שאלה לבנות שעברו קיסרי.

[יעלי ס]

שאלה לבנות שעברו קיסרי.

איך נראת הצלקת שלכן? אני כמעט 3 חודשים אחרי והצלקת די גדולה. גם יש משהו מוזר. מצד ימין היא מאוד יפה ומצד שמאל לא ממש . האם גם אצלכן זה ככה? ודבר אחרון: האם גם אותכן מבאס כל פעם שאתן רואות או מרגישות את הצלקת ? אני אגויסטית במיוחד? למעשה רציתי להוציא קיטור עד כמה שאני מבואסת ולא משוגלת לקבל את הגוף החדש שלי,אבל נמנעתי.אולי בקרוב.

 

[אדר שלי]

ותשובתי: ../images/Emo141.gif

הצלקת שלי עקומה מאוד. הם לא חתכו אותי ישר במיוחד. שלושה וחצי חודשים אחרי, היא לא גדולה, אבל עדיין אדומה ולפעמים מגרדת (שזה דווקא סימן טוב). לעומת זאת, כל פעם שאני רואה או מרגישה את הצלקת, אני מתמלאת אהבה וגאווה. אני נזכרת בלידה שבה הבאתי לעולם את המתוק הקטן שלי וגאה על מה שעשיתי! זה כמו שכשיש "היקי" (להבדיל...), אז מסתכלים עליו ומחייכים לזכר אותו המעשה? אז אצלי ככה זה עם הצלקת. בשבילי זו צלקת של גבורה וכך היא תישאר! אני מאמינה שגם לך זה יגיע... קצת סבלנות. בינתיים קבלי

, אם זה עוזר.

 

[יעלי ס]

אני ממש גאה בך! כנראה שאני אכן

אגויסטית. הלוואי וארגיש כמוך. אולי הבעיה היא שלא ניתנה לי בכלל הזדמנות לנסות לידה רגילה . זה היה קיסרי יזום . אני מבינה שעשיתי את הטוב ביותר ,אבל מתגעגעת לגוף בלי הצלקת.

 

[ornaok]

אני שמונה חודשים אחרי

וגם אצלי יש צד יפה וחלק, וצד בולט ומכוער. אבל אצלי זה הפוך - בצד ימין הצלקת חלקה ובצד שמאל בולטת. הצלקת עדיין מאוד מגרדת לי. לא עובר כמעט יום שאני לא חשה צורך עז לגרד. אני מתבאסת מזה שהבטן שלי תלויה מעל הצלקת ואני צריכה להרים את השומן בשביל לראות אותה, אבל אין לי שום רגשות מיוחדים כלפיה... אני לא מבואסת מקיומה, ולא מרגישה גיבורה גדולה. אני רק מרגישה פליאה והפתעה כל פעם מחדש... מהמחשבה שלירי המדהימה יצאה מהבטן שלי

 

[יעלי ס]

תודה,אורנה.

 

[יעלי ס]

משוגלת=מסוגלת ../images/Emo163.gif

 

[1איתן ולהב שלנו]

ארבע שנים אחרי

בקושי רואים את הצלקת.

 

[יעלי ס]

זה בהחלט מרגיע. תודה!

 

[hagit2000]

3 שנים אחרי

בקושי רואים את הצלקת. ובטח שאני לא מרגישה אותה. אפילו לא הרגשתי אותה כשהייתי עכשיו בהריון והרחם גדל.

 

[יעלי ס]

../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif תודה! זה מעודד מאוד.

 

[עינבלית]

13 חודשים אחרי, בקושי רואים

לא מגרדת ולא מציקה, ולא צריך להכניס תבטן בכדי לראות אותה- כי גם הבטן נעלמה...

 

[yaelia]

לי היא לא מפריעה

מבחינת הצורה שלה, הרי משם יצא הפצפון שלי ואני מקבלת אותה באהבה... טוב אולי לא באהבה, אבל בחיבה מסוימת. בימם שאני עייפה מאוד או שאני עובדת פיזית קשה מאוד היא כואבת. חוץ מזה אנחנו חיות בשלום.

 

[טיפוטף]

אני אחרי 3

קודם כל הצלקת לא רגישה בכלל. רק אחרי הניתוח הראשון היא היתה רגישה, ומהשני כבר לא. היא מעניינת אותי הרבה פחות ממה שעניינה אותי אחרי הניתוח הראשון. אבל גם אז וגם היום אני מתייחסת אליה כמו אל איזה קעקוע שנשאר לראיה, על "אומץ לב וגבורה תחת אש", כמו שאומרים. בבגדים זה ממש לא משנה, וגם אם הייתי מתעקשת על ביקיני זה לא היה נראה. כמובן שלערוץ "פלייבוי" כבר לא יקבלו אותי

אבל משם מה זה לא כ"כ מטריד אותי.

 

[niritcat]

שנתיים ושלוש אחרי...

וכבר לא מרגישה אותו. וממש כבר לא רואים (מלבד זאת שהוא מוסתר יפה מתחת ל"כיס" החדש שקיבלתי אז בבטן). אבל בהחלט מתבאסת כל פעם כשאני נזכרת בלידה (קיסרי חירום). האמת, אני מתקשה לחשוב על זה כלידה, זה היה הרבה יותר ניתוח. גם הגוף שלי השתנה, ואין ספק שזה קשה. את לא אגואיסטית. בטוח שרצית וקיווית ללידה חלומית וטבעית, ובאסה שזה לא הסתדר. בקשר לשינוי בגוף, גם אם שומעים ומוכנים לזה שזה יקרה, קשה לקבל את מה שרואים בסוף במראה. את בתהליך אבל קטן ופרטי, על הלידה שלא היתה, ועל הגוף שהלך לאיבוד (יש ספר ילדים "בוקר בהיר אחד" עם השורה הזאת: "וכלב חמוד שהלך לאיבוד"

). קחי לך את הזמן להתמודד, ונסי לא להרגיש אשמה שקשה לך עם זה. תרגישי טוב

,

 

[יעלי ס]

../images/Emo24.gif תודה !

 

[Shprintzak]

זהו אות קרב וכבוד עבורי../images/Emo127.gif

אני יודעת שזה נשמע דבילי, אבל עבורי הצלקת מסמלת את ההריון, את הלידה, ואת מה שהיה צריך לעבור כדי שיואבי יהיה שלי ואיתי. עדיין רואים אותה, אבל אני מוכרחה להודות שהיא ממש לא מציקה לי. ולגבי הגוף החדש שלי...זה הגוף הישן, החדש בדרך. הוא צריך להגיע עוד כמה חודשים... בערך במידה 40.