שאלה לא פוליטיקלי-קורקט למי שמכיר קורפרייטים אמריקאיים

[Desslok]

כבר כמעט שנתיים אני עובד במרכז פיתוח ישראלי של אחת מהחברות האמריקאיות הגדולות, ובמסגרת העבודה אנחנו עובדים הרבה בשיתוף פעולה מול מרכזי פיתוח אחרים של החברה שלנו בארה״ב ואירופה. שמתי לב שבמרכז הפיתוח האמריקאי אין אף אמריקאי אחד בתפקידי פיתוח תוכנה: כולם עד האחרון שבהם הם מהגרים הודים, סינים, קוריאנים, רוסים וישראלים. האמריקאי היחיד הוא מנהל קבוצה של כ 100 אנשים. ברוב הקבוצות האחרות גם המנהלים מהגרים, לפחות עד שמגיעים לשכבות של ניהול מאוד בכיר.

אני תוהה אם זה רק אצלנו או אם זה כך בכל עולם התוכנה האמריקאי. ברור לי שיש מהגרים בתפקידים טכניים בארה״ב, אבל עד כדי כך שאין אפילו אחד שאינו מהגר? אני לא מצליח להבין אם:
- אמריקאי שמכבד את עצמו רוצה לעבוד בפיננסים, משפטים או מנהל עסקים. עבודת תוכנה היא כמו שמסתכלים בארץ על טייחים או צבעים?
- שכפול ארגוני שבו מי שכבר בתפקיד מגייס רק דומים לו?
- החברה שלנו לא אטרקטיבית ומצליחה לקלוט מהגרים בלבד?
- אולי זה רק אצלנו ככה ובחברות אחרות לא?

באמת שהשאלה שלי לא מונעת מגזענות, אני הרי לא אמריקאי בעצמי, לצורך העניין אני נמצא בצד של מהנדסי התוכנה הזרים הלא-אמריקאיים. זו שאלה סוציולוגית מבחינתי, איך בעצם נוצר המצב הזה ומה מונע מהאמריקאים לעבוד בפיתוח תוכנה?

 

[vinney]

אני מהגר ישראלי שעובד בקורפורייט של חברה גדולה בארה"ב שיש לה גם סניפים בישראל ובאירופה. לא מנהל 100 איש (עדיין), אבל בדרך.

אמריקאים הם עם, באופן ממוצע, חסר השכלה. יש לכך הרבה סיבות, רובן אידאולוגיות וחברתיות. כמו בארץ, גם בארה"ב הימין לא אוהב אנשים משכילים (טראמפ אמר "I love the poorly educated" באחד מכנסי בחירות שלו וקיבל מחאות כפיים סוערות), ופועל לצמצם גישה להשכלה. זה בעיקר מתבטא בשונות אדירה בין השגים בבתי הספר התיכוניים בין אזורים שונים, ככל שהאזור "עשיר" יותר (מבחינת היכולת הכלכלית של האוכלוסיה), כך גם בתי הספר טובים יותר, מה שמשאיר את ההשכלה לאלה העשירים ביותר. מי מהם שגר באזור עם בתי ספר לא הכי טובים - פשוט שולח את הילדים לבתי ספר פרטיים. אנשים שלא מקבלים השכלה גם לא מחנכים את ילדיהם להשכלה, מה שמייצר פער שהולך ומתעצם בין מעמדות כלכליים גם בתחום ההשכלה (ומביא המוני אנשים להאמין לדברים הזויים ביותר שכל בן אדם עם קצת יכולת מחשבה ביקורתית היה פוסל מיד). בנוסף התרבות האמריקאית מקדשת ספורט הרבה יותר ממה שהיא מקדשת מדעים או ידע באופן כללי. הרבה אנשים בוחרים איפה ללמוד לפי השגי קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה.

