שאלה לא קרייריסטית

[tookmy]

שאלה לא קרייריסטית

אבל מטרידה נרשמתי כבר איזה פעמיים לאתר של "הארץ" ובכל פעם קיבלתי הודעה שהסיסמה בדרך. הערב לחצתי על "שכחתי סיסמה" והם טענו שהסיסמה בדרך , אבל אני יכולה לחלום.... מישהי יודעת איך זה עובד ואם אכן מקבלים סיסמה מתישהו? ואולי זה המקום לבשר: יש במוסף סופשבוע הזה כתבה גדולה על "מחרוזת" (הפעם לא התראיינתי לשם שינוי)! ואולי עד שאני אסתדר עם "הארץ" מישהי תהיה נחמדה מספיק להיכנס לפורום שבניהולי (476) ולשים קישור לדף המתאים?

 

[הליאת האחרת]

שמתי שם קישור

לי הם שלחו את הססמא במייל מיד כשנרשמתי. עד כה לא הייתי צריכה להשתמש בה, נפתח לי אוטומאטית כמו בימים עברו (טפו חמסה)

 

[tookmy]

תודה, ראיתי ../images/Emo141.gif

 

[tookmy]

לא יודעת אם זה קשור

אבל אני סומכת שתמצאו את הקשר, כי בא לי להשוויץ מחר בבוקר שוב, כתבה על מחרוזת, הפעם ב"קפה טלעד" בערוץ 2. אני יודעת רק כי לפני כמה דקות סירבתי לבקשתם להגיע... בכל מקרה יש כאלה שלא סירבו, מקוה שייצגו את מחרוזת בכבוד הראוי לה.

 

[רוני ספיר]

חופשי תשוויצי

יותר מזה - תוכלי להקליט? ככה גם יהיה סיכוי שאני אוכל לראות (כי אני מחר כבר בשבע שמה את הגדולה על הסעה אי שם עשר דקות נסיעה מהבית), וגם יהיה תרוץ לקפה. תראי מה זה יעילות.

 

[tookmy]

בסוף לא היה ../images/Emo5.gif

 

[חנה בית הלחמי]

ואם בעיתונות עסקינן - קציר סוה"ש

עיתון הארץ כיכב השבו - מוסף מצויין ברובו המכריע (על אף היתרון האיכותי הקבוע של מוסף הארץ - הפעם הם באמת שיחקו אותה

). הכתבות עוסקות בנושאים חברתיים חשובים ומהותיים - ואני שוב מצוייה בדילמה ובחוסר יכולת להפריד בין ההבט החברתי הכללי לבין הנושאים שמעסיקים אותנו כאן. כמו שציין אלדין באחת ההודעות - בהכל אשם הכיבוש.... אז הנה הכתבות: את מי אתה שונא יותר, את אבא או את אמא ? השאלה היא מהותית לרבות מאתנו, שחיות בנפרד מבני / בנות זוגן וחולקות הורות עם פרודיהן ופרודותיהן. עניין השימוש בילדים והאם קיים הבט פמיניסטי או שובניסטי בהחלטות בתי משפט לגבי משמורת כמו גם הסטה הורית והצעדים שננקטים לגביה, כביכול "לטובת הילדים". היו לנו בעבר דיונים בנושא, בעניין עמותת הורות שווה, שכיניתי אותה "גרושות שווה" ושנראה (לשמחתי) שיצאה קצת לאחרונה מהפאזה של גרושים שהקימו עמותה כדי להכנס בגרושותיהן על גב הילדים (עוד לא השתכנעתי, though). לפחות צרפו כמה נשים כעלה תאנה די משכנע. יש בכתבה פסיקה תקדימית מזעזעת באכזריותה לילדים ושמתאימה את עצמה לטרנד בארה"ב שמשוייך לפסיכולוג מפוקפק (פרופ´ ריצ´רד גרדנר מאונ´ קולומביה), שאינו מגנה פדופיליה ושהמציא את המונח "תסמונת הניכור ההורי". ארגונים פמיניסטים בארה"ב מצאו שמואשמות בה, ברוב המכריע של המקרים, נשים דוקא. מעניין....אבל לא מקרי. ראוי לקרוא ולהבין. הכתבה סייעה לי לסגור כמה פינות בעמדתי בנושא, תודה אישית ממני לורד לוי-ברזילי שכתבה אותה. על דפנה גולן עגנון - אשה בשחור לבן אשה בעלת דרייב מרשים ש-מה לעשות-אני מזדהה הזדהות מלאה על תפיסתה החברתית, ממנה נגזרת גם תפיסתה הפוליטית והכלכלית. כן תרבינה. לטוקמיי - על החרוזים כתבה חיובית ומעניינת יש שם עוד שתי כתבות על תופעות ואנשים שהעלו בי קבס וקווצו לי את המעיים, שאקשר כאן כי חשוב לקרוא גם על החצר האחורית הפחות יפה (בעיני) של החברה הישראלית. זו שמטפחת גזענות כערך ומתפלאת אחר כך שיש כאן שובניזם ואפליית נשים. כנראה שבכל זאת הכיבוש משחית....

 

[רוני ספיר]

על ניכור הורי

קישור קודם מכאן - ודיון חלקי בעקבותיו. מוזמנות, כמובן, להמשיך להביע את דעתכן. ואני קוראת לאטי, ואגיב גם אגיב. תודה, חנה, על הלינקים.

 

[רוני ספיר]

והנה קראתי. הלב נחמץ.

כמה עלוב הפתרון - כמה עלובים הפונים לקיים אותו - כמה עצוב שא/נשים לא מסוגלים להפריד, ולו באופן חלקי, בין פגיעתם שלהם, ובין הפגיעה שהם חוזרים ופוגעים בילדיהם, וכמה מרתיח, שגם כאן עושים שימוש בדרך הקלה - ופוגעים בחלשים ביותר (הילדים), ובחלשות הבאות בתור (אמהותיהם). באיזו קלות מאומצת התאוריה הרעועה של גארדנר, פרובוקטור מאוס (וראו בהקשר זה דווקא את הלינק בהודעה הקודמת), וכמה סבל נגרם בגלל המערכת האטומה. ואפשר אחרת. אני יודעת שדוגמא אחת איננה כלל, אבל אפשר אחרת, בלי עורכי דין, בלי רשויות הסעד, בלי בוז וביזיון - מתוך כבוד אנושי, ועל אף הכעסים והפגיעות. אני סקרנית לדעת מה יהיו תוצאות הועדה, שבה יושבת אסתר הרצוג, ומה יעשה בעקבותיה. כל עדכון בנושא הזה יתקבל בברכה רבה.