שאלה לאנשי הפורום היקרים

[המוסקיטר האחרון]

שאלה לאנשי הפורום היקרים

חבר ילדות. לפני חמש עשרה שנה היא לקחה אותו מאיתנו. היא הפרידה אותו מהחברים שלו, כי לא קיבלו אותה כ"אחת משלהם" (וביננו, כמעט אף פעם אנו לא הופכים את בני הזוג של החברים שלנו ל"אחד מהחברה") היא הפרידה אותו מהמשפחה שלו, כי טענה שמדברים אליה "לא יפה". הם נעלמו לנו מהנוף. לחברים. למשפחה. במשך השנים, ניסיתי ליצור קשר במספר הזדמנויות. היא לא העבירה לו הודעות. היא סיפרה שהוא לא מעוניין בקשר. היא הייתה כל עולמו. כנראה שהיה לו טוב. בטוח מאוהב. עיוור. לפני מספר חודשים, היא עזבה אותו. אוהבת מישהו אחר. השאירה אותו עם הילדים והלכה לה לאהבה החדשה שלה. רציתי ליצור שוב קשר. בכל זאת, חבר נעורים. אין לנו הרבה כאלה. התברר שהוא כועס עלי. פעם סיפרה לו איזה סיפור שדיברתי אליה לא יפה... זה כנראה שיטתי אצלה... לפי דעתי, היא פשוט אשה רעה. היא עוזבת אותו. אומרת לו שלא תחזור לעולם. שזה נגמר. בפועל, היא ממשיכה להגיע לארוחות ערב. שומרת את החבל הצלה קרוב... והוא עדיין מקווה. וכמובן, הבעייה - הוא עדיין אוהב אותה. ואני במילכוד. עדיין לא חידשתי את הקשר. אם אנסה לספר לו כמה היא רעה, הוא לא יאמין. הוא יחשוב שאני מנסה ללכלך. אם אשתוק, הוא לא ידע את האמת, כפי שאני רואה אותה. מה דעתכם?

 

[ליידילי]

מוסקיטר יקר

מדוע עליו לראות את האמת כפי שאתה רואה אותה? הרי וויתרתם זה על חברותו של זה לפני שנים, ... דעתי היא שאין זה מקומך לומר לו דבר כלשהו. אם ברצונך לחדש את הקשר עימו, ולהיות לו חבר, (במידה והוא יאפשר על אף כעסו), אז קדימה, הייה שם עבורו. בלי "לקחת לעצמך" תפקיד של "מורה דרך/פנס מאיר באפלה...או כל דבר אחר). תמוך בו והיה לצידו - ותו לא. אין זו חובתך האזרחית להציב זרקור על זוגתו המזגזגת, או מראה לנגד פניו. מה שיהיה עליו ללמוד - ילמד בדרכו הוא ובטיימינג שלו. ואם חברותכם תתחדש, אולי ימצא הרגע שבו תוכל ל"נקות את שמך"... או אפילו לומר את אותה אמת כפי שאתה רואה אותה. אך כדאי שתשאל עצמך לפני כן, איזו מטרה אמורה האמירה לשרת. מה אתה מבקש להשיג בכך ש"תאיר" את עיניו? התשובה לשאלה הזו בדרך כלל מבהירה לנו מה שגוי או נכון לעשות. בברכת ריבוי חברים איכותיים.

 

[האלי]

מוסקיטר,

הליידילי ענתה לך תשובה כל כך מלאה (ונכונה לדעתי) עד שלא נותר לי אלא לחזור על דבריה (מפאת עצלנותי

) קרא נא שוב את הודעתה. שלך, האלי.

 

[ליידילי]

סמקו

פני

מעונג. תודה. מקווה שהייתי לך, מוסקיטר, לעזר. (מטבע הדברים יש לי חיבה למוקסיטרים, אבירים, ו...גם לכוכבים בכלל)

 

[המוסקיטר האחרון]

תודה ליידילי, תודה האלי

ליידילי, כמובן שהיית לעזר. חיזקת מאד את דעתי משכבר. ובכלל, אני תמיד שמח לקרא את מה שאת והאלי כותבים. הבעייה שאני מתמודד איתה לא קלה לי. אני לא רוצה רוצה לפתוח את הפצע של החבר. אני רק רוצה להיות שם, אם הוא צריך אותי. הבעייה, כפי שאני רואה אותה, היא שהחבר חושב שאכזבתי/פגעתי בו בעבר (דבר שלפי דעתי אינו נכון כלל) ולכן לא מחדש את הקשר. אך כפי שכתבת, אולי יום אחד, בעתיד, הנושא יפתח לדיון ביננו. תודה

 

[ברונטית]

שלום מוסקיטר

קראתי את דבריך, ולדעתי, אם אכן אתה מרגיש "חבר", למרות התקופה הארוכה שחלפה, ולמרות מה שהיא מקפלת בתוכה - אתה צריך להיות שם איתו. בשבילו. ולא, לא כדי להאיר את עיניו, הרי ברור שהבחור סומא עדיין, סבוך ושבוי בכבלי אהבתו לאשת. ויש להניח שאם אכן האשה היא כפי שתיארת, והוא חי המחיצתה את כל השנים הללו, ועוד כואב את עזיבתה, ויותר מכך - נתלה עדיין בתקווה שמא תחליט לחזור בה - באותה מידה יהיה אטום לכל מילה שתדובר בגנותה... עליך להיות לידו כדי לחזק אותו ברגעיו הקשים, להיות לו אוזן קשבת, לתמוך בו לבל יפול, ואפילו יידרש ממך להתנצל בשלב זה על שפגעת "בו". האיש הזה זקוק לאוזן קשבת, מישהו לדבר איתו. במקומך - הייתי מגיעה לביתו ללא כל הודעה, דופקת בדלת ואומרת: אני פה, בין אם תרצה או לא. אני פה רק כדי להקשיב. כך לדעתי.

 

[המוסקיטר האחרון]

ברונטית יקרה,

אכן, עלתה בראשי המחשבה להופיע בביתו ללא הודעה מוקדמת. אך מעבר לבעיות טכניות (הוא גר במקום רחוק), נודע לי כי פרודתו מזה מספר חודשים, נוהגת לבקר בביתו מדי פעם לארוחות ערב (איני יודע מי יוזם את ארוחות הערב). אני חושש שעלול להיווצר מצב לא נעים... למרות הכל, לא זנחתי את הרעיון. וכמובן, תודה על ההתייחסות והראש המיוחד שלך.