שאלה לא קלה שמציקה לי המון

mother31

New member
שאלה לא קלה שמציקה לי המון

יש איזו הגדרה למילה ``אמא`` או ש``אמא`` זה דבר שמרגישים בבטן ? אני אמא, הדבר הכי יקר לי בעולם, יותר מעצמי זו הבת שלי, אין צורך להרחיב את הדיבור, לדעתי (ואולי אני טועה) כל אמא מרגישה ככה. אמא שלי, מסיבות שהיו תלויות בהורי כמובן, עזבה את הבית כשהייתי בת 6, הקשר נותק לגמריי. היום כשאני בת 31, ב``מקרה`` - ``יד הגורל`` או כל דבר אחר נתקלנו אחת בשניה וניסינו לחדש את הקשר, ידענו שיהיה קשה, ידענו שהעבר תמיד יצוף ויעלה, ידענו שלא יהיה קל, ובכל זאת, תמיד אמרו לי ``אמא זו אמא``. כבר בהתחלה כשאמרתי את המילה הזאת ``אמא`` הבנתי עד כמה היא חלולה וחסרת משמעות עבורי, חבל שלא ידעתי אז כמה ריקה היא בעבור אמי. לא אלאה אתכם ביותר מדי פרטים, זה הרבה יותר מורכב מזה, אני יודעת שהשאלה שלי לא קלה ובכל זאת מה זו ``אמא`` ????? לדעתי אמא שלי כבר אחרה את הרכבת. היא פשוט לא מסוגלת להרגיש. היא מצהירה על אהבה, דאגה ואכפתיות, בוכה, מייבבת, מנסה להצטדק, מבקשת את רחמיי על העוול שנגרם לה....(הכל רק לא לוקחת אחריות). ואני אומרת...``היו לך 26 שנים להוכיח לי אחרת..איפה היית ?`` בתודה. (הבהרה - היא ידעה את מקום מגוריי, אף אחד לא אנס אותה להיות רחוקה)
 

lmerav

New member
צמרמורת ...

איך היית מרגישה לו ביתך היתה קמה ועוזבת אותך (אני הייתי נקרעת) מה היית חשה במקומה? לדעתי . . . א מ א יש רק אחת !!!!!!!!!!!!!!!1 ואין שני לה, אז תני לה הזדמנות יפה ונדיבה . היא לא תהרוס אותה. אבל תני לה הזדמנות מכל הלב. ריגשת אותי עד מאוד ואני מקווה שתשלימי עם אמך כי זה מאוד חשוב , לדעתי. אשמח לשמוע עוד. . . אם אפשר. המון המון סבלנות ובהצלחה . . מירבי
 

mother31

New member
תודה מירבי - הבהרה -

אני נותנת לה הזדמנות, גם אם זה עולה לי בשלוות הנפש שלי אני לא מרגישה כלפיה כלום, לא שונאת אותה ולא אוהבת לא אומר לה לעולם ``לא רוצה אותך בחיים שלי`` כי אני יודעת שזה יפגע בה, אני אמא בעצמי. אך זה לא קל מירבי, אני רגילה לדרך חיים מסויימת ואחרת, ולפתע פתאום מגיעה אשה (נשמע רע אבל זה ככה) ומבקשת את כל ``זכויותיה`` כאמא מבלי שהן כללו ``חובות`` והיא מבקרת, והיא מנסה לקבוע לי חוקים חדשים לחיים שלי והיא חושבת שאני בת 6 ובמחי יד אחת מבטלת את עצם קיומי כאדם, שלא היה קל לבנות במשך השנים האלה לבד. בשנים האחרונות היא עברה לגור בחו``ל לאחר נישואיה, היא מגיעה לבקר בארץ פעמיים בשנה , כשהפעם היא הקדימה את הביקור שלה במיוחד כדי ``לבלות עם ילדיה`` - לפי הגדרתה. אז היא מנסה לדחוס לי שנים לתוך חודשיים... ותשאלי אותי כמה פעמים בשבוע אני רואה אותה ? - פעם או פעמיים. אחד הדברים שלימדו אותי בתור אמא, זה לא לשלוח מסר כפול לילדה שלי אם אני מחנכת אותה לאמר את האמת ולא לשקר, אסור לי לשקר בנוכחותה מאמא שלי אני מקבלת המון המון מסרים כפולים, וזה מבלבל, אין תיאום בין מה שהיא אומרת למה שהיא עושה. אז יכול להיות שהכוונות שלה טובות ושוב, אולי היא אחרה את הרכבת. אבל למה אני צריכה לקבל את זה על עצמי ? לדעתי אני לא חייבת לה כלום, רק יחס אנוש מינימלי וכבוד שהייתי נותנת לכל אדם אחר, אני משתדלת לא להכאיב לה ולהבין, אבל אני בסך הכל אנושית. תודה מירבי
 

בימבה

New member
מקסימה אבל ממש !