בארה"ב יש את האוניברסיטאות הציבוריות הטובות בעולם (קליפורניה, טקסס, וושינגטון, והרבה אחרות), אבל בארה"ב גם יש את השכר לימוד הגבוה בעולם, כולל באוניברסיטאות הציבוריות. מה ששוב ממדר את אלה שלא הכי עשירים מהאקדמיה, או לחלופין מביא לנטל חוב עצום עליהם. הגישה בארה"ב בה לא מתקבלים למסלול מסויים אלא קודם מתחילים ללמוד ואז מחליטים במה מתמקדים (major) גם תורמת לבעיה כי אנשים מתברברים בלימודים, מסיימים עם BA כללי או במשהו חסר משמעות, ועם חוב עצום שלא מאפשר להם לא לעבוד במשהו טוב ולא ללמוד משהו אחר אחר כך.

פועל יוצא שאמריקאים שכן מקבלים השכלה (העשירים) הולכים לתחומים ה"נוצצים" (עבור אמריקאים) כמו לימודי משפטים, מנהל עסקים או רפואה. לרוב הם חוזרים לעבוד בחברות של הוריהם או בתחום דומה להוריהם. הנדסה בארה"ב זה תחום יחסית חדש ולכן אין "דורות" של מהנדסים כמו שיש דורות של אנשי עסקים, עורכי דין, או רופאים.

מי כן הולך ללמוד הנדסה ומדעים בארה"ב? קודם כל אנשים שזה ממש ממש קרוב ללבם (והם טובים בזה). יש מעט כאלה בקרב האוכלוסיה האמריקאית הכללית כי מדעים זה ל"חנונים", ואף אחד לא רוצה להיות חנון בבית ספר. אחרי זה יש את ילדי המהגרים - כי אין את הלחץ הזה של לעבוד בעסק של האבא או להיות דור שלישי או רביעי במרפאה או משרד עורכי דין המשפחתיים. למעשה לילדי מהגרים דווקא הלחץ הוא להיות מהנדס כי זה מה שההורים המהגרים עושים.

וכמובן המהגרים עצמם. כמו שאמרתי האוניברסיטאות מצויינות, גם הפרטיות וגם הציבוריות. מהגרים מסין ומהודו הם בדרך כלל ממשפחות עשירות (הרבה פעמים העושר גם לא בדיוק "חוקי" במובן שאנחנו רגילים אליו) ויכולים לשלם את שכר הלימוד הגבוה תמורת הכנסת הילד לארה"ב.

וכשחסר בוגרים טריים מקומיים - מביאים אותנו. מהגרים עם נסיון. בישראל, ולמעשה ברוב מדינות העולם, ההשכלה הרבה יותר נגישה.

אגב, גם באירופה תראה שהרבה מהעובדים בסניפים האירופאיים הם לא בדיוק מהמדינה בה הסניף נמצא. בסניפים שלנו באירופה (המערבית) יש המוני אנשים מהאירופה המזרחית. חלקם מגיעים בקלות בגלל חברות בEU, חלקם פחות בקלות ממדינות ברה"מ לשעבר, וגם שם יש הרבה סינים והודים. הרבה פעמים סינים והודים שלא מצליחים לקבל ויזת עבודה בארה"ב עוברים לסניף האירופאי כדי לקבל אחרי זה ויזת רילוקיישן שהרבה יותר קל להשיג.

 

[AnarchistPhilosopher]

אני מהגר ישראלי שעובד בקורפורייט של חברה גדולה בארה"ב שיש לה גם סניפים בישראל ובאירופה. לא מנהל 100 איש (עדיין), אבל בדרך.

אמריקאים הם עם, באופן ממוצע, חסר השכלה. יש לכך הרבה סיבות, רובן אידאולוגיות וחברתיות. כמו בארץ, גם בארה"ב הימין לא אוהב אנשים משכילים (טראמפ אמר "I love the poorly educated" באחד מכנסי בחירות שלו וקיבל מחאות כפיים סוערות), ופועל לצמצם גישה להשכלה. זה בעיקר מתבטא בשונות אדירה בין השגים בבתי הספר התיכוניים בין אזורים שונים, ככל שהאזור "עשיר" יותר (מבחינת היכולת הכלכלית של האוכלוסיה), כך גם בתי הספר טובים יותר, מה שמשאיר את ההשכלה לאלה העשירים ביותר. מי מהם שגר באזור עם בתי ספר לא הכי טובים - פשוט שולח את הילדים לבתי ספר פרטיים. אנשים שלא מקבלים השכלה גם לא מחנכים את ילדיהם להשכלה, מה שמייצר פער שהולך ומתעצם בין מעמדות כלכליים גם בתחום ההשכלה (ומביא המוני אנשים להאמין לדברים הזויים ביותר שכל בן אדם עם קצת יכולת מחשבה ביקורתית היה פוסל מיד). בנוסף התרבות האמריקאית מקדשת ספורט הרבה יותר ממה שהיא מקדשת מדעים או ידע באופן כללי. הרבה אנשים בוחרים איפה ללמוד לפי השגי קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה.

