שאלה לאסנת הקלינאית תקשורת

talgali1111111

New member
שאלה לאסנת הקלינאית תקשורת

היי אסנת, יש לי 2 שאלות לגבי בתי בת ה 3. 1. לאחרונה מדברת בבית בטונים מאוד גבוהים. ממש צועקת כל הזמן. (לא בגלל שהיא עצבנית, אלא פשוט מדברת ממש חזק). אני מבקשת ממנה לדבר יותר חלש,היא מורידה טונים, אבל אח"כ שוב ממשיכה לצעוק. יש לי הרגשה שזה נובע מהגן, הרבה ילדים, היא רוצה שישמעו אותה, אז יתכן והתרגלה לצעוק. אני מסבירה לה שזה לא נעים, אבל ממש קשה לה להשתלט על זה. מה עושים? 2. ביומיים האחרונים היא "מצקצקת" עם הלשון כל הזמן. שאלתי אותה אם מציק לה משהו בפה, היא אמרה שלא. שאלתי אותה למה היא עושה ככה - אין לה תשובה.שאלתי אותה אם מישהו בגן עושה ככה - גם התעלמה. אני לא יודעת כיצד לנהוג. זה ממש מפריע לי, כי התדירות מאוד גבוהה. אני לא יודעת אם לדבר איתה על זה ולבקש ממנה להפסיק (ניסיתי את זה כמה וכמה פעמים במהלך סוף השבוע, וזה לא עזר). או פשוט להתעלם וזה יעלם מעצמו. אנא עזרתך, תודה
 
צעקות

בקשר לצעקות, כדאיע לברר מה מצב השמיעה, לפנות לרופא ולבקש גם הפניה לבדיקת שמיעה. בקשר לצקצוקים- זה יכול לנבע גם ממתח. האם יכול להיות שמשהו מציק לה ?(זה יכול להיות קשור גם לצעקות).עקבי אחר ההתנהגות שלה ושימי לב אם יש שינויים בהתנהגות. (כועסת, בוכה בקלות, מציירת באופן שונה?, לא אוכלת?). בכל אופן ניתן ואולי כדאי להמשיך ןלהתייעץ עם פסיכולוג התפתחותי. אסנת סגל קלינאית
 

talgali1111111

New member
תוספות....

הי, תודה רבה על התשובה המהירה. מעבר לעבודה שיש לה אחות קטנה (בת שנה) שאולי קצת גוזלת לה את תשומת הלב אין שינוי בהתנהגות שלה. יש עליות ומורדות כמו כל ילד רגיל - ימים עם מצב רוח טוב יותר או פחות. אבל בסך הכל הכללי, הכל אותו דבר, כולל אוכל, ציורים. את חושבת שבכל זאת יש טעם לפנות לפסיכולוג מקצועי? איך להגיב לצקצוקים? שוב תודה.
 
תוספות

נראה לי שהצקצוקים אינם נשלטים. כלומר, היא לא ממש מודעת להם ולא יכולה להפסיק אותם באופן רצוני. אם זה נמשך כדאי לפנות להתייעצות עם פסיכולוג. לפעמים מתח או קונפליקט פנימי יכולים להתבטא כך אצל ילדים. אפשר גם להפנות את השאלה לשרית הפסיכולוגית. אסנת סגל קלינאית
 

