שאלה לא קלה

בלגן2

New member
שאלה לא קלה

מאחר ורוב הסיכויים שלאנדו יש מימד תורשתי - מה אתן אומרות על הבאת ילדים לעולם??? אני פשוט חושבת על 2 הבנות שלי, שבאו לעולם עוד לפני שהיה לי מושג מהו האנדו, ונצבט לי הלב רק מהמחשבה שאולי העברתי להן את המפלצת הזאת... אז נכון שזאת לא מחלה הורגת (לפחות, לא פיזית) ולא מחלה שמטילה מומים קשים. אבל זאת גם לא מחלה קלה. אז מה אתן אומרות???
 
../images/Emo121.gifזה הפחד הגדול ביותר שטמון בי

להעביר את החולירע לצאצאית שלי ולגזור עליה חיי סבל. נכון שזאת לא מחלה הורגת וזאת לא מחלה שמטילה מומים קשים אבל לא הייתי רוצה שאף אחת תסבול מהמחלה הארורה הזאת ובטח לא הבת שלי. מבינה מאד מאד את הפחד שלך.
אני רק יכולה להגיד לך שמשיחות עם אמא שלי (שלא היו לה בעיות פוריות) נאמר לי שמגיל קטן מאד, 5 בערך התלוננתי כל הזמן על כאבים באיזור הטבור וכל הזמן כאבה לי הבטן - כך שאת צריכה להיות קשובה לכל מיחוש בטני של הבנות.
 

בלגן2

New member
אז את חושבת

שיש מקום בטיפולי הפוריות, לברר אם העובר שמחזירים לרחם הוא זכר או נקבה???
 
בדיוק התייחסתי לענין בשאלה נוספת

אני חושבת שיש מקום לבצע pgd לפני החזרת עוברים לא ללדת בנות. אופציה אחרת -לאמץ בנות או ללדת מתרומת ביצית. זאת הדיעה שלי. נכון שהעולם מלא מחלות ואף פעם אי אפשר לדעת מה בא על חשבון בא, אבל לגבי האנדו' אני מאד נחרצת.
 
ועוד שאלה ../images/Emo92.gif

גם היא לא קלה. אם אז היית יודעת את מה שאת יודעת היום, היית עדין בוחרת ללדת בנות או רק בנים? ובכלל שאלה כללית - האם בעתיד אם ניתן יהיה לאתר את הגן האחראי למחלה ואת זה ימים יגידו - האם יהיה מקום לעשות שימוש ב- pgd - איבחון עוברים טרם החזרתם לרחם - כמו שעושים עם מחלות תורשתיות אחרות כמו סיסטיק פיברוזיס, גושה וכד'? כלומר - אם עובר בן 7-8 תאים יאותר כעוברית עם אנדו' האם להחזירו לרחם? האם ה- pgd מיותר (בהנחה שימצאו את הגן האחראי למחלה)?? מה דעתכן?
 

ליהיS

New member
בדיוק דברנו על זה אתמול

.שקראתי את המאמר שבואינג צרפה. רוצה לענות קודם על מה שאמרת לגבי החזרת עוברים. אני חייבת להגיד לך שלא הייתי מוותרת על לידת בנותיי, או יותר נכון, על לידת בת. דווקא בגלל המודעות היום, שלי בעיקר לנושא האנדו', אני יודעת שאשים לב לכל סימן מחשיד. זוהי מחלה שניתן לשלוט בה ואם היא מתגלה בשלב מוקדם-יש סיכוי טוב שאפשר למנוע נזקים. זה נושא רחב מדי, בהיותי "מכורה" לאינסולין עם סכרת נעורים תורשתית, האם עליי להפיל עובר שייא את הגן? הרי 50% מילדיי נושאים את הגן! ואין לזה סוף. ואולי ימצאו לזה תרופה? אולי יוכלו למנוע את התפתחות הסכרת/אנדו'? קראתי איזה מאמר לפני כמה חודשים, לא זוכרת אם זה היה מאמר שבואינג צרפה, שמדבר על קשר בין תקשיבו טוב אנדומטריוזיס וסכרת (כדוגמה למחלות איטואימוניות) לבין אלרגיה לדברי חלב. מראים שם שמצאו קשר בין אנשים שסבלו בילדותם או בבגרותם מאלרגיה לדברי חלב או מלקטוזטולרנס לבין בוגרים שפיתחו סכרת.. אז לפי זה אני לא אמורה להביא ילדים לעולם כי הרי ברור שאעניק להם את אחת המתנות שאני סוחבת עימי. אז..אני לא חושבת שצריך להפחיד את עצמנו, יש צורך כמובן להיות עם אצבע על הדופק. כמו שאני בודקת לילךדי את הסוכר בכל פעם שהם נראים לי עייפים או צמאים בצורה חריגה, אהיה רגישה באופן מיוחד לכל סימן ואקפיד לשלוח את בנותי לבדיקות גינוקולוגיות, שיגיעו לגיל המתאים
 
