שאלה לבעלי ניסיון בתחום ברה"ן/פיגור

[noname2008]

שאלה לבעלי ניסיון בתחום ברה"ן/פיגור

שלום,
אני עובדת בתחום ברה"ן בדיור מוגן ואחת מהדיירות שלי לוקה גם בסיזופרניה וגם סובלת מפיגור קל.
הוריה גרים בעיר אחרת וסובלים גם כן מפיגור. אותה בחורה מתקשרת אליהם לעיתים (בערך אחת לשבוע) ואומרת להם שאין לה אוכל בדירה,
למרות שיש לה , וזאת כדי שיקנו לה שווארמה או כל דבר שבא לה באותו הרגע. היא מנדנדת להם שיביאו לה אוכל, והם נכנעים. ומאמינים לה שבאמת נשארה בלי אוכל.
הסבתא של הבחורה , שאינה סובלת מפיגור, היא זו שמסייעת להורים כלכלית ואמרה להם שלא תיתן להם כסף עבור דלק. אך זה לא עוזר, הם בכ"ז מגיעים (במיוחד רק כדי להביא לה אוכל).
הסבתא ביקשה שנזמן את ההורים לשיחה. חשבתי לזמן את ההורים לשיחה משותפת בדירה, וקודם לכן להכין את הדיירת. אני חושבת שהדיירת היא זו שצריכה להגיד להוריה
שלא יביאו לה אוכל יותר, ושיש לה מספיק בדירה ( נראה לי יותר נכון שזה יבוא מהדיירת לאחר שיחת הכנה מאשר שאנו נגיד להם זאת).
אמרתי לדיירת השבוע שחבל שההורים שלה טורחים ומגיעים סתם, כשיש לה מספיק אוכל. אך על סמך הכירותי עימה, אני בטוחה שהיא לא תשנה את התנהגותה.
מה דעתכם? איך כדאי לפעול?
תודה!
נופר

 

[ליצולה]

הי נופר

ממה שזה נשמע לי, האוכל הוא תירוץ לפגוש את ההורים. ככה היא מגייסת איתם.
האם מלבד האוכל הם באים לבקר? מדוע את מתייחסת לכך שההורים באים כטרחה לחינם? האם הקשר עימם לא משמעותי? עבורה? עבורם?
הייתי בונה תוכנית ביקורים שלא מותנת באוכל ורואה כיצד כולם מגיבים לכך.

 

[סיפורי פוגית]

מסקימה עם ליצולה

גם אני מרגישה שהאוכל הוא תירוץ כדי להביא אליה את ההורים ותוהה על מהות הקשר איתם, אני מאמינה שחיזוק הקשר עם ההורים ומציאת תחומים אחרים פרט לאוכל לבילוי משותף ישנו את כל התמונה.

 

[סיפורי פוגית]

מסכימה כמובן...

 

[KFIRB]

אני מסכים עם הכותבים האחרים

ורוצה להדגיש משהו אחר,

שדווקא הסבתא משתמשת בך לצורך מניפולציה בתוך המשפחה.

קצת לא ברור אם הם אכן סובלים מפיגור שכלי, כיצד הם נוהגים ברכב, אבל ניחא, יש הרבה פעמים בלבול בין לקויות התפתחויות וקוראים להכל "פיגור" וזו שגיאה, שימים לב שההורים אינם סובלים מפיגור , וגם לא לוקים בו, אלא שהם חיים עם פיגור שכלי (שלא בטוח בכלל שזה פיגור, לא לפחות לפי הנורמות של האגף לאדם עם פיגור שכלי במשרד הרווחה).

דווקא אני במקומך, לא הייתי מתרגש מהאוכל או מההזמנה לביקורים התכופים בגלל האוכל, כי האוכל הוא הסימפטום, הייתי מזמין את כולם, את הסבתא, את ההורים ואת הדיירת למפגש שיכלול גם נוכחות של המטפלים האחרים במשפחה הזו, ולקבל החלטה מה הקושי וכיצד ניתן לטפל בו.

