שאלה לאמהות הוותיקות...

[חיוכי אהבה]

שאלה לאמהות הוותיקות...

הילדונת שלי עוד מעט בת 3, מדי פעם היא חוזרת על האמירה -'אמא שלי' , ואני ממשיכה ואומרת לה נכון, אני אמא שלך... ומי עוד יש במשפחה שלנו. אני מקריאה לה לפעמים את הספר אוצר שלי, ואומרת לה שהיא האוצר שלי, שבחרתי בה, וכו' וכו', העניין הוא שנושא האין אבא לא עלה עדיין מצידה, היא שמעה אותי עונה שאין לה אבא לשאלות שנשאלתי, אבל זה לא הגיע מבחינתה.
אני לא יודעת אם היא לא צעירה מידי..

השאלה שלי האם להעלות את הנושא כבר? איך?

 

[אמאנחל]

לא מכירה את הספר

האם כבר אמרת לה בגרסה זו או אחרת "במשפחה שלנו אין אבא"? כי אם לא, אז נראה לי שהגיע הזמן. זה נוח להעלות את זה דרך שיחה על ספר זה או אחר, או דרך שיחה על משפחה זו או אחרת של חברות שלה.
&nbsp
אני זוכרת שהיה גיל שהיה לי חשוב לוודא שהם מבינים ויודעים שאצלנו אין אבא. אחרי שוידאתי את זה, עזבתי את זה עד שיגיע מהם. בדרך כלל לפני יום המשפחה שוב העליתי את הנושא, כי הרי זו התקופה שנושא המשפחה עולה בגן.
&nbsp
אני חושבת שאם את מעלה את השאלה, סימן שזה מציק לך. אז זה בדיוק הסימן שלך לדבר על זה.

 

[חיוכי אהבה]

כן... יצא שאמרתי, אני פשוט תוהה איך זה לא בא ממנה

היא מודעת לזה שיש אבות של חברות שלה מהגן, היא רואה מי בא לקחת ילדים
מהגן, והילדים אומרים הנה אמא של... אבא של.. סבתא של... סבא וכו'...
הילדים בעצמם מזהים מי מגיע לקחת את החברים שלהם, בגלל זה מעניין אותי
שהנושא לא עלה ממנה.
&nbsp
ספרים זה רעיון, תודה
&nbsp

 

[רi תם]

במשפחה שלנו אין אבא

ילדיי בני 5 ואני יכולה לספור על שתי כפות ידיים את הפעמים ששאלו או היה איזכור מצידם על מבנה המשפחה שלנו.אם היה זה הגיע מביתי ולא מבני.
אז? זה יגיע בצורות,עוצמות כאלו ואחרות וזה שונה מילד לילד.
אני,שמאוד מאוווווד שלמה עם האמהות היחידנית שלי ממש לא רואה בזה עניין שצריך לעשות ממנו עניין.
כששואלים או עולה עונה בדיוק כמו שאת עונה.
שבת שלום.

 

[חיוכי אהבה]

גם אני שלמה עם היחידנות, פשוט תוהה לגבי מתי

השאלות יתחילו אם בכלל,
אני יותר מדברת איתה על מה כן - מי המשפחה שלה,
ופחות על האין-אבא... נראה לי מוזר להעלות את זה,
מה גם שאני לא בטוחה שהיא מדברת מספיק טוב כדי לשאול.
&nbsp
&nbsp

 

[רi תם]

הן יגיעו.מתי?לא ידוע

גם לא ידוע באילו עוצמות.
יש ילדים ש"מתעסקים" בסוגייה יותר ואחרים פחות.
אני חושבת שאם את שלמה עם החלטת היחידנות את "תשדרי" זאת היטב ובינינו מי צריך יותר מבריאות וביטחון בחיים?
אומרת "אבא"...תגידי "במשפחה שלנו אין אבא.יש....".
תגדל,תהייה ורבלית יותר ותגיע לגני עירייה,תראה מבנה אחר של משפחות ותשאל?תעני

