ויסות עצמי ותיעוד התנהגויות
בתהליך הוויסות העצמי האדם מבצע שיפוט של התנהגותו. שיפוט זה מכיל השוואות לסביבה, ומכאן שהתנהגות האדם מושפעת מן הסביבה. במקביל, האדם מבצע שיפוט של התנהגותו גם ביחס לרמת השאיפה שלו וביחס לביצועיו בעבר. התוצאות של ההשוואות האלה ישפיעו על רגשותיו (סיפוק או אכזבה) ויכוונו את התנהגותו בעתיד. כשאדם עורך תיעוד של התנהגויותיו הוא מעלה את ההתנהגויות הללו לרמה המודעת, מה שמאפשר לשפוט את התנהגויות אלה לאור מטרותיו, רצונויתו ושאיפותיו, ולפעול ע"מ לכוון את התנהגויותיו לכיוון הרצוי. התהליכים המתרחשים בויסות עצמי: תיעוד התנהגויותנו והערכתה ביחס ל: רמת השאיפות שלנו, ביצועינו בעבר, ביצועיהם של האחרים. במידה וההתנהגות מוערכת כהצלחה - נוצר סיפוק וניתן חיזוק על ההתנהגות - חזרה על ההתנהגות שחוזקה. במידה וההתנהגות הוערכה ככישלון - נוצר חוסר סיפוק וניתן עונש עצמי- הימנעות מההתנהגות שנעשתה. למשל- אדם שאוכל בשעות מאוחרות ומשמין. על האדם לכתוב את כל ההתנהגויות הכרוכות בתחום זה - מתי הצליח להימנע ממזון ומתי לא הצליח להימנע ממזון בשעות מאוחרות. לאחר מכן, עליו לחזק התנהגויות המובילות למטרתו (הרזיה), ולהעניש את עצמו על התנהגויות שאינן מובילות למטרתו (למשל לא לראות תכנית טלויזיה אהובה). כך נוצר חיזוק להתנהגויות המובילות למטרה. איתמר