הסבתא זקוקה לתמיכה, הכוונה והתייעצות - זה בטוח, זה לא בנישה שלך, לכן צריך לעשות תיאום ציפיות מול גורמים מטפלים אחרים , ייתכן שהסבתא מגיבה כך לא מהשיקול הכלכלי, אלא מתוך התכחשות לנכדה שיצאה "פגומה" מזוג הורים "פגומים" לטענתה, כי הגיוני שפיגור שכלי הולך עם סכיזופרניה, הגיוני גם שאנשים עם סכיזופרניה ינהגו ברכב, לא הגיוני שזוג אנשים עם פיגור שכלי קל ינהגו ברכב (אלא אם מדובר בלקות התפתחותית או רמת משכל גבולית שאינה נחשבת במדינתנו פיגור שכלי),

לדעתי הסבתא משתמשת בך ככלי במשחק שלה, וחשוב דווקא לשוחח עם הסבתא, דרך לבדוק את המוטיבציה שלה, זה להזמינה לשיחה במשרדכם, אם היא תגיע, סימן שיש לה רצון אמיתי לטפל בהורי הנכדה והנכדה, אם לא, והיא אפוטרופוס של הכספי של ההורים אך לא של הנכדה, מחובתך לעדכן בסיפור הזה את האופטרופוס הכללי ופקידת הסעד לחסרי ישע, שכן עולה כאן חשד לשליטה כלכלית שלא על סמך דאגה לצרכי החסוי. (כי קשר עם ילדיו ובני משפחתו הוא חלק מצרכיו הכלכלים הבסיסים). וייתכן שהאופטרופוס הכללי או פקידת הסעד יבדקו ולא ימצאו כלום וייתכן שהאופטרופוסות שהיא כלי השליטה של הסבתא תילקח ממנה , ורק משמיעת האיום הזה היא תתיישר ותתנהג באופן המייטיב להוריה של הדיירת ולנכדתה.

זאת בלי קשר לעובדה שצריך לנהל תוכנית ביקורים מסודרת , מתוכננת שאינה קשורה רק לאוכל אלא גם לאוכל.

 

[noname2008]

כנראה שלא הסברתי מספיק את המצב...

הדיירת מבקרת את הוריה מידי שבוע, ונמצאת בביתם בשישי- שבת.
כשהוריה מביאים לה אוכל הם לא עולים אפילו לדירה, היא יורדת למטה, לוקחת את האוכל וחוזרת לדירה.
הסבתא ממש לא מתכחשת לנכדתה, אלא להיפך. היא מאוד דואגת ותומכת בה. זאת אני יכולה להגיד בוודאות מוחלטת.
ההורים מאובחנים כלוקים בפיגור קל. זה שהאב נוהג ברכב לא אומר שהוא לא לוקה בפיגור. אני אף ראיתי ודיברתי איתו ואין לי ספק בכך.
הסיבה שאותה דייירת מבקשת שיביאו לה אוכל היא גם מתוך התפנקות וגם אולי מחוסר הבנה.
אשמח לתגובות נוספות על סמך המידע החדש שנתתי.
תודה,
נופר

 

[noname2008]

רציתי גם להוסיף, שהדיירת לעיתים מניפולטיבית

ומשקרת כדי להשיג את מה שהיא רוצה.
ההורים שלה מאמינים שבאמת נשארה בלי אוכל ולכן הם מגיעים. הדלק עולה כסף.
אין להם כסף. הם תלויים לגמרי כלכלית בסבתא, שנותנת להם כסף לקיום היומיומי.