mamaoo

New member
מנצל"שת שאלה נוספת לאסנת - קצת דחוף

הכנסנו את ביתנו למשפחתון לפני כשבועיים, היא היום בת שנה וחודש. במהלך השנה האחרונה היא הייתה איתי בבית עד גיל 10 חודשים בערך, ואח"כ עוד כחודשיים וחצי עם מטפלת לא טובה (לא מתעללת אבל רחוקה מאד מלהיות משקיעה, אולי אפילו מזניחה) שהיא די אהבה למרות הכל, בכל התקופה בבית היא כמעט ולא נחשפה לחברת ילדים, אין לה אחים, וגם לא נחשפה להרבה מבוגרים שהיא לא מכירה. לאחר שלא הלך עם המטפלת הכנסנו אותה למשפחתון עם עוד 8 ילדים. הכניסה שלה איטי וטראומטית מאד. גם אחרי שבועיים היא עדיין בוכה שם הרבה, ובנוסף בשבוע האחרון היא כמעט ולא ישנה בלילה, היא צורחת בהיסטריה לא מוכנה לרדת מהידיים, ובדרך כלל היא ישנה טוב בלילה ומתעוררת פעם אחת לאכול. בלילה היא רוצה רק את אבא שלה, למרות שגם איתי יש לה קשר חם והיא רואה אותי הרבה יותר (את בעלי היא רואה קצת בבוקר לפני שהוא יוצא לעבודה, הוא חוזר אחרי שהיא כבר ישנה) הלילות הארוכים והמתישים גורמים גם למתחים ביני לבין בעלי ויצא שצעקנו הרבה אחד על השני ליד ביתי בשבוע האחרון, אני חוששת שזה גם משפיע. בנוסף היא גם לא הייתה במיטבה מבחינה בריאותית. במהלך היום כשהיא איתנו היא במצב רוח מצויין ואין אפילו רמז דק למה שעובר עליה בלילה. עד עכשיו חשבתי שזה נורמלי כתהליך הסתגלות לגן, אבל אני מתחילה לדאוג, האם אני עושה לה נזק בלתי הפיך? ללא ספק הילדה במצוקה ובמשך שעות בלילה בוכה על הידיים שלנו, אני מאד מודאגת ואנחנו מרגישים מותשים ומיואשים האם זה נורמלי? איך ניתן לדעת? מה אפשר לעשות להקל עליה? האם לצעקות שלנו לידה יכולה להיות השפעה גדולה משאנו חושבים (עובדים חזק להפסיק את זה)? תודה
 
mamaoo

אני מציעה להפנות את השאלה לשרית הפסיכולוגית. מה קורה במשך היום במשפחתון? כמה מטפלות יש? האם מצליחים להרגיע אותה? אלה שאלות שכדאי לברר. אבל שוב, זה התחום של שרית. אסנת סגל קלינאית
 

mamaoo

New member
תודה אני אבדוק איתה

חוצמזה, הלילה היה יותר טוב..
 

yuvi

New member
שאלה לאוסנת -קלינאית

בני בן 6 באפריל,ילד מקסים, יום אחד שהגענו לרופאת הילדים שלנו לבדיקה כי הוא לא הרגיש טוב, הוא דיבר איתה על דבר מה, והיא ציינה שהוא לא משתמש נכון במיטרי הקל, וזה נשמע כאילו הוא צועק, והפנתה אותנו לקלינאית,(רופאה מעולה ) אני יודעת שזה דורש טיפול אבל עד החודש נימרחנו בזמן(ויש לי נקיפות מצפון על זה, למרות שאני "רצה" איתו פעמייים בשבוע בבוקר לריפיו בעיסוק וריפיו באומנות וזה עושה לו ממש טוב)חשבתי שזה פחות דחוף, השבוע בעלי התקשר למתנ"ס לברר פרטים ולהירשם לקלינאית מתברר שיש רשימת המתנה של חודשיים לפחות, וצריך לעבור גם אישור של "מכבי" ואיבחון במכבי לאישורים, 2 שאלות- למה זה צריך לעבור דרך מכבי? וכמה זה דחוף?או כמה טיפולים צריך לדבר כזה?ואיך מטפלים בזה? יש צורך לפנות לפרטי שכפי שהבנתי גם שם יש רשימות המתנה שנה הבא הוא בכתה א' כשפנינו לגננת לשאול אותה על זה הגננת לא הבינה בכלל מה אנחנו רוצים תודה אמא ל3
מקסימים טפו טפו טפו
 

