שאלה לאור המצב אצל שכנינו......
מה דעתכן על המצב שנוצר בפורום השכן בתקופה האחרונה? מצב בו נשמות טובות חלקן יותר וחלקן פחות מתקיפים זה את זה באופן אישי (לדעתי סתם מחוסר עיניין בחיים)? אנחנו כבר שנה לפחות (פלוס מינוס) "אחרי" וגם כשאנחנו היינו שם היה דיון לגבי "רמת הכנות" המוצדקת, חלקנו מאמין שאם אין משהו נחמד לאמר-אז לא נאמר אותו כלל, וחלקנו מאמין שבעצם אמירת האמת וכנות לא משנה כמה היא כואבת בעצם עושים טובה לאותו אדם ע"י זה שנפתח את עיניין? האם הדבר הזה נכון לדעתכם? האמת בכל מחיר? או שאולי האמת בכל מחיר כשמישהו אחר צריך לשלם רק כדי שאנחנו נרגיש טוב יותר כי אמרנו את האמת ולא הולכנו שולל מישהו בדרך של אי אמירה? איפה הגבול? האם אמירת האמת שלנו שווה הלבנה של פני מישהו ברבים גם אם ברור שאנחנו לא היחידים שרואים שהמלך הוא ערום? זה שהמלך ערום די ברור לנו אבל.....האם זה מחובתנו ליידע אותו ואת כל היתר על כך או שגם זה שייך לחלק מהדברים שהשתיקה יפה להם?(אם כל ההשלכות שבשתיקה).
מה דעתכן על המצב שנוצר בפורום השכן בתקופה האחרונה? מצב בו נשמות טובות חלקן יותר וחלקן פחות מתקיפים זה את זה באופן אישי (לדעתי סתם מחוסר עיניין בחיים)? אנחנו כבר שנה לפחות (פלוס מינוס) "אחרי" וגם כשאנחנו היינו שם היה דיון לגבי "רמת הכנות" המוצדקת, חלקנו מאמין שאם אין משהו נחמד לאמר-אז לא נאמר אותו כלל, וחלקנו מאמין שבעצם אמירת האמת וכנות לא משנה כמה היא כואבת בעצם עושים טובה לאותו אדם ע"י זה שנפתח את עיניין? האם הדבר הזה נכון לדעתכם? האמת בכל מחיר? או שאולי האמת בכל מחיר כשמישהו אחר צריך לשלם רק כדי שאנחנו נרגיש טוב יותר כי אמרנו את האמת ולא הולכנו שולל מישהו בדרך של אי אמירה? איפה הגבול? האם אמירת האמת שלנו שווה הלבנה של פני מישהו ברבים גם אם ברור שאנחנו לא היחידים שרואים שהמלך הוא ערום? זה שהמלך ערום די ברור לנו אבל.....האם זה מחובתנו ליידע אותו ואת כל היתר על כך או שגם זה שייך לחלק מהדברים שהשתיקה יפה להם?(אם כל ההשלכות שבשתיקה).
