תשובה
1. כעיקרון, בכל סוגי הפרעות החרדה יכולה להתבצע למידה קלאסית או למידה אופרנטית. 2. עד כמה שידוע לי,אחוז הנשים המפתחות PTSD הינו גבוה מהגברים. 3. טיפול אינטרפרסונאלי הוא אינו טיפול פסיכואנליטי, לכן איני מבין את הסתירה. 4. ליתיום מפחית את המעבר בין מצבים רגשיים קיצונים, ופועל בעיקר על סרטונין, נוירפניפרין ודופמין. 5. ההעברה אינה זהה להתקה, אך ניתן לומר ברמה הבסיסית ביותר שבתהליך הטרנספרנס האדם מחיל את יחסי האובייקט הקודמים שלו על המטפל (מתיק אותם). להעמקת ההבנה ביחס לטרנספרנס, ולא למבחן - פרויד הגדיר טרנספרנס כתהליך לא מודע בטיפול, המערב מכלול של רגשות, משאלות ופנטזיות המופנים כלפי המטפל אך מקורם ביחסי אובייקט קודמים של המטופל. האנרגיה הליבידיניאלית המופנית כלפי אובייקטים משמעותיים ומכונה על ידי פרויד קתקסיס, מופנית כלפי המטפל, בתהליך של חזרה כפייתית. השלכת דפוסי התקשרות של המטופל על המטפל, מלמדת את המטפל על הכוחות המנוגדים הפועלים אצל המטופל ומשמשת ככלי לעימות ופענוח של קונפליקטים ראשוניים. למעשה טרנספרנס מתקיים במפגש בין כל שני אנשים זרים, אך הסטינג הטיפולי הפסיכודינמי מאפשר העצמה של הטרנספרנס, מתוך התהליך הרגרסיבי בו נמצא המטופל והעלאת תכנים שאינם מתווכים על ידי האגו המודע. מטרתו של הטיפול, להפוך את יחסי הטרנספרנס ליחסים מציאותיים. פרויד הגדיר שני סוגים של טרנספרנס, חיובי ושלילי. החיובי הוא תוצר של דחפים ליבידיניאלים, ומבוסס על שחזור דפוסי קשר מוקדמים של המטופל מול המטפל. השלילי הוא תוצר של דחפי ההרס והתוקפנות. פרויד העדיף את הטרנספרנס החיובי ככלי טיפולי, והזהיר כי הטרנספרנס השלילי עלול להביא למשבר אמון בין המטופל למטפל והרס הטיפול. ממשיכי דרכו של פרויד הרחיבו את מושג הטרנספרנס ואת חשיבותו המכרעת להצלחת הטיפול. בעוד פרויד ראה בטרנספרנס ביטוי לדחפים בלבד, אנה פרויד, מתוך תיאוריית האגו שפיתחה, מצאה כי הטרנספרנס שייך גם להגנות של האגו. מתוך כך ראתה בו מנגנון הגנתי מפני רגשותיו האמיתיים של המטופל כלפי המטפל, מנגנון שיש לעבד עד שהמטופל ירגיש בטוח מספיק להבין את ההגנה ואת הדחף שעומד מאחוריה. מלני קליין, מתוך תיאורית יחסי האובייקט, רואה בטרנספרנס הדגמה של רפרטואר יחסי האובייקט המופנמים של המטופל, כאשר אותו אובייקט מופנם יכול להיות מוצג באופנים שונים. כך למשל, האובייקט יכול להיות מוצג פעם כטוב ואילו פעם אחרת כמאיים. בניגוד לפרויד, קליין רואה אפשרות לטפל גם באנשים בעלי טרנספרנס שלילי, היא מניחה שגם להם דחפי ארוס נחבאים אותם ניתן להעלות. לטענת קליין ההתייחסות למטפל היא לאבילית היות וניתן להפנים חלקי אובייקט וכך להתייחס לאיד או לסופר אגו, בהתאם לסיטואציה. וויניקוט טען כי הטרנספרנס הוא התהליך המייחד את הטיפול הפסיכודינמי משאר סוגי הטיפולים. וויניקוט מוסיף הבחנה חשובה בין טרנספרנס נוירוזיס, שהוא למעשה הטרנספרנס שהגדירו קודמיו, ובו מביא המטופל את עברו אל תוך ההווה, אל חדר הטיפול; וטרנספרנס פסיכוזיס, בו הכללים שונים, ההווה נסוג אחורה לעברו של המטופל, והוא חווה את העבר בצורה ממשית. תהליך זה הוא תוצר של 'עצמי אמיתי' מצומצם ו'עצמי מזויף' שולט, מה שלא מאפשר למטופל להכיר בסובייקטיביות של המטפל כנציג המציאות, כך שהוא חי את הטרנספרנס ולא מבחין בפער בינו לבין המציאות. במצב כזה על המטפל לקחת אחריות מלאה על הסיטואציה וליצור עבור המטופל חוויה מתקנת. איתמר