לא כזה ביג דיל

.
שבוע טוב

 

[בדרך להיות אמא10]

שלי בת 3.8 וזה לא בא ממנה

היא יודעת שאצלנו יש אמא ואת הילדה ואת האח וחתולה וסבא וסבתא והמון חברים וחברות, היא יודעת שאצלנו אין אבא, היא יודעת שאמא עושה הכל בבית, ובכל זאת - היא לא מעלה ולא מדברת על הנושא הזה שאין אבא.
&nbsp
אני רגועה לגמרי, כשזה יטריד אותה אני בטוחה שהיא תבוא ותעלה את זה. בנתיים ממשיכה בגישה שלי, כשיוצא ומסתדר וקשור - אני חוזרת שוב על הרכב המשפחה שלנו.
&nbsp
&nbsp

 

[חיוכי אהבה]

אני חוזרת כל הזמן על מבנה המשפחה שלנו, מה יש...

לא יצא לי לדבר על האין - אבא...
&nbsp
לא מוצאת מתי בכלל להעלות את זה,
יוצא להתייחס לאבות של אחרים, אבל לא לאין-לילדונת-אבא...
&nbsp
&nbsp

 

[רi תם]

היא מבינה ואם לא יבוא יום והיא תשאל

אגב,למה הכרחי לעסוק ב"אין"???
יש לכן משפחה.יש בה זה וזו וההיא וההם.....
בעבר,אמא שלי דיברה בסיטואציית משחק עם הילדים ואמרה-
"במשפחה שלנו אין אבא אבל יש....".
הסברתי וחידדתי-בלי אבל!!!!
"במשפחה שלנו אין אבא.יש אתכם,אותי,סבתא,סבא.....ואתם הכי אהובים בעולם".
היי סמוכה ובטוחה שהקטנה או שמבינה או שתשאל.
היא לא תישאר בחוסר ידע

.

 

[חיוכי אהבה]

תודה

רק שתשאל לא בהתקלות

&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[rabbitm]

אצלנו היא כבר מזכירה את הנושא

גם שלי אוטוטו בת 3 (באוגוסט) וכבר תקופה המילה אבא מוזכרת אצלה.
בהתחלה היא אמרה רק אבא ואז שאלתי אותי אבא שלי מי? וענתה, אבא של הילד
ואז התחלתי לשנן לה שבמשפחה שלנו יש את אמא, אותה ואת ציפי החתולה.
יש פעמים שהיא אמרה אבא שלי, ושוב חזרתי על המשפט הקודם. באחד הפעמים אפילו נתתי דוגמא של 2 אמהות בגן שהן גם יחידניות ואמרתי לה שגם לנועם ולאור אין אבא. האמת שזה די בא בגלים ולא דווקא בסיטואציות קבועות אז פעם אני אומרת לה מה יש במשפחה ופעם אני אומרת לה לא׳ אין אבא.
מאמינה שזה עוד יגיע גם אליכם

 

[חיוכי אהבה]

כן, כזו שיחה כבר היתה, אבא בנימה של סימן שאלה, ושאלתי

אבא של מי... היא לא שאלה לגבי אבא שלה, אלא ביחס לאבא של חברים..
ואמרתי לה מי במשפחה שלנו...
&nbsp
מעניין להבין מה היא חושבת, איך הראש שלה פועל..
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[jiminit2]