אני באמת חושבת שאת אישה מקסימה ואני מעריכה מאוד את ה``ראש הפתוח`` שאימצת לעצמך כורח הנסיבות. אני יודעת שזה כלל לא פשוט : לתת לאישה לגמרי זרה להיכנס לחייך. אבל מי יודע . . . הרי כל התחלה חדשה היא מאוד קשה ואולי ההמשך יהיה הדודבן שבקצפת . יכול להיות ! בכל אופן אני חושבת שלבסוף זה ישתלם לך מהרבה בחינות/סיבות. תלוי איך את מסתכלת על זה בסה``כ. וגם אם את לא תקבלי תמורה הריי יכול להיות שילדייך יזכו לסבתא אמיתית בכל אופן תהיי אופטימית כי אני אופטימית עבורך ת מ י ד !!!!!1 אשמח אם תמשיכי לעדכן אותי מירבי
 

mother31

New member
תודה רבה מירב י -

באמת תודה על העידוד :) מה שהכי עוזר לי זה לשים גבולות, לא להכריח את עצמי לדחוף או להדחף לשמור על איזון, על הגרעין הפנימי שלי שלם, וזה מקל על העניינים לשני הכיוונים.. אשתדל לעדכן,סוף שבוע נעים חמודה
 

softy

New member
ואני דווקא חושב

שאת צריכה לבוא חשבון עם האמא. את צריכה לספר לה בפרטי פרטים על כל אותם עשרים וחמש שנים שהיא לא הייתה לצידך, כדי להגן עלייך, כדי לחבק אותך, כדי לעודד אותך, כדי להיות גאה בך, כדי להחדיר בך ביטחון, כדי שתרגישי שאת הילדה הכי שווה בעולם. אני לא חושב שאת צריכה לשכוח לה את השנים שבהם גדלת ובגרת ללא דמות אם לידך, ללא יד מכוונת, נתונה לחסדי הגורל שלעיתים הוא אכזר. קחי אותה צעד צעד לתוך המסע הזה שעברת חייך לבד, בלי שהיא תהייה לידיך כדי לגונן עלייך, קחי אותה לתוך העולם המפחיד שחיכה לך בחוץ מאז היותך בת שש בסך הכל, תני לה להבין שחייך יכלו להיות לגמרי שונים, פירקי עליה הכל, רק אחרי שתהיי משוחררת, אחרי שהעמסת עליה את כל נטל השנים, רק אז קבלי אותה חזרה אל חייקך, את יכולה גם לסלוח אבל לעולם לא לשכוח. סופטי.
 

mother31

New member
כמה שאתה צודק סופטי

אם לא נתייפייף לרגע, אולי זה מה שאני צריכה לעשות אולי חלק עשיתי אבל לא עד הסוף לא יודעת אם היא מסוגלת בכלל להכיל אותי בתוכה אני רואה שהיא משתדלת ואני , אני מנסה לא לאבד את עצמי בתוכה ולשמור על שפיות השיחה הזאת תגיע מתישהו תודה רבה לך ושבת שלום
 

רחלי01

New member
ושוב אלייך-mother31

אני חושבת שסופטי צודק במאה אחוז חוץ מזה לא קורה כלום עם יוצאים משליטה ושפיות השיחה תביא אותך לרמה אחרת להת` רחלי
 

רחלי01

New member
mother31

בבקשה ממך תני לעצמך הזדמנות לא לאף אחד אחר להרגיש שוב את הרגש את החושים לנסות להתחבר למערכת ואפילו לאהוב כן .אני יודעת איך זה להיות בלי אמא מגיל 20 התחתנתי ילדתי כבר 2 ועד היום היא לא חזרה לי והיו ימים שחיכיתי. היא נפטרה פשוט כך הלכה לה ואני נשארתי כאן. אז חבל על השטויות ``ובבלט`` החיים קצרים קחי את עצמך בלבד בידיים ודחוף תשתי כוס קפה ותתחילי מחדש את חייבת לעצמך תקשורת חדשה וחיים חדשים יחד עם אמא ..תתחילי לסלוח לעצמך וגם לה ועצם הסליחה תביא אותך להתגשמות חדשה שגם תשפיע על ילדיך.תאמיני לי ברגע שאת תהיי שמחה ובלי מחשבות לא בונות כל המשפחה תשתנה והדברים יזרמו אחרת. מקווה שתשמעי לדעתי-להת` רחלי
 

צהלה

New member
לאמא בת ה-31.

כל שכתבת אכן כואב,ומטריד, אבל צריך ללכת הלאה עד כמה שאפשר ללא מועקות,ואם עושים מאמץ אפשר לסלוח למחול , כי לבטח היו לה סיבות קשות משלה, לא יתכן שאמא תעשה צעד שכזה ללא כורח מציאות... ואת אישה צעירה הכל לפניך תני לה עוד קרדיט, מה שעבא לא תחזירי לעצמך, קחי נשימות עמוקות והשתדלי לשלוח לחמך על פני המים.. קבלי את אימך כפי שהיא.
 
למעלה