בארה"ב יש את האוניברסיטאות הציבוריות הטובות בעולם (קליפורניה, טקסס, וושינגטון, והרבה אחרות), אבל בארה"ב גם יש את השכר לימוד הגבוה בעולם, כולל באוניברסיטאות הציבוריות. מה ששוב ממדר את אלה שלא הכי עשירים מהאקדמיה, או לחלופין מביא לנטל חוב עצום עליהם. הגישה בארה"ב בה לא מתקבלים למסלול מסויים אלא קודם מתחילים ללמוד ואז מחליטים במה מתמקדים (major) גם תורמת לבעיה כי אנשים מתברברים בלימודים, מסיימים עם BA כללי או במשהו חסר משמעות, ועם חוב עצום שלא מאפשר להם לא לעבוד במשהו טוב ולא ללמוד משהו אחר אחר כך.

פועל יוצא שאמריקאים שכן מקבלים השכלה (העשירים) הולכים לתחומים ה"נוצצים" (עבור אמריקאים) כמו לימודי משפטים, מנהל עסקים או רפואה. לרוב הם חוזרים לעבוד בחברות של הוריהם או בתחום דומה להוריהם. הנדסה בארה"ב זה תחום יחסית חדש ולכן אין "דורות" של מהנדסים כמו שיש דורות של אנשי עסקים, עורכי דין, או רופאים.

מי כן הולך ללמוד הנדסה ומדעים בארה"ב? קודם כל אנשים שזה ממש ממש קרוב ללבם (והם טובים בזה). יש מעט כאלה בקרב האוכלוסיה האמריקאית הכללית כי מדעים זה ל"חנונים", ואף אחד לא רוצה להיות חנון בבית ספר. אחרי זה יש את ילדי המהגרים - כי אין את הלחץ הזה של לעבוד בעסק של האבא או להיות דור שלישי או רביעי במרפאה או משרד עורכי דין המשפחתיים. למעשה לילדי מהגרים דווקא הלחץ הוא להיות מהנדס כי זה מה שההורים המהגרים עושים.

וכמובן המהגרים עצמם. כמו שאמרתי האוניברסיטאות מצויינות, גם הפרטיות וגם הציבוריות. מהגרים מסין ומהודו הם בדרך כלל ממשפחות עשירות (הרבה פעמים העושר גם לא בדיוק "חוקי" במובן שאנחנו רגילים אליו) ויכולים לשלם את שכר הלימוד הגבוה תמורת הכנסת הילד לארה"ב.

וכשחסר בוגרים טריים מקומיים - מביאים אותנו. מהגרים עם נסיון. בישראל, ולמעשה ברוב מדינות העולם, ההשכלה הרבה יותר נגישה.

אגב, גם באירופה תראה שהרבה מהעובדים בסניפים האירופאיים הם לא בדיוק מהמדינה בה הסניף נמצא. בסניפים שלנו באירופה (המערבית) יש המוני אנשים מהאירופה המזרחית. חלקם מגיעים בקלות בגלל חברות בEU, חלקם פחות בקלות ממדינות ברה"מ לשעבר, וגם שם יש הרבה סינים והודים. הרבה פעמים סינים והודים שלא מצליחים לקבל ויזת עבודה בארה"ב עוברים לסניף האירופאי כדי לקבל אחרי זה ויזת רילוקיישן שהרבה יותר קל להשיג.

