שאלה לאפונה וגבר

[MrCheff]

שאלה לאפונה וגבר ../images/Emo13.gif

היי אני זוכר שסיפרת שאת נוקטת בשיטת הבלי חיתולים כבר מלידה. איך זה עובד? אני מאוד אשמח ללמוד. (לא מבטיחים לישם

) תודה, אמיר

 

[gils33]

על זה גם אני אשמח לקרוא

את זה עוד לא שמעתי

 

[אפונה וגבר]

אז ככה:

קודם כל זה לא מלידה. הבן שלי נולד פג, והתחלנו בגיל שלושה חודשים, כשתפסתי קצת אומץ. אבל אפשר בהחלט להתחיל מהלידה, אפילו עדיף. בגדול - פשוט ככה. אני מגדלת את הילד בלי חיתולים, עד כמה שאפשר. זה לא אומר שהוא עושה פיפי וקקי בכל הבית, הוא למד שעושים את זה בכיור (לשם נוח לי להרים אותו). זה כמו חינוך גורים, למי שיצא פעם לאמץ כלב. בזמנים או אירועים קבועים, לוקחים את הילד לכיור ומחזיקים אותו בתנוחת פשפוש. אם הוא עושה פיפי במקום אחר - לוקחים אותו לכיור, ושמים בתנוחה. אחרי כמה זמן הוא לומד לחכות לכיור או לבקש להגיע לשם, וגם אם הוא עושה קצת במקום אחר, הוא ממשיך בכיור כשאני לוקחת אותו לשם. מתי אני לוקחת? כשהוא מתעורר. רוב התינוקות לא עושים פיפי מתוך שינה עמוקה, אלא כשהם מתחילים להתעורר. אז אחרי השינה בטוח תהיה סיבה ללכת לכיור. תינוקות גם לא אוהבים לעשות פיפי במנשא. אז כשאני מוציאה אותו מהמנשא אני לוקחת אותו לכיור. ובנוסף, אם הוא יונק בצורה מקוטעת - מתחבר-מתנתק-מתחבר-מתנתק ולא מתרכז ביניקה, כנראה שיש משהו שמפריע לו, ובהחלט יכול להיות שהמשהו הזה הוא פיפי או קקי. וכמובן, כשהוא מפליץ, ויש חשש שזה יכול להתפתח לדברים נוספים.

בהתחלה יש המון פספוסים. המון. אבל עם הזמן, ככל שמשאירים את הילד יותר בלי חיתול ושני הצדדים לומדים אחד את השני, זה מסתנכרן. המטרה היא לא לגמול את הילד. גם בגיל שנה יכולים להיות עוד פספוסים. המטרה היא כשם השיטה, לגדל אותו בלי חיתולים, ולכל אחד את סיבותיו הוא. זה יותר נוח לילד, זה יותר אקולוגי, ומה שבעיני הכי חשוב - זה משמר את השליטה וההבחנה בסוגרים שהיא יכולת מולדת, ושימוש בחיתולים גורם לנו להתעלם מהיכולת הזו ואז בגיל שנתיים-שלוש הילד צריך לגלות אותה מחדש, כמעט מאפס. וזו גמילה של ממש. עוד חשוב לדעת היא שבעוד שבגמילה 'רגילה' מחיתולים האחריות על הצרכים היא של הילד, כאן האחריות היא על ההורה. הילד עשה פיפי על המזרן? כנראה שאני לא הייתי מספיק קשובה אליו, לא הצעתי לו ללכת תוך זמן מתאים לו, או שלא ראיתי או שמעתי שהוא מבקש. והיום, בגיל 9 חודשים, הוא בהחלט מבקש. לא בכל פעם, אבל בהחלט יש סימנים קבועים. יש לו 'מילה' לקקי ולפיפי, הוא מסתובב בידיים שלי כשהוא רוצה שאהפוך אותו עם הפנים לכיור (או לעץ, או למה שנמצא מולנו) וזה רק משתפר ביחס ישר לזמן שעובר וביחס הפוך למספר החיתולים שאנחנו שמים לו. מתי אני כן שמה חיתול? בלילה, כי מסיבה כלשהי קשה לו להשאר יבש כל הלילה בחורף (בקיץ זו לא היתה בעיה. כשהוא היה בן 4 חודשים הוא התעורר יבש משנת הלילה שלו), ובכל מיני מקומות 'רשמיים' כמו פגישות בהתפתחות הילד וכו', שדורשות ממני לשבת ולהקשיב לעוד מישהי במשך שעה, ולא תמיד אני יכולה להיות לגמרי קשובה לילד. לכל משפחה יש את הוריאציה שלה לבלי חיתולים. יש כאלו שרק אמא ואבא עושים בלי חיתולים והמטפלת מחתלת כרגיל (הילד לומד מהר מאוד להפריד ולהבין מי עושה מה), יש כאלו שעושים בלי חיתולים בבית ומחתלים בחוץ, יש כאלו שעושים כל מיני וריאציות עם חיתולים חד ורב פעמיים וכו'. יש את הבסיס, וכל משפחה מתאימה אותו לצרכיה. מידע נוסף אפשר לקרוא כאן (זה רק נראה ארוך, אתם צריכים רק את ההתחלה): http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/...9%EC%E3%E9%ED_%E1%EC%E9_%E7%E9%FA%E5%EC%E9%ED

