שאלה לאלו שגם מלמדים קורסים בזמן הדוקטורט

[tenshem]

שאלה לאלו שגם מלמדים קורסים בזמן הדוקטורט

אני מתחילה ללמד השנה, ומכינה הצעות לקורסים לשנה הבאה. קורס אחד יהיה על נושאים שבהם אני שולטת (ואותו אני אעביר השנה), אבל הקורס השני שהצעתי יהיה על נושאים שאותם אני עוד צריכה ללמוד (וחלקם רלוונטים בצורה מסויימת למחקר שלי). אבל פתאום אני מפחדת להפיל על עצמי המון עבודה שאינה קשורה ישירות לדוקטורט. לאלו שמלמדים בארץ, האם זה חשוב (פוליטית וגם מבחינת ההתנסות והאימון בהוראה) ללמד בשני הסמסטרים ולהאט את כתיבת הדוקטורט? האם לדעתכם כדאי לוותר על קורס אחד וללמד רק סמסטר אחד?

 

[ניצת הגפן]

זה לא פשוט ואכן גוזל זמן רב.

אנילקחתי על עצמי השנה קורס לכאורה חדש. הוא קורס שלימדתי פעם בשנה א' של הMA, ומאז לא נגעתי בו. הבעיה היא שהנה עוד התאמתי אותו לעוד צרכים, והתוצאה היא שלא רק שאניצריכה להכין את המערכים, אלא לקרוא מאמרים (שלא רלוונטיים בכלל עבודה שלי, כמובן) ולבדוק ים של עבודות, כי אלה דרישות הקורס. אין ספק - שלא התקדמתי השנה כראוי בדוקטורט. אני רואה את זה גם אצל החברים שלי. גם קורסים שאת כבר מכיר הומלמדת - גוזלים יותר זמן ממה שנדמה, כי יש שיעור, יש אחרי שיעור, יש עבודות, יש פניות סטודנטים, ועוד ועוד. בקיצור הנטו (שעתיים) של השיעור הוא מאוד מאוד שונה מהברוטו שמשקיעים בכל קורס. אם את יכולה להכין מראש את כל הקורס (ולא כמוני, לא להספיק ולהכין משיעור לשיעור) אינ חושבת שזה יהיה יותר פשוט. הכנה משיעור לשיעור גורמת לזה שכל השבוע אני איכשהו עסוקה בקורסים שאני מלמדת אבל זה בהלט כן חשוב ללמד. אני חושבת שאם נותנים לך אפשרות ללמד רק סמסטר אחד ולא בשניהם, אולי זה שווה. באיזה שלב את של דוקטורט? ומה ההתניות? את עובדת על תקן או על מלגה?

 

[אבן ניר ומספרים]

אם אפשר - ללמד רק בסמסטר אחד

אלא אם כן הקורס השני מקרב אותך איכשהוא למישהו חשוב (אבל נשמע שאת מעבירה אותם לבד, לא כעוזרת הוראה). זה לוקח זמן, וצריך ניסיון בהוראה וחוות דעת טובות אבל לא צריך להגזים, סמסטר אחד הוראה נשמע מספיק לשנה אקדמית. ובזמן שנותר לך, אם תפרסמי איזה מאמר בכתב עת רציני, בכלל טוב..

 

[tenshem]

אני בשנה השלישית של הדוקטורט

יש לי מלגה מלאה, וההוראה ניא תוספת למלגה. אני ביקשתי ללמד, מכיוון שעד עכשיו לא עשיתי את זה (כשהתחלתי את הדוקטורט ביקשתי לתרגל, אבל אמרו לי שלא לוקחים דוקטורנטים, רק תלמידי תואר שני). אז עכשיו אני אלמד קורסים שלי. את הקורס שאני אלמד בסמסטר הקרוב (ובתקווה גם בשנה הבאה) סימתי להכין. אפילו סיימתי את האתר של הקורס (כל החומרים נסרקו והועלו בצורה מסודרת...). בכל זאת, אני בטוחה שאצטרך לקרוא שוב מאמרים לפני כל שיעור, כדי לרענן את הזיכרון. לגבי הוראה בשני סמסטרים, זו לחלוטין בקשה שלי (אם לא הייתי מבקשת, לא היו נותנים לי אפילו אחד, ענייני תקציב שכולנו מכירים בארץ). הסיבה כן ללמד היא להיות גורם נוכח ומוכר בחוג (ככה קשה יותר להיפטר ממך

) והמחשבה, שגם לאחר סיום הדוקטורט צריך לכתוב ולפרסם, וללמד יותר כדי להתפרנס, אז מה זה שעתיים סמסטריאליות בסמסטר במהלך הדוקטורט. מחשבה נוספת, היא האם חשוב לסיים אחרי ארבע שנים (זמן המלגה) או זה יהיה בסדר גם לסיים אחרי 5 שנים (בגלל ההוראה)?

