שאלה לאמהות המאושרות
השאלה מופנית לנשים כמו שרה, שמצד אחד לא באו לרדת עלינו ומצד שני לא מזדהות איתנו בכלל (ובטח לא באו לומר לנו "כל הכבוד"). אני לא מתכוונת להקניט, הנושא מעניין אותי באמת ובתמים, ואני מקווה שתקדישו זמן לחשוב על זה רגע ולענות: למה אתן מקדישות לנו מזמנכן? זה לא שנכנסתן לראות מה זה הפורום החדש, ריפרפתן ועזבתן, אתן חוזרות לכאן מדי יום כדי להתדיין איתנו. אני לא מבינה את המניעים - הרי אנחנו לא כמו קבוצה שאף פעם לא שמעה את "הצד השני" ויש להראות לנו את כל האפשרויות כדי שנבחר מתוך תבונה ולא מתוך בורות (על משקל קבוצות דו-קיום או היכרות, כמו של דתיים וחילונים או ערבים ויהודים). אתן יודעות בוודאי שלכולנו יש אמהות, אחיות, חברות, אבות, ידידים וסבתות, שגם הן לא חושבות שזו הבחירה האידיאלית ולא טורחות להסתיר מאיתנו את דעתן. אתן יודעות שלידה בחברה שלנו היא, למעשה, ה"בחירה" האפשרית היחידה, ושלא ללדת לא הוצג בפני רובנו כאופציה לגיטימית. מה שאני מתכוונת לשאול זה, בלי להעליב, מה אתן, בכנות, חושבות שיש לכן ללמד אותנו שאנחנו עוד לא יודעות? כלומר, חשבתי עליכן וזה כל הזמן נראה לי כמו שאני אלך להיות משתתפת פעילה בפורום דגי-זהב, למרות שאני בכלל מגדלת כלבים ודגים לא קשורים לי לחיים בשום צורה - ורק כדי להבהיר ולמנוע דיון מיותר - אני יודעת שדגים הם לא כמו ילדים ושאין מה להשוות, מצד שני, מה באמת אכפת למישהו, מבחינה מהותית, אם אני אוהבת דגים (או ילדים), למה בעצם אי אפשר להשוות? (לא דג לילד, אלא העדפה כזו או אחרת), למה בעצם יותר חשוב שארצה ילדים מאשר שארצה דגים? למה זה יותר עניינו של מישהו (אלא אם כן מדובר בפשיסטיות פטריוטיות שרוצות שאני אעשה הרבה חיילים קטנים לצבא, ואתן לא נראות לי כאלו)? זה באמת מעניין אותי ואני מעדיפה להימנע מלנתח אתכן בעצמי, כפי שאני מעדיפה שלא תעשו את זה לי. אני מניחה גם שלכל אחת מכן יש מניעים שונים, אתן לא מקשה אחת, בדיוק כמו שאנחנו לא. אודה לכן מאד אם תענו לי ברצינות.
השאלה מופנית לנשים כמו שרה, שמצד אחד לא באו לרדת עלינו ומצד שני לא מזדהות איתנו בכלל (ובטח לא באו לומר לנו "כל הכבוד"). אני לא מתכוונת להקניט, הנושא מעניין אותי באמת ובתמים, ואני מקווה שתקדישו זמן לחשוב על זה רגע ולענות: למה אתן מקדישות לנו מזמנכן? זה לא שנכנסתן לראות מה זה הפורום החדש, ריפרפתן ועזבתן, אתן חוזרות לכאן מדי יום כדי להתדיין איתנו. אני לא מבינה את המניעים - הרי אנחנו לא כמו קבוצה שאף פעם לא שמעה את "הצד השני" ויש להראות לנו את כל האפשרויות כדי שנבחר מתוך תבונה ולא מתוך בורות (על משקל קבוצות דו-קיום או היכרות, כמו של דתיים וחילונים או ערבים ויהודים). אתן יודעות בוודאי שלכולנו יש אמהות, אחיות, חברות, אבות, ידידים וסבתות, שגם הן לא חושבות שזו הבחירה האידיאלית ולא טורחות להסתיר מאיתנו את דעתן. אתן יודעות שלידה בחברה שלנו היא, למעשה, ה"בחירה" האפשרית היחידה, ושלא ללדת לא הוצג בפני רובנו כאופציה לגיטימית. מה שאני מתכוונת לשאול זה, בלי להעליב, מה אתן, בכנות, חושבות שיש לכן ללמד אותנו שאנחנו עוד לא יודעות? כלומר, חשבתי עליכן וזה כל הזמן נראה לי כמו שאני אלך להיות משתתפת פעילה בפורום דגי-זהב, למרות שאני בכלל מגדלת כלבים ודגים לא קשורים לי לחיים בשום צורה - ורק כדי להבהיר ולמנוע דיון מיותר - אני יודעת שדגים הם לא כמו ילדים ושאין מה להשוות, מצד שני, מה באמת אכפת למישהו, מבחינה מהותית, אם אני אוהבת דגים (או ילדים), למה בעצם אי אפשר להשוות? (לא דג לילד, אלא העדפה כזו או אחרת), למה בעצם יותר חשוב שארצה ילדים מאשר שארצה דגים? למה זה יותר עניינו של מישהו (אלא אם כן מדובר בפשיסטיות פטריוטיות שרוצות שאני אעשה הרבה חיילים קטנים לצבא, ואתן לא נראות לי כאלו)? זה באמת מעניין אותי ואני מעדיפה להימנע מלנתח אתכן בעצמי, כפי שאני מעדיפה שלא תעשו את זה לי. אני מניחה גם שלכל אחת מכן יש מניעים שונים, אתן לא מקשה אחת, בדיוק כמו שאנחנו לא. אודה לכן מאד אם תענו לי ברצינות.