ככל הידוע לי גם בארץ "מדעים זה לחנונים", ויש מעטים מהם.
תחליף פוטבול בכדורגל וזה אותו דבר פה בארץ וגם באנגליה... רק האמריקנים קוראים לזה סוקר.
הייתי קורא לפוטבול שלהם "סוקר"...

 

[vinney]

לא יודע, אף פעם לא הרגשתי ״לא מקובל״ בבית ספר רק כי למדתי מחשבים ופיזיקה, למעשה כיתות המדעים בתיכון שלי היו מלאות הרבה יותר מכמות האנשים שעשו בגרות מורחבת בספורט (מספרם היה בדיוק 0). בארה״ב לעומת זאת, ספורט זאת דרך מקובלת להתקבל לאוניברסיטה עבור אנשים שלא בדיוק יודעים ללמוד.

 

[AnarchistPhilosopher]

לא יודע, אף פעם לא הרגשתי ״לא מקובל״ בבית ספר רק כי למדתי מחשבים ופיזיקה, למעשה כיתות המדעים בתיכון שלי היו מלאות הרבה יותר מכמות האנשים שעשו בגרות מורחבת בספורט (מספרם היה בדיוק 0). בארה״ב לעומת זאת, ספורט זאת דרך מקובלת להתקבל לאוניברסיטה עבור אנשים שלא בדיוק יודעים ללמוד.

יש בגרות בספורט?
כדי למדוד נכונה צריך לבדוק את הפעילות מחוץ לבית ספר.
אני רואה אצלי יותר אנשים משחקים כדורגל מאשר מתעניינים בדברים אחרים.

טוב אולי בגלל זה ישראל לא משהו בספורט...
טוב, אולי חוץ מג'ודו, אבל גם זה בפעילות מחוץ לבית ספר.

 

[ai27]

יש בגרות בספורט?

בערך. צריך ציון עובר בספורט כדי לקבל תעודת בגרות (שבה לא כתוב המקצוע - כי הוא לא מחושב בממוצע).
כמו בכל מקצוע חובה.

טוב אולי בגלל זה ישראל לא משהו בספורט...
טוב, אולי חוץ מג'ודו, אבל גם זה בפעילות מחוץ לבית ספר.

כן - אצלנו כדורסל וכדורגל שואבים את עיקר תשומת הלב.
לדעתי זה דבר טוב: ספורט תחרותי זה בידור נחמד להמונים,
אבל לא תורם כלום.

תחשוב על צעיר בארה"ב - שלא לומד בגלל שהוא טוב בספורט.
יש המונים כאלו, ותרבות שלמה שבנוייה על הצלחה בספורט - והעתיד של רובם גרוע, כי רק מעטים באמת ימשיכו לקולג' ולאחר מכן.
אצלנו זאת תופעה שולית מאוד - בעיקר בכדורגל.
הרוב מתאמנים בגלל הקרבי, ולכן לא נכנסים לאובססיה דומה.

 

[AnarchistPhilosopher]

בערך. צריך ציון עובר בספורט כדי לקבל תעודת בגרות (שבה לא כתוב המקצוע - כי הוא לא מחושב בממוצע).
כמו בכל מקצוע חובה.

כן - אצלנו כדורסל וכדורגל שואבים את עיקר תשומת הלב.
לדעתי זה דבר טוב: ספורט תחרותי זה בידור נחמד להמונים,
אבל לא תורם כלום.

תחשוב על צעיר בארה"ב - שלא לומד בגלל שהוא טוב בספורט.
יש המונים כאלו, ותרבות שלמה שבנוייה על הצלחה בספורט - והעתיד של רובם גרוע, כי רק מעטים באמת ימשיכו לקולג' ולאחר מכן.
אצלנו זאת תופעה שולית מאוד - בעיקר בכדורגל.
הרוב מתאמנים בגלל הקרבי, ולכן לא נכנסים לאובססיה דומה.

לא תורם כלום?

אם אני לא טועה ההייטק הוא אחוז שולי מהכלכלה בישראל, כמה אנשים בארץ מועסקים בתכנות? מה האחוז שלהם מתוך האוכלוסיה?

 

[ai27]

לא תורם כלום?