 

[אבן ניר ומספרים]

../images/Emo47.gif על הכנת הקורס כל כך הרבה זמן מראש

הלוואי עלי להיות כל כך חרוצה ומתוכננת... מה שאת עכשיו סיפרת משנה קצת את התמונה - חסר לך באמת ניסיון בהוראה, זה מ-צ-ו-י-י-ן שאלו קורסים שלך ולא שאת עוזרת הוראה (כי את יכולה לכתוב בקורות חיים שהיית instructor ולא TA), ואם אחד מוכן, אז להכין עוד אחד לא נשמע כל כך חמור (גם אם זה חומר שאת פחות מכירה - העיקר שהוא מעניין אותך, ושיש לך כיוון בסיסי). אני גם קצת פולנייה בדברים האלו, ואם כבר התחייבתי למשהו (שכמו שאת אומרת גם התעקשת עליו ולא הוכתב מלמעלה), אז משתדלת לא לחזור בי. אבל שני דברים - אמנם חשוב שיכירו אותך, אבל אין להם שום בעיה "לבעוט" בך בסיום התואר גם במובן החיובי (לכיוון פוסט דוקטורט) וגם במובן השלילי (כמה שתלמדי, וכמה שתלמדי טוב, במוסד שלך זה לא בהכרח יעזור לך, וצריך עוד אי אילו דברים, ובראשם פרסומים, כדי להיכנס למסלול לקביעות). מצד שני, הוראה זה דבר שחשוב למרבית המוסדות, כך שזה דבר טוב ברזומה אקדמי. דבר שני, בעוד שאני בעד תכנון מראש, ותירוצים מלוא החופן, אל תכניסי לעצמך לראש שההוראה מצדיקה את עיכוב סיום התואר. תציבי לעצמך דד-ליינים ללא קשר - תעמדי בהם, יופי. לא תעמדי בהם, תגידי בדיעבד שההוראה לקחה לך יותר זמן ממה שחשבת. אני יודעת שזה נשמע כמו טריקים פסיכולוגים של ילדה בכיתה ג' - אבל להגיד מראש שאולי זה יעכב אותי לשנה חמישית, ישר מביא אותך כבר לשנה השישית...(גם בדוקטורט בלי קשר להוראה, יש תקופות טובות יותר וטובות פחות, ולסיים, כפי שאני מגלה בזמן האחרון זה גם עניין של החלטה שכלית, לא רק של עבודה קשה).

 

[tenshem]

צודקת עם הבעיטה החוצה גם כשאת חלק מהמחלקה

אבל כמו שכתבה יעל למטה, דוקטורנטים יש הרבה, סגל זוטר פחות. לגבי היכולת שלי לסיים דברים לפני הזמן, זו אכן אחת התכונות היותר מועילות שלי. אני לא מאלו שעובדים טוב תחת לחץ של דד ליין. אני תמיד מסיימת לפני הזמן את מה שאני צריכה.... את גם צודקת שפירסומים חשובים יותר, לכן התחלתי לחשוש, שבמקום לכתוב בנוסף לדוקטורט גם איזה מאמר, אני אהיה עסוקה עד מעל הראש בהוראה. התוכנית עוד לא סגורה, כך שאני יכולה לומר שאני מעדיפה ללמד רק סמסטר אחד. אז מה את מייעצת לי עכשיו, כשהפולניות הועפה הצידה

? כמה זה באמת חשוב להתקדמות? במידה ואני אסיים כמו שאני מתכננת, אז שנה אחר כך (שנה הבאה אני אלמד את אותו הקורס כמו השנה), אני כבר אהיה עם התואר ביד (ואו, כמה שזה נשמע מפחיד

) ואוכל ללמד אפילו יותר, במידה ואני אמצא איפה...