סנפירון

New member
שאלה

שלום רב, בני בן 10 חודשים. הוא ממלמל בעיקר בה בהב הבה בה וזהו בעיקר. האם זהו מצב התפתחותי תקין ? או שהוא אמור לומר הברות נוספות בשלב זה ? אודה על תשובתך
 
סנפירון

הי, נסי לעשות רשימה של ההפקות שלו בשבועיים הקרובים כדי לודא שזה אכן המצב. יש שונות רבה בין ילדים במלמול.בדרך כלל בגיל זה אומרים עוד רצפי הברות, זה עדיין לא מצביע על קושי (אם אין בעיות נוספות ). אסנת סגל קלינאית
 
שמוש בקול

הי, כדאי לטפל, כי הנזק יכול להיות בהמשך יבלות על מיתרי הקול.כמות הטיפולים-קשה לקבע, תלוי גם בשיתוף פעולה של הילד. בטיפול מלמדים נשימה והפקת קול נינוחב ולא מאומצת ועובדים על הקניית הרגלי דיבור נכונים. לגבי מכבי-צריך לשאל אותם. אסנת סגל קלינאית
 
../images/Emo207.gif שאלה לקלינאית תקשורת

שלום, ביתי בת שנתיים. עקב בעייה של מעידות והתקלויות בחפצים מלווה עם שיבושי דיבור (אוצר מילים גדול אבל היגוי משובש בחלק מהמילים או משפטים) הופננו לבדיקת שמיעה. נתגלתה ירידה בשמיעה בהיקף של 25-30 דיצבלים ונתגלו מים באוזניים. ההתלבטות היא האם שיבושי ההיגוי (לא אומרת ג', ק', ר', ל',ח' כשחוזרת אחרי על מילה אומרת אותה דיי יפה, אבל אח"כ נוטה לשבש את המילה ובמשפטים של מעל 2 מילים מדברת לא ברור, במעין מבטא הונגרי) קשורים למים באוזניים ואם כן האם כדאי להתחיל טיפול של קלינאית ובינתיים לטפל באופן לא התערבותי (אלטרנטיבי) או שמא הכי מומלץ זה לנתח מייד כדי שלא לעכב את התפתחות רכישת השפה?.
 
מיכל

שלום, השאלה שלך קשורה גם לאמונה והשקפת עולם.לילדים המראים שיבושי היגוי מומלצת התערבות מוקדמת.טיבה תלוי גם בהחלטת ההורים. האם יש המלצת רופא לנתח? מנסיוני, ניתוחים כאלה מאד עוזרים, בפרט לילדים עם קשיים. בברכה, אסנת סגל קלינאית
 
מתי מתחילים לדבר ?

בתי בת שנה וחודשיים מבחינה מוטורית מתפתחת במהירות וכבר הולכת מצוין כמעט חודשיים מבחינת דיבור - מקשקשת המון. כל הזמן. אבל לא אומרת מילים. פעם היא היתה אומרת מאמאמאמאמא ואבאבאבאבא, וחשבנו שהיא מתכוונת לאבא ואמא, אבל זה הפסיק. המילה היחידה שהיא אומרת זה "את זה". מצד שני. היא מבינה המון אני שואלת איפה אבא והיא מסתכלת עליו תביאי לי את הכדור - היא מביאה את הכדור איפה אור ? מבינה הוראות - בואי, תני לי (בהקשר לעצמים שונים - בקבוק, בימבה, ספר). אמרו לי לנסות לראות שאולי כן יש לה מילים ואני פשוט לא מזהה אותן אבל לא ממש הבנתי מה הכוונה ואיך עולים על זה ולא הצלחתי. אני יודעת שיש ילדים שאומרים מילים אפילו לפני גיל שנה אבל מתי זה נחשב איחור ? האם יש מקום להשקעה מיוחדת מצדי בנושא הזה ? ואם כן - איזו ?
 
למעלה