אכן. כלכלית - הוא לא תורם כלום. כמו כל ענף בידור אחר.
לצד זאת יש למדוד את הנזק הנגרם לאנשים בענף בו מתקשים להתפרנס מעל גיל 30 וכולם פורשים אחרי גיל 40.
ובעיקר - לאלו שבגיל 18 פורשים - תקועים בלי עתיד.

אם אני לא טועה ההייטק הוא אחוז שולי מהכלכלה בישראל, כמה אנשים בארץ מועסקים בתכנות? מה האחוז שלהם מתוך האוכלוסיה?

בהחלט טועה.
ההיי-טק מהווה אחוז משמעותי מהכלכלה - ובעיקר מהייצוא.
והוא בנוי על תרומה כלכלית לשאר ענפי הכלכלה.
לפי טענת הלמ"ס יש 300 אלף עובדים בהייטק(8% מהעובדים), עם שכר ממוצע של 22.7 אלף.
בארה"ב יש 12 מליון עובדי הייטק (7% מהעובדים) עם שכר ממוצע של 88 אלף דולר בשנה (קצת מעל 24 אלף שקל בחודש)

 

[AnarchistPhilosopher]

אכן. כלכלית - הוא לא תורם כלום. כמו כל ענף בידור אחר.
לצד זאת יש למדוד את הנזק הנגרם לאנשים בענף בו מתקשים להתפרנס מעל גיל 30 וכולם פורשים אחרי גיל 40.
ובעיקר - לאלו שבגיל 18 פורשים - תקועים בלי עתיד.

בהחלט טועה.
ההיי-טק מהווה אחוז משמעותי מהכלכלה - ובעיקר מהייצוא.
והוא בנוי על תרומה כלכלית לשאר ענפי הכלכלה.
לפי טענת הלמ"ס יש 300 אלף עובדים בהייטק(8% מהעובדים), עם שכר ממוצע של 22.7 אלף.
בארה"ב יש 12 מליון עובדי הייטק (7% מהעובדים) עם שכר ממוצע של 88 אלף דולר בשנה (קצת מעל 24 אלף שקל בחודש)

איך אני טועה?
8% מהעובדים, עובדים בהייטק, כלומר 92% מהעובדים לא עובדים בהיי-טק.

 

[ai27]

איך אני טועה?
8% מהעובדים, עובדים בהייטק, כלומר 92% מהעובדים לא עובדים בהיי-טק.

אכן. ואותם 8 אחוז מהעובדים אחראיים ישירות ליותר מחצי מהייצוא.
מה הנקודה שלך?

 

[AnarchistPhilosopher]

אכן. ואותם 8 אחוז מהעובדים אחראיים ישירות ליותר מחצי מהייצוא.
מה הנקודה שלך?

הנקודה שלי היא שזה עדיין עבודה של חנונים...
והרוב בארץ כמו בארה"ב הוא לא בדיוק חובב מדעים.

 

[ai27]

הנקודה שלי היא שזה עדיין עבודה של חנונים...
והרוב בארץ כמו בארה"ב הוא לא בדיוק חובב מדעים.

אמנם פחות מ20 אחוז עושים בגרות 5 יחידות במתימטיקה,
אבל לעומת ארה"ב אין עויינות לחנונים או מצטיינים בלימודים.
הבנות שלי הולכות ללמוד ב"כיתת מחוננים" פעם בשבוע, ואף אחד לא לעג להן על זה.
למרות שזה מתבקש...

כל עניין ה"ללכת לספורט כדי להצליח בחיים" מאוד חזק בארה"ב,
בארץ זה כמעט לא קיים.

 

[AnarchistPhilosopher]

אמנם פחות מ20 אחוז עושים בגרות 5 יחידות במתימטיקה,
אבל לעומת ארה"ב אין עויינות לחנונים או מצטיינים בלימודים.
הבנות שלי הולכות ללמוד ב"כיתת מחוננים" פעם בשבוע, ואף אחד לא לעג להן על זה.
למרות שזה מתבקש...

כל עניין ה"ללכת לספורט כדי להצליח בחיים" מאוד חזק בארה"ב,
בארץ זה כמעט לא קיים.