אני חושבת שאצלנו השיח היה סביב גיל שלוש והלאה

כשהילדים היו במעון נעמ"ת כמעט ולא התעסקו בנושא המשפחה. הם ידעו שאצלנו אין אבא , חזרתי על זה המון פעמים (במיוחד בשלב שבו הבן קרא לכל גבר שראה "אבא". הייתי אומרת - נכון. זה אבא של...). אבל לא היו שאלות מעבר לכך. כשהגיעו לגן עיריה זה נעשה מאוד בולט. יש משום מה התעסקות שלמה לפני יום המשפחה - מבנה המשפחה, אחים בכורים וצעירים, סבא-סבתא וכו. ואז הבת שאלה הרבה יותר שאלות וגם גילתה שהמשפחה שלנו יוצאת דופן. היה לה קשה לקבל את השונות ברמה שבגיל ארבע וחצי ציירה ליום המשפחה תמונה שלי + אבא שלי + את עצמה ואת אחיה. סביב גיל חמש זה ממש נרגע, מה גם שהיו איתנו עוד משפחות יחידניות. והיום הם כבר שניהם גאים להביך כל מי שמעז להגיד להם משהו על אבא . מייד מגיבים ב "אבל אין לי אבא" בחיוך ממזרי כדי לראות איך אנשים נתקעים ומגמגמים ...( תיכף בני שמונה).

 

[חיוכי אהבה]

הרסת אותי עם החיוך הממזרי, מתוקים

 

[ה-שונית]

לא צריך לייצר בעיות איפה שאין

נראה שנתת לילדה שלך את כל המידע לו היא זקוקה בשלב זה בחייה וכרגע אין לה יותר שאלות בנושא.
מאמינה שכשהנושא יעניין אותה יותר מעבר למה שמסרת - היא תעלה אותו.
הפעם הראשונה שזכורה לי שהנושא עלה לא מיוזמתי היתה בעקבות העיסוק ביום המשפחה בשנה הראשונה בגן עירייה. אז זה היה מה חסר *לה* (לבתי) בהיעדר אב.
כיום הגדולה שלי כבר בת 7 והעלתה בשנה האחרונה את נושא היעדר האב רק בנקודות בהן היא חשבה שנוכחות של אדם נוסף במשפחה היתה מקלה *עלי*.
את הקטנה (3.5) לא אגיד שהנושא לא מעסיק בכלל, אבל לא ברמה של שאלה. היא רק מוודאת איתי שהיא אומרת נכון לחברים שלה את העניין הטכני שבמשפחה שלנו אין אבא.

 

[חיוכי אהבה]

הבכורה שלך רגישה ממש

 

[yarden43211]

אני חושבת שכדאי באיזו שהיא דרך לדבר על נושא ה "אין אבא".

כהילדה שלי היתה בת 3 קניתי את הספר "לתומר יש אמא" מחנות יד שניה.
אני יודעת שהספר לא אהוד כאן ,אבל היתרון שלו שהפורמט שלו דומה לכל ספר אחר שהיה לנו בסיפריה שלה.
הספר התערבב עם הספרים האחרים, לפני שהתחלתי להקריא לה אותו. לא הקאתי לה אותו, חשבתי שהיא עוד צעירה מידי בישבילו לכן. הוא גם לו בלט במיוחד כי זה היה ספר משומש מחנות יד שניה. ולא ספר נוצץ וחדש.
יום אחד אני רואה אותה מעיינת בספר, שוב ושוב ואז הקראתי לה את הסיפור וערכנו דיונים על הסיטואציות שמוצגות בספר ועל כך שזה דומה למה שאצלנו במשפחה.

אני חושבת שכדאי באיזו שהיא דרך לדבר על נושא ה "אין אבא", כמה שיותר מוקדם ,גם אם הילד לא מתעסק ולא שואל על זה, זה חוסך הרבה קונפליקטים פנימיים וההבנה והקבלה של הנושא באה הרבה יותר בטובעיות.

 

[חיוכי אהבה]

אוף..המקלדת נתקעה

 

[דאניאלי]

בקשר לאבא

לדעתימ אפשרי לדחות את זה...זה לא אפקטיבי תמיד...זה תלוי בילד או בילדה ובסיטואציה.
הכוונה לנושא האבא כמובן

 

[חיוכי אהבה]

כן.. זו השאלה, איך מדברים על האין, למה פתאום להעלות את זה.

זה לא נושא שיחה כל כך. אולי כי הילדונת עוד לא ממש משוחחת?
&nbsp
תודה

&nbsp