 

[אבן ניר ומספרים]

טוב עכשיו שהפולניות עפה דרך החלון...תמיד טוב

באה הדודה הפולניה ושואלת מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? האם את מוכנה להרפתקה של פוסט דוק, או לא? אם כן, צריך להשאיר בצד איזה שלושה חודשים להכנת הבקשות (זה יכול לקחת פחות, אבל מניסיון ומניסיון אחרים - זה לא קל לגבש הצעה חדשה, לקצר אותה, להתאים לכל מקום ולשלוח הרבה בקשות, להתאים את עצמך לשגעונות הממליצים וכו'..) האם השלושה חודשים האלו משנים לך בסיכוי לסיים ב-4 שנים. אם זה במילא גבולי, אז אולי זה לא כזה משנה (למרות שבאופן תיאורטי כמובן את יכולה להגיש את הדוקטורט לשיפוט, ואז לגשת לעניין הבקשות). מצד שני אם ניגשים, כדאי שהתיק יהיה חזק, ואז לא יזיק איזה פרסום או שניים... אם את מוותרת על פוסט דוק מכל מיני שיקולים, יכול להיות שדווקא ההוראה תבטיח לך עלק יציבות כמורה מן החוץ (אם יהיה לך קורס פופלארי). יש לזה יתרונות (אמא שלי הייתה 12 שנים מורה מן החוץ ושרדה כדי לספר...). לא צריכה לספר לך על החסרונות. בקיצור - המון שיקולים (הרבה גם אישיים-משפחתיים שאולי זה פורום פומבי מידי מכדי לדון בהם). רק על עצמי לספר... אני כל הזמן הייתי בגישה של יש זמן, יש שיקולים אחרים, בלה בלה בלה... אבל העיכוב מלחיץ - גם כי נראה שזה לא ייגמר לעולם, גם כי יש רגשה שאם היה עיכוב, לפחות אני אכתוב מסטר פיס לפצות על העיכוב, וכידוע קשה לכתוב מסטר פיס...

 

[יעל אפריל]

אני מלמדת כל שנה

שני קורסים. את אותם הקורסים. בפעם הראשונה הכנת הקורס דורשת המון זמן. איסוף החומר, מיונו, כתיבת המערך והכנת המצגת דרשו ממני לפחות יומיים בשבוע. הייתי יכולה לשקוע בזה יותר, אבל המנחה שלי הזכיר לי את סדרי העדיפויות ("ועדות מינויים מסתכלות קודם כל על פרסומים, והרבה אחר כך על איכות ההוראה. מספיק שתהיי טובה. מצויינת לא יעזור לך בכלום"). אבל בהמשך, כשחזרתי על קורסים, כל מה שעשיתי היה לעבור שוב על המערך, המצגת וההערות שלי מהשנה שעברה. לפעמים קראתי עוד משהו בנושא או שיניתי קצת. האם תוכלי ללמד שוב את הקורסים שתכיני? זה בעיני שיקול חשוב. השיקול אם להאט את קצת המחקר לטובת הוראה הוא מאוד אישי. לי זה התאים. היתה בזה גם הפוגה מהעיסוק המתמיד בנושא שלי, שקצת ייגע אותי לפרקים. במבט לאחור, על שלוש וחצי השנים האחרונות, לא ההוראה האטה אותי כמו הלידה וחצי השנה שאחריה (אם כבר אנחנו מדברות על האטה, ואני יכולה להשחיל איזו תלונה

) אני גם מוצאת שזה חשוב מאוד להיות סגל. המחלקה שלי נוטה להתעלם מדוקטורנטים, אבל לסגל הזוטר מקום משלו בהיררכיה. אני אוהבת ללמד. המפגש השבועי עם סטודנטים מרחיב את אופקי, דורש ממני להישאר מעודכנת ומנקה לי את הראש מהמחקר. אני מנצלת את החופש האקדמי ומתאימה את דרישות הקורס למה שנוח לי. בקורס מרובה משתתפים אין עבודות או תרגילים, והמבחן אמריקאי בחלקו. כשהיה קורס קטן, הטלתי תרגילים והמבחן היה פתוח. אני מעבירה סילבוס בשיעור הראשון, ומעדכנת אותו יום לפני לפי כמות הנרשמים. אני מקפידה על שעות קבלה רשמיות ועל ערעור לפי הנהלים - דרך הטופס המתאים, ולא דרך פניה אלי בעל פה והתמקחות. זה מאוד מייעל את האינטרקציה עם הסטודנטים. בנושאים טכניים אני מרגילה אותם להתייעץ עם המזכירה לפני שיפנו אלי. בקיצור, אני בעד. אבל אלו סיבות שמתאימות לי. לא בהכרח לך.