יש הבדל בין בנים לבנות, עדיין מבנים מצפים להיות יותר קשוחים וספורטיביים מאשר בנות, והסטיגמות הבאות ביחד עם זה...

כמובן שיכול להיות שזה השתנה מאז שהייתי בתיכון וזה היה ממזמן...

 

[vinney]

יש בגרות בספורט?
כדי למדוד נכונה צריך לבדוק את הפעילות מחוץ לבית ספר.
אני רואה אצלי יותר אנשים משחקים כדורגל מאשר מתעניינים בדברים אחרים.

טוב אולי בגלל זה ישראל לא משהו בספורט...
טוב, אולי חוץ מג'ודו, אבל גם זה בפעילות מחוץ לבית ספר.

״רואה״ זה משהו אנקדוטלי וסובייקטיבי. הייתי בקייטנות מדעיות, בכל מיני קבוצות חובבי מחשבים שהיו מסונפות לאוניברסיטה העברית, והיו שם מלא ילדים אחרים איתי ולא היית רואה אף אחד מהם כי היינו קבורים במעבדות כל הקיץ.

וכשחזרתי לכיתה וסיפרתי לחברים על זה אף אחד לא אמר לי ״יו איזה חנון אתה, אני שיחקתי כדורגל״.

ילדים של קרובי משפחה שלי שגדלים בארה״ב (ישראלים, גם) מתביישים ללמוד מתמטיקה. אבוי, מה החברים יגידו.

אז כן, גם אני רואה דברים.

 

[BismarkReborn]

לא בקורפורייט אבל מההתרשמות שלי מלימודי מדמ"ח באוניברסיטה אמריקאית:
1. לא טייחים וצבעים אבל ברפואה, פיננסים תחומי עריכת דין מסויימים ועסקים תוכל להרוויח יותר ככה שהאוכלוסיה שיש לה על הנייר את הנתונים לאו דווקא תלך אוטומטית להייטק. גם בתוך ההנדסות, בניגוד לארץ, יש מספיק תחומים חוץ ממקוצועות המחשב שאפשר להרוויח מצויין (לדוגמא, נפט וגז)
2. המון, המון הודים וסינים, נתקלתי בזמנו בסקר של סטנפורד שהראה שקרוב לחצי מהבוגרים הם ממוצא אסייתי. רואים את זה גם כשעוברים על קו"ח.
3. ההרגשה שלי שבארץ יש לנו נטייה להסתכל בעיקר על עמק הסיליקון/גאמפא אבל יש המון משרות IT לסוגיהן בכל רחבי המדינה שעובדים מתפזרים בינהן.
4.אתה יכול להסתכל על זה הפוך - ריבוי של קבוצות מיעוט יכול להעיד דווקא על הצלחה ופלורליזם של חברה ולא על חוסר אטרקטיביות.

 

[vinney]

הנקודה הראשונה מאוד מדוייקת. יש המון תעשיות בארה"ב שהן הרבה יותר ממוסדות וותיקות מתעשיית ההייטק. תעשייות הנפט, גז, פחם, פלדה - אלה תעשיות של מאתיים+ שנה לעומת 50 שנה של הייטק (שהתחיל בכלל ממחקרים צבאיים). הנדסות נוספות שבארץ נחשבות לשוליים מביאות הרבה כסף בארה"ב: הנדסת בניין, הנדסת תחבורה ותשתיות - מי שיכול לתכנן מגדלים של עשרות קומות יכול להרוויח הרבה כסף ויש הרבה יותר מאלה בארה"ב מאשר בארץ. כמובן, תעשיות כימיות ופרמה שותות הרבה מהמועמדים בתחומים המדעיים - וגם משלמות המון. הא, והתעשיות הצבאיות, שמגייסות אך ורק אמריקאים (ולחלק מהתפקידים אפילו מתאזרחים לא יכולים להתקבל, רק אזרחים מלידה), מה שנותן לאמריקאים יתרון בקבלה שם וממדר כל אחד אחר.

 

[Nuke1985]

נראה שהמקרה שלך לא הכי מדגם מייצג, עבדתי בחברה אמרקאית לפני כמה שנים ולא נראה שזה היה המצב (לפחות לגבי האנשים שעבדתי איתם), לפי המאמר הזה , רוב העובדים בעמק הסיליקון הם מהגרים, אבל החברה שעבדתי בה לא הייתה בעמק הסיליקון .