 

[ליצולה]

מניפולטביות לא הולכת לרוב עם פיגור שכלי

מניפולטי דורש חשיבה קדימה ותכנון דברים שלא מאפיינים אנשים עם פיגור
בעיני את נותנת המון משמעות להתהגות הזו- לאוו דווקא בצדק.
אוכל זה לרוב צורך מאוד בסיסי. כמו אהבת הורים- וזה לרוב דברים שהולכים ומקושרים ביחד.
אני חושבת שזה עונה על צורך רגשי- ולאוו דווקא רעב ובטח שלא ניצול
אני חושבת שאולי אפשר לסכם איתה על יום קבוע באמצע השבוע שהם באים אליה עם אוכל- כנראה משהו בסמליות הזו- עונה על צורך שלה.

בנוסף- מדוע אין להם כסף? הם לא מקבלים קצבת נכה? הייתי אולי יוצרת קשר עם עו"ס שמטפלת בהם.

 

[KFIRB]

פיגור או לא פיגור, זו לא הנקודה (גם לנופר)

כי לדעתי היא שבןייה עדיין בסיפור שהסבתא בוחרת לספר לה.
ולא טורחת לעשות בדק בית ולברר באמת על מה יושב הצורך של הדיירת...

יש מניפולציה בפיגור שכלי , אך ברמה נמוכה יותר מאצל אנשים בעלי הפרעות אישיות.

כנראה שגם ההורים צריכים את המפגש הזה... וזה לא קשור בהכרח להבנתם הדלה כפי שהסבתא או נופר רוצות להאמין.


בהנחה שאכן מדובר בפיגור שכלי (שכן בעבר כמעט כל לקוי למידה אובחן כסובל מפיגור שכלי ולצערי תופעה זו עדיין ממשיכה כי לבטל"א ולשירותי הרווחה/הבריאות יש אינטרס לא לטפל באוכלוסיית שיקום זו כפי שחוק שיקום או חוק לאדם עם פיגור שכלי יכול לאפשר), גם הבנתם של ההורים לקוייה.


אני לא הייתי ממהר לקנות את האבחנה של פיגור שכלי, פעמיים פגשתי אנשים עם אבחנה של פיגור שכלי קל, בפעם הראשונה נפלתי בפח וכל דבר שהאדם אמר או חזר על עצמו, קישרתי ישר לפיגור הקל שכתבו עליו, התחלפה לו העו"סית, לה לא הסתדר ההבנה המעשית והבנת "השכל של החיים" שיש לאותו בחור, היא עשתה קצת תחקיר, והתברר שהוא היה תלמיד עיוני גרוע, וכנראה שהוא סוחב עימו קשיים עצומים מבחינה לימודית ובעיקר קשב וריכוז והיפראקטיביות שאותה ניתב לעבודות קשות פיזית וכמובן ללימודים מעשיים מקצועיים, ולציור. הדבר הזה הבהיר לי חד משמעית שלא להאמין כ"כ לאבחנות , במיוחד לא של מבוגרים, יש ועדת במשרד הרווחה - שמה הוועדה לאדם עם פיגור שכלי, הועדה הזו מורכבת מאנשי מקצוע (פק"ס לפיגור, פסיכיאטר, נוירולוג, מחנכת, פסיכולוגית ) והיא מתכנסת כל חמש שנים לקבוע עבור כל אדם שאובחן עם פיגור מהי הרמה הנוכחית של היגור והמה הטיפוטל המומלץ לו. הועדה מסתמכת על אבחון כוללני שמבוצע ע"י צוות אחר במכון אבחון ניטראלי בהרבה מקרים יש הסכמה בין הצוותים, ויש גם מקרים שאין הסכמה בין הצוותים, צוות המכון חושב שרמת הפיגור היא גבוהה או נמוכה ממה שהועדה קובעת .

