בחברה, המבקש לשנות דפוסי התנהגות לחוצים ודחיינים שלו. יש שיחות טובות ושיתוף פעולה מלא שלו בתוך השיחות ובמהלך השבוע - כלום. nada. שבוע אחרי שבוע מבקש משימות, מבטיח שהפעם ייכנס למגרש, מבקש "עזרי דחיפה" (למשל לדווח לי ב sms וכו') ולא קורה כלום. בשיחה האחרונה בינינו נכנסנו לבירור. מה שצף ועלה הוא שהמניע העיקרי שלו להיות באימון הוא הרצון להכרה כ"פתוח לשינויים ולדברים חדשים" (הנה... אני בא לאימון...) ולא הרבה מעבר. עוד כמה ימים יגיע אלי לאימון, אחרי שבוע שבו לא נעשה כמעט כלום ואנחנו שוב נברר - הפעם, נבדוק האם דרושה תפנית באופי המשימות, או בדיקה של המחוייבות הקונקרטית לאימון. ענת

 

[אבי בכר 2005]

סמנטיקה?../images/Emo36.gif../images/Emo26.gif../images/Emo127.gif../images/Emo128.gif../images/Emo45.gif../images/Emo31.gif

אולי, בהבנה שלי להגיד שמשהו הוא בר אימון או לא זה במהות ומהות זה לתמיד (שאחרת זה לא במהות), גם המתאמן שלי וגם שלך יתכן ויבא יום וישנו דעתם ויבאו לאימון חדש בגישה אחרת, כרגע הם לא מוכנים לעשות what it takes זה לא אומר עליהם כלום באופן מהותי. אני מניח שהמתאמן שלך אינו משלם מכיסו כי אם ע"י החברה, מעניין לחשוב איך לברר איתו את שווה הערך ל "האם אתה מקבל ערך לכסף שלך?" יש משהו שלדעתך הוא משקיע ותמורתו הוא קיווה לקבל ערך? משהו שחשוב לו ולא היה משקיע ללא תמורה הולמת? שאלת המחוייבות בעיני היא שאלה בעייתית משהו כיוון שאפשר לבדוק אותה רק בדיעבד על פי התוצאות (עשה - מחוייב , לא עשה - לא מחוייב) וגם המתאמן לא תמיד יהיה וודאי עם התשובה עד לרגע במהלך השבוע בו הוא יצטרך לבצע משהו. ומה אז ? האם בראש רשימת הפרמטרים שישפיעו על החלטתו באותו רגע תהיה המחוייבות או אילוצים מאילוצים שונים "מוחשיים יותר" שאחר כך ימצא עצמו מסביר אותם (בעיקר לעצמו)? מכאן מצאתי שההשקעה, בדרך כלל הזמן והכסף שהם דברים מוחשיים וברורים, כן נכנסים למערכת השיקולים - "הנה אני לא יבצע משימה ושוב אשלם 300 שקל כדי לקיים שיחה על מהות האימון והדרך האפקטיבית להפקת תוצאות במקום להתקדם קדימה" המוח שלנו הוא חרב פיפיות ערמומי ומטעה בדרך בה הוא פועל כשאנחנו מבינים משהו נראה שאין דבר ברור מזה ונדע להשתמש בתובנה הזו בבא העת אך בפועל מה שקורה הוא שהתובנה נשכחת מאיתנו או נראת פחות חשובה בדיוק כשחשוב שנזכור אותה ונפעל על פיה. להבין שאני מחוייב זה מצויין השלב הבא זה למסמר את ההבנה הזו כשלטי חוצות מהבהבים באדום לאורך הדרך. כל אחד ושילטי החוצות שמדברים אליו. אשמח לשמוע את דעתך לנקודת המבט הזו

וכמובן את קורות השבוע הבא

 

[ענתוצאות]

היי אבי

תודה על התגובה. תודה גם על ההזמנה לדו שיח. אנחנו חלוקים מעט בהשקפה על ברות-אימון (coachability). אני לא רואה בזה דבר מהותי וגם לא ערכי או שיפוטי. אלא תיאור מצב שמאפשר התבוננות, אבחנה והחלטה. לכל אדם פוטנציאל להתאמן. לכל אדם יש גם זכות להתאמן אבל לא כל אדם הוא בר אימון בכל רגע נתון והאבחנה הזו היא שמאפשרת (בין השאר) את התקדמות האימון או ההחלטה להפסיק אימון. אני גם לא בדעה שצריך למשוך כל אדם לאימון או לשכנע אותו בדבר ה coachability שלו. לכן, כשאדם אינו בר אימון בשלב מסויים, מסיבותיו שלו הוא אינו "פחות" מאדם אחר. גם לא יותר. הוא פשוט בשלב אחר. המתאמן שלי משלם מכיסו באופן מלא על האימון. גם מגיע אלי הביתה ולא מתאמן במשרד. זה היה הצורך שלו והבקשה האישית באה ממנו. תוצאות הן רק כלי אחד לבחינת המחוייבות. כלי אחרון. הכלי המקדים לו - הוא העשיה והמקדים לעשיה - ההתבוננות, החקירה. (אנחנו מאמינים שתוצאות אינן מעשי קסם אלא פרי תהליך שכלולים בו כמה שלבים. לכן, המחוייבות יכולה להיבחן כבר מהשלב הראשון). חשבתי במפגש הבא לדבר איתו על משמעות ההשקעה ו באימון. האם הזמן והכסף מטשטשים את הצורך לעשות משהו (אני מגיע בזמן - אני משלם ==> משמע אני משקיע באימון) לחילופין - לבדוק איתו האם זמן ההתלבטות, תירוצים, יסורי מצפון על ההתחמקות (את כל אלה הוא מתאר כאנרגיות שמעסיקות אותו) אולי מתעתעות בו ויוצרות הרגשה שהוא באימון.. יום חמישי בבוקר. הפגישה הבאה. אשמח לשתף. אור ואהבה ענת

 

[איתך למעלה]

תשובה לדניאלוג

עדיין לא מבין את המושג בר אימון. כל מתאמן עם מחויבות לאימון הוא בר אימון. צריך בראש ובראשונה לבדוק את מידת המחויבות שלו...ולא להתפשר על המחויבות שלו..אחרת אין טעם לאימון.

 

[tlingit]

ברוך הבא איתך למעלה ../images/Emo140.gif

יופי שאתה מצטרף אלינו לפורום

מרתק לראות עוד ועוד נקודות מבט ומחשבות נוספות לנושא

אני מזמינה אותך להציג קצת את עצמך, אם אתה רוצה

לקרא בדפי הפורום הקודמים, להכיר מעט את הכותבים ואת נושאי הדיונים, ולעיין בכללי הפורום, במאמרים

ובקישורים

שלנו באיחולים לדיונים מרתקים ופורים רבים