זה כן כנראה משתלם למעסיק להשתמש בוויזות ולא בעובדים מקומיים, לפי מה שהבנתי לעובדי וויזה יותר קשה להחליף עבודה (יש איזה מגבלה חוקית), וייכול להיות שאפשר לשלם להם פחות, כי הם ייכולים להרוויח שכר יותר גבוהה ממדינה כמו הודו, הם מקבלים אזרחות במדינה יחסית מתקדמת לעומת מדינת המקור או סתם מעבר למדינה שהם תופסים כיותר יוקרתית כמו ארצות הברית לעומת יישראל (למרות שעובדות ונתונים מספרים סיפור אחר, אבל אין לי ממש טעם להיכנס למלחמת הדת הזאת).

 

[choo]

אחת ממגבלות הויזות בארצות הברית היא שאסור לשלם לעובד, שנמצא על ויזה זרה, משכורת נמוכה יותר מאשר משלמים לעובד מקומי.

 

[Nuke1985]

יש הרבה דיבורים על h1b abuse, ניצול לרעה של התוכנית הזאת, וייכול להיות שחברות יודעות לנהל סיכונים ולכופף או אפילו להפר את החוק אם זה משתלם להם. לדוגמה המאמר הזה מציג נתונים שאכן יש הורדה של השכר.

 

[vinney]

הערה על המקורות שלך - הEPI זה לא בדיוק המקור הכי אמין בתחום, יש להם אינטרס להציג את התוכנית כ״רעה״.

אני יכול להגיד לך מנסיוני האישי (ועבדתי בשלוש חברות שונות על H1b) שהשכר של העובדים על ויזה לא שונה מהותית מהשכר של כל עובד אחר ולמעשה החוק בקליפורניה דורש זאת. החוק הפדראלי דורש prevailing wage, שזה ״The prevailing wage rate is defined as the average wage paid to similarly employed workers in a specific occupation in the area of intended employment״, כשהarea זה האזור הגאוגרפי הספציפי בו נמצא העובד (זאת גם הסיבה שעובד על ויזה שעובר לעבוד ממשרד אחד של אותה חברה למשרד אחר צריך לקבל אישור מחודש של הDOL). הטענה על החציון היא לא לעניין כי אין שום חובה לשלם מעל לחציון (וזה גם לא הגיוני - אם כל המהגרים יקבלו מעל לחציון, החציון יעלה ומהגרים יהיו תחתיו וידרשו העלאה, וחוזר חלילה בלי סוף).

הטענה על חברות outsourcing היא מעניינת - החוק לא אוסר זאת בשום צורה, וחברות עושות outsource גם אל מחוץ לארה״ב. האם האינטרס של ארה״ב זה למנוע outsource או למנוע זליגת משרות מחוץ למדינה? אם החברה מחליטה לעשות מיקור חוץ, לא עדיף שהעובדים שעושים את העבודה עדיין יהיו בארה״ב וישלמו מסים בארה״ב? אני בתור ״אמריקאי״ חייב להודות שאם החברה בוחרת לעשות מיקור חוץ, אני הייתי מעדיף שהמשרות היו נשארות בארה״ב. אבל הEPI אולי לא יסכים איתי.

הטענה על ״Major U.S. firms—not just outsourcing companies—pay low wages to their H-1B employees״ היא בכלל מגוחכת. על H1b עובדים לרוב בוגרים טריים. בא הEPI, משווה משכורת של בוגר טרי עם משכורת של וויני שיש לו 20 שנות נסיון, ואומרים ״הסטודנט מקבל פחות!״. ד׳ה! אממה, כשהם מגיעים לרמת השכר הנוכחית שלי הם כבר לא בH1b, בדיוק כמו שאני בעצמי כבר לא.

תזהר שהEPI לא יטביע אותך בבריכה עם עומק ממוצע של 2 ס״מ... סטטיסטיקאים הם כאלה, תן להם חץ והם כבר יציירו מטרה מסביבו.