אני ממש לא מפחידה את עצמי

אני רק כתבתי מה אני חושבת. אם הייתי מצליחה להרות והייתי נושאת ברחמי עוברית, הייתי יולדת אותה. אבל עברתי לשמחתי כברת דרך עד שהגעתי להבנה שביולוגיה זה ממש לא הכל. והיום אני חושבת שאני לא אביא את עצמי למצב שאשא ברחמי עוברית כי אני מפחדת, עברו עלי סיבוכים וניתוחים ודימומים וכל אחד מהם הטביע את חותמו בנפשי, אז נכון שזה לא אומר שגם הבת הביולוגית שלי תחלה וגם אם כן אז לא בטוח שבאותה רמה של מחלה וגם אם כן אז לא בטוח שהיא תשפיע עליה כמו שעלי ונכון שיש עוד מיליון מחלות ואנחנו חשופים לכל כך הרבה בחיינו, אבל אניבמצב שאני נמצאת בו היום, הנפשי, אם יש לי ברירה או אין לי זה לא משנה, לא מוכנה לקחת את הסיכון שלבת שלי יהיה אנדו'. שמחה שאת עם אצבע על הדופק
 

ha1231

New member
אני לא חושבת שזה ימנע בעדי להביא בת

לעולם, יש מחלות הרבה יותר קשות שיכולים לקבל, בין אם זו בת או בן. הלוואי שיבוא משהו לא חשוב מה בת או בן הכל מתקבל בברכה.
 

ליהיS

New member
אהה..רוצהלהוסיף משהו שאולי באמת

כדאי לחפש עליו מידע נוסף..במאמרים המסוים הזה, דובר על כך שהאנדו' שלעצמו אינו תורשתי אלא בעיה במע' החיסונית החלשה שאינה מצליחה להתשתלט על תאים שחדרו מן הרחם, באופן טבעי לחלל הבטן. ההנחה היא שהאנדומטריוזיס אופייני לנשים עם בעיה כללית במע' החיסונית. נשים אלו עלולות לסבול גם מכל מחלה אשר תוקפת את הגוף כמו אסתמה, סכרת ואלרגיות למיניהן. כך שהשאלה היא אם באמת אפשר לאבחן את האנדו' ברמת הדנא.
 
נכון להיום לא. אבל -

ממה שאני קוראת עובדים על זה וחוקרים את הענין. ובאמת אולי מעניין לשאול - איך כאן בפורום - האם יש במשפחות אנדו'? אני חוששת לאחותי - חשש לדרגה נמוכה של המחלה.
 

ליהיS

New member
אצלי, עד כמה שידוע לי, לא. אבל צריך

לזכור שמדובר כאן על דור אחר לגמרי. לא ממש דיברו על בעיות גינקולוגיות.
 
נכון מסכימה שזה דור אחר לגמרי

אבל בסביבה של אחיות, בנות דודות וכד' מעניין לדעת.
 

בלגן2

New member
גם אני חוששת לאחותי

היא לא מצליחה להכנס להריון ומצאו אצלה ציסטות קטנטנות. אבל תיחקרתי אותה והיא טוענת שאין לה אף אחד מהסיפמטומים שיש לאנדו.
 

ר ו מ י ה

New member
לא שידוע לי

למרות שגם לי עלה החשש שאחותי נושאת את המחלה לאור כאבי מחזור איומים אותם היא סוחבת כבר מהמחזורים הראשונים אותם קיבלה. ועל זה רק אוסיף- חס וחלילה,חס וחלילה, חס וחלילה הלוואי שאתבדה!
 
וואוו איזה דיון ../images/Emo5.gif

לא יודעת מה לענות... לא חשבתי על זה, אני עדיין נמצאת בתקופת טיפולים, מעט חוששת עכשיו שאכן (בתקווה שיצליח) תצא לי בת.. לא רוצה שהבת שלי תסבול... אני יודעת שאצלי האנדו קשה ורמת הסבל (שוב, טפו טפו) סבילה ביותר, אבל לא יודעת, למקרה ואכן האנדו תורשתי איך יהיה רמת הסבל בהמשכו.. לגבי תורשה במשפחתי, אין לי אחיות, אמא שלי למיטב ידיעתי, לא היה לה אנדו, כנ"ל סבתות ודודות (אבל אין לדעת) יש לי בת דודה אחת ויחידה שאיני כל כך בקשר איתה ולכן לא ידוע לי לגביה... הלוואי וימצא פיתרון כמה שיותר מהר... באמת התחלתי לפחד מזה..
 
למעלה