בפעם השנייה שפגשתי אדם עם כותרת "פיגור שכלי" , היא שאיך שקראתי את המסמכים שלו, הבנתי שמי שקבע את האבחנה עשה לו עוול, מסיבות פסיכולוגיות, רגשיות האדם הזה לקה פגיעה קשה בכישוריו הקוגניטיבים וסבל עוד קודם לכן מלקות למידה בסיסית שהייתה שלובה בלקות רגשית. בטל"א העדיפו לתת לו על סמך נתונים אלו אבחנה של פיגור שכלי קל למרות שמבחינת הועדה לאדם עם פיגור שכלי הוא לא עומד בקרטיריונים- יש ויכוח ישן ונושן על ההגדרה הזו, כאשר ההגדרה של הועדה של משרד הרווחה היא הוליסטית יותר ולא נשענת רק על ציון מתוקנן של IQ, בעוד הפסיכיאטרים (שרובם לא מבינים הרבה בפיגור כי אין הרבה פסיכיאטרים שמבינים בזה), בבטל"א מתייחסים לציון IQ כציון קובע ולא מתייחסים לסיבות , הכשלים, (גם של הבית, גם של המערכת עצמה(, הפסיכוסוציאלים וזו הגדרה צרה.

בשיחות עימו התרשמתי מאדם שאומנם יכולות התפקוד שלו עדיין נמוכות, אך בתכנים המילולים, בתכנים האקדמים כגון קריאה וכתיבה, הבנת חומר חדש (גם טכני) אסרטיביות עמידה על שלו, הבנה וידיעת החוקים וזכויותיו, הדהימו והרגיזו אותי כל פעם מחדש. ברור שמולי לא יושב אדם עם לקות קוגניטיבית, והכרתי אותו מספר חודשים , ברור לצוות שלא מדובר ב"אדם מפגר" אפילו לא גבולי, אבל מצד שני יש אבחון, ואבחון כתוב שזה עקב האירוע הטראומטי, אך אץ הפסיכיאטר בבטל"א זה כנראה לא עניין, אז לא ברור מי המפגר באמת(לדעתי המערכת והפסיכיאטר).

 

[סיפורי פוגית]

כפיר, אני מבקשת לא להניח הנחות

על אנשים בלי לדעת. "לא טורחת לעשות בדק בית" זאת אמירה מאוד שיפוטית, והייתי מצפה ממך, כמי שמבקשת לא לשפוט ומבקש לראות את האנשים אם האבחנות השונות קודם כל כאנשים, לממש בעצמך את מה שאתה דורש מאחרים. וזאת לא פעם ראשונה שאתה שופט פה עו"סיות בלי לדעת ולהכיר. כשכותבים הודעה בפורום להתייעצות, היכולת לפרט את כל מה שנעשה ואת כל מורכבות הסיטואציה היא מוגבלת מאוד, לכן השיפוטיות שלך את הכותבים, על סמך תיאור חלקי של הסיטואציה אינה במקומה.

 

[KFIRB]

חבל שעל משפט אחד ביססת את כל ההודעה

היא כעו"ס מניחה הנחות, כולנו מניחים הנחות...

ולכן נדרש מכולנו לבצע בדק בית הן כלפי עצמינו והן כלפי הפונים.

אני לא מכיר לעומק את הסיטואציה של מערכת הפונה הספיציפית, אך זו לא פעם ראשונה של הכותבת שמביאה להתייעצות מקרים שהיא לא ביררה או לא ראתה לעומק את קשייו הספיציפיים של הפונה ולא ניסתה לראות את התמונה הכוללת


גם עו"סיות כמה שהן לא רוצות להיות נקיות משיפוטיות סובלות ממנה יותר ממה שהן חושבות, והגיע הזמן לומר זאת בקול רם, ואם את חוששת שנופר לא מרגישה בנוח עם השיפוטיות שלי, מה קורה עם השיפוטיות שלה את הפונה- הדיירת והוריה?
מה קורה עם כל מקרה שבו עו"סית אחרת מביאה את החלק שלה הקטן מאוד בתוך הודעה בפורום שחושפת את השיפוטיות שלה? אה, זה בסדר, זה מקצועי.


