מניסיון קצר שהיה לנו
אנחנו נסענו לארה"ב לתקופה קצרה של שנה וחצי כשלי היה בן שנה וחצי, היינו ברי מזל והכל כבר חיכה לנו כשהגענו (חברים טובים שדאגו שהכל יהיה מסודר עבורינו- ולא ישראלים כי בעיירה בה גרנו לא היו ישראלים בכלל). מכוון שלי כבר היה ילד "גדול" והיה לו את היתרון של אנגלית ועברית מלידה הוא לא עשה עיניין גדול משינוי המקום. מבחינתו במקום שאנגלית יהיה רק בבית ואצל סבא וסבתא עכשיו גם מדברים אנגלית עם החברים וברחוב. שבוע אחרי שהגענו הוא כבר היה במעון מדהים והחיים המשיכו כרגיל. מכוון שהחברה שלך טרם ילדה היא תעבור עם עולל ממש וזה לדעתי עושה את העיניין קל יותר מבחינת הילד כי כל מה שהוא צריך בחודשים הראשונים זה את חום גופה של אמא ולא משנה לו ממש אם אמא נמצאת בישראל, ארה"ב או אנטרטיקה. מבחינת האמא כמובן יהיה קצת קשה יותר לדעתי כי אין את המשפחה מסביב ואין עזרה ותמיכה. רק כשהגענו לארה"ב הרגשתי כמה לקחתי את כל אלה כמובן מאליו כשהיינו בארץ וכמה זה היה חסר לי שם. מכווון שאני לא יכולה לדבר על "מעונות בארה"ב" כי הרי כל מדינה שם היא פלנטה בפני עצמה - המעון שלי היה בו נקרא MAGIC MOMENTS וכשמו כן הוא. פשוט קסם של מקום. היא צריכה לבדוק טוב מה ההיצע במקום אליו היא מגיעה. ואם הם נוסעים למספר שנים הייתי ממליצה לבדוק מקום שמרכז מספר שכבות גיל, ככה הילד לא יצטרך כל פעם למקום חדש. המרכז שלי היה בו מאכלס ילדים מגיל חצי שנה עד גיל 4 ואז כשהילד גדל הוא רק עובר "כיתה" באותו מרכז אבל האנשים שסביבו, והמקום עצמו נשארים והוא ממשיך לחיות באותה סביבה מוכרת. שיהיה להם המון בהצלחה ואני בטוחה שהבנות שנמצאות שם עכשיו תוכלנה לתת לך יותר פרטים.