 

[gils33]

זה מדהים בעיני

לקחת את הילד למקום הכי טבעי - מדהים שאתם בתור הורים מוכנים לקחת על עצמכם את הויתור של הנוחות הזו... לגבי הילד - זה לא מבעס שהוא נגיד מרטיב בלילה וישן על זה?או משהו יותר רציני? כמה חליפות בגדים אתם לוקחים איתכם כשאתם יוצאים מהבית? איך בגיל שלושה חודשים מלמדים את הילד לבקש? רטיבות במנשא???? וואו - לא יודע אם הייתי לוקח על עצמי דבר כזה

 

[אפונה וגבר]

אני תמיד צוחקת שהגמילה מחיתולים היא שלי

לילד לא משנה איפה הוא עושה פיפי. אני זאת שצריכה את החיתול וקשה לי להפרד ממנו. כאמור, בקיץ הילד לא הרטיב בלילה. אפילו שהוא היה יותר קטן, ופחות מנוסה, הוא קם אחרי שנת לילה שלמה - יבש! רק כשנהיה קר הוא התחיל להרטיב יותר. ביום אין לי בעיה עם זה, יש מגן מזרן, השלולית מתייבשת מהר (כך או כך אני מחליפה מצעים כל כמה ימים) ולילד לא קר כי הוא מכוסה. כשהוא מתעורר, אם הוא הרטיב, אני מחליפה לו את הבגדים וממשיכים את היום כרגיל. בלילה אני שמה חיתול, לאחרונה. סביר להניח שאפסיק עם זה באביב, כשיחזור להיות חמים יותר בלילות. כשאנחנו יוצאים מהבית אנחנו לוקחים איתנו זוג מכנסיים ספייר. לרוב לא צריך יותר מזה (ולפעמים גם את זה לא), תלוי לאן הולכים. מה שמפליא בילדים הוא שלא באמת צריך ללמד אותם כלום. הם פשוט לומדים. וכמובן, אני צריכה להיות קשובה למה שהוא מנסה להגיד. סה"כ הקטע הזה של לעשות פיפי בכיור הוא אינטרס של הילד, הוא נהנה מזה. זה כיף, זה סוג של משחק, זה לא משאיר אותו רטוב. בגיל שלושה חודשים הילד הפרטי שלי היה עדיין עוברי לגמרי, רק ינק וישן כל היום. אז זה היה די קל. כשהוא התחיל להיות יותר פעיל, הוא התחיל יותר ויותר להביע מחאה כשהוא לא קיבל את מה שהוא רוצה באופן כללי, וכשלא לקחתי אותו לכיור כשהוא רוצה, באופן ספציפי. ולגבי רטיבות במנשא - כמו שכתבתי, ילדים לא אוהבים לעשות פיפי במנשא. לרוב הילד שלי היה מתחיל לזוז, לקפוץ, לקטר ולבכות (הוא מאוד אוהב להיות במנשא בד"כ, כך שחוסר שביעות רצון מראה על נקודה שצריך לשים אליה לב). ואם התעלמתי מכל אלו, הוא יעשה במנשא, איזו ברירה כבר יש לו (ומאוד יכעס עליי). ואני אגיד לעצמי 'שיט, מגיע לי'.

זה אמנם לא קליל ופשוט, אבל זה הרבה פחות מסובך ממה שזה נשמע. רק צריך להסתכל על הילד, לא להלחץ, ולשרום עם מה שיבוא. בהתחלה זה מלוכלך, אבל אם לומדים לצחוק מזה וליהנות מהדרך ולא לחפש את השלמות, פתאום זה מתחיל לעבוד. וזה מרתק לגלות שהקטנטנים האלה, שרק נולדו ואנחנו בד"כ חושבים שהם חסרי ישע ולא מסוגלים לכלום, בעצם יודעים ועושים ורוצים המון.

 

[gils33]

תודה על השיתוף המפורט

מוריד את הכובע בפניכם - בחיי

 

[MrCheff]

מדהים בעיניי

זה המון השקעה. ומדהים בעיניי שכבר בגיל שלושה חודשים התינוק יודע להביע את עצמו ולהגיד מתי הוא צריך לעשות את צרכיו. הקטנטונת שלי יודעת מגיל צעיר מתי היא עושה פיפי וגם יותר מזה... ובד"כ שהיא עושה אחד מהדברים היא גם הולכת הצידה לעשות בפרטיות, אבל להביא אותה לעשות בסיר עדיין לא הצלחנו...