איזו שאלה מוזרה...
זה תלוי באיזה רפרטואר ובאיזו הזדמנות. יש לקראיאן (לדוגמא, מפני שמישהו נתן אותו כתשובה) הקלטות דרמטיות שצורה כמעט חסרת תחרות, לפעמים זה טוב ולפעמים לא כל כך טוב, ויש לו גם הקלטות לא מאוד מעניינות. אותו כנ"ל לגבי ברנשטיין, אבאדו, ראטל, ברנבוים, קלמפרר, פורטוונגלר, פריצ'אי ועוד ועוד. יש אמנם מנצחים שלא נוטים לדרמטיות רבה במיוחד, אלא לליריות גדולה יותר, אפשר למנות בהם את פיליפ הרווחה, למשל, או את סר נוויל מרינר. פרט למנצחים שהוזכרו בהתחלה, שיש להם נטיה מסוימת לדרמה, אני אוסיף גם את פריץ ריינר, גיאורג שולטי, ולטעמי גם רוג'ר נורינגטון.