אגב האמירה של בדק בית, אינה שיפוטית, היא פשוט בקשה לבצע תהליך מקביל, לבדוק איפה הפונה הספיציפית הזו פוגשת את נופר, על מה היא יושבת, את מי הסבתא הזו מזכירה לה, למה דווקא איתה, היא אפשרה לסבתא לתפעל אותה, כשיש מערכות אחרות שלא הסכימו לעשות זאת , לכן ההצעה שלי לערוך ישיבה עם כל גורמי הטיפול המשפחה כדי להכיר יותר את המשפחה ואת הסבתא.

האמירה של נופר :" יש בבית אוכל והיא צריכה לומר זאת להוריה" היא לא פחות פטרונית ושיפוטית, כי המקצוע , מה לעשות הוא לשרת, לייצג, לסנגר ולתווך את הלקוח, במקרה הזה את הדיירת של הדירה המוגנת ולא את הסבתא, הוריה ועוד כל מיני אנשים שלא קשורים, האמירה הזו של נופר היא לא פחות שיפוטית וקשה כלפי הדיירת וזו לא הפעם הראשונה שהיא מרכיבה משקפיים כה שיפוטיות כלפי הדיירים שלה בהודעות שלה.

 

[noname2008]

כפיר, אני מכירה את המשפחה ומלווה אותה כבר שנה

נפגשתי ודיברתי איתם מספר פעמים , אז על סמך מה החלטת שאני שופטת מבלי להכיר את המשפחה?
אתה השיפוטי כאן ולא אני. פשוט הנחת שאיני מכירה את המשפחה, מבלי לטרוח לשאול אותי אם אני מכירה אותה.
ומעניין שאתה אומר שאני מניחה הנחות מבלי לבדוק קודם...

 

[KFIRB]

לא אמרתי שאינך מכירה את המשפחה

אלא אמרתי שאינך מכירה את המשחקים שהמשפחה הזו משחקת...

שנה זה לא זמן להכיר לעומק משחקים של משפחה, במיוחד שהסבתא הצליחה לגייס אותך לצידה, מבלי תתרחקי כאשת מקצוע ותבונני, במערכת, מה התפקיד של הסבתא במערכת? מה התפקיד של הדיירת במערכת? מה התפקיד של ההורים במערכת?
מה הצורך האמיתי של הדיירת? (ברור לכולנו שזה לא אוכל).

להגיד היא מניפולטיבית, שקרנית, זה קצת עוזר לך להוריד את האחריות שיש לך כלפיה, אבל המקצוע מחייב אותך אליה לפני המחוייבות שלך כלפי ההורים והסבתא.

ייתכן שעו"ס אחרת שמלווה את המשפחה יותר שנים ממך, ראתה את ניסיונות המשחק האלו בעבר מצד הסבתא (משחקי שליטה), ולא נפלה להם. ייתכן שבמציאות הדיירת אומרת להוריה ולך משהו שונה מהפשט "אין לי אוכל", מה המשמעות של האוכל בעיני הדיירת? מה המשמעות של הקשר הורה- ילד בעיני הסבתא? זה שהיא רואה אותם אחת לשבוע שישי שבת , זה לא אומר שכל צרכיה הרגשיים משפחתיים מתמלאים בשישי שבת , את חוזרת שוב ושוב כאילו היא עושה את זה בכוונה ואין לה בשביל להטריח אותם ונראה שהיא עושה דווקא, אני אומר, תבדקי למה היא עושה את זה? לא בשאלה פשוטה של "למה?" אלא לראות באיזה ימים זה קורה, מה קרה בדירה באותו יום, האם הייתה בודדה? האם רבה עם שותפותיה? מה קורה באותם ימים שהיא צריכה להזמין את הוריה?

גם אצל ילדים, וגם אצל "ילדים מגודלים" יש סיבה מאחורי ההתנהגות , התפקיד שלנו כאנשי מקצוע , לזהות מה ההתנהגות מייצגת אסור לנו ליפול לפרשנויות של האחרים, שהיא מניפולטיבית, שקרנית, נצלנית, יכול להיות שכל אלו נכונים, אך זה לא מה שיקדם אותך ואותה לעבר הפתרון. אם הסבתא רוצה שזה ייפסק, יש להפגיש בינה לבין הדיירת בנוכחות ההורים ושהסבתא תאמר זאת ישירות לנכדתה ולא דרכך, אלא בנוכחותך. לכן חשוב לבדוק דרך גורמים נוספים שמכירים את המשפחה ומשחקי המשפחה הנהוגים שם, אני אישית פגשתי באמא של בוגר שהייתה אופוטרופוסית כללית ועשתה לו את המוות , והתברר שהסימביוזה הקשה ביניהם לא ניתנת להפרדה, אבל היא נצלה את האופטרופוסות שלה למשחקי השליטה והסימביוזה ביניהם. ואת לא רוצה לדעת מה קרה יום אחד כשהוא ביקש להחליף לעצמו אפוטרופוסות, היא פשוט התעלמה ממנו וכעסה עליו, אני לא הייתי בתפקיד עו"ס, אך מתפקידנו כעו"סים הוא קודם להגן על הפונה. במקרה הזה, היה חשוב להבהיר לו (והייתה לו מספיק מודעות לכך) שהוא לא זקוק לאפוטרופוסות הרסנית כזו...ולברר ביחד איתו מה הוא היה רוצה בשביל עצמו בתוך ההגבלות של האופטרופוסות- שאגב הוצע לו גם ע"י גורמים אחרים לוותר עליה.

אז שהאופטרופוס מספר לנו משהו, לפעמים זה נכון, לפעמים זה לא , ולפעמים הרבה פעמים, האופטרופוס מפתה אותנו לשחק את המשחק שלו, כך זה היה לחונכים , מדריכים ועובדים מקצועים שהיו שם לפני שהגענו האמא שלטה בהם, כשהגענו הבהרנו לה בעדינות שהתפקיד שלנו לייצג את הצרכים של הפונה , לא שלה, לעתים כשיש הסכמה נערב אותה, אך לא ניקח חלק בויכוח ביניהם, כי שניהם בוגרים.

 

[סיפורי פוגית]

אני כתבתי על בסיס הודעות קודמות דומות שכתבת

וגם לא כהגנה לנופר, אלא כי לי אישית זה צרם לעין. כולנו צריכים לעשות כל הזמן בדק בית על עצמנו (גם אתה על עצמך), אבל לכתוב שהיא לא טרחה לעשות בדק בית זה מאוד שיפוטי בעיניי ולא במקום.

 

[KFIRB]

דווקא את זה אני מוכן לקבל

ואת צודקת שעדיין עקב האכילס שלי היא השיפוטיות... ותהליך בדק הבית הוא חל גם עליי...

ואת צודקת לגבי השיפוטיות שנהגתי בה. שאינה במקומה.

 

[סיפורי פוגית]

 

[KFIRB]

אמירות כמו מניפולציה , ניצול

הן לא שיפוטיות? בעיניי הן מעידות שהיא כלל לא עשתה בדיקה מקיפה על הצרכים של הדיירת והולכה שולל על ידי הסבתא שביקשה להפסיק את זה.

 

[סיפורי פוגית]

תראי,

הסיפור שלך מההתחלה הזכיר לי סיפורים מהפנימייה, בהם היו ילדים שנהגו להתקשר להורים ולהמציא משהו רק על מנת להפעיל את ההורים. לא משנה אם מדובר באוכל, או לקנות קלפים, או לקנות מתנה כלשהי, או בדיה כלשהי על יחס לא מוצדק מהמדריך/מנהל/עו"ס. גם הפיגור או לא פיגור אינו מהותי כאן. מה שמפעיל אותה להתקשר אליהם זה לא באמת הרעב הוא הקרייבינג לשווארמה. אלא הרצון שלה לראות שההורים יתגייסו אליה ויעשו משהו עבורה.
השאלה היא האם זה כל כך נורא שפעם בשבוע הם יסעו אליה ויקנו לה מנת שווארמה? אולי הסבתא תכניס להם את זה כחלק מה"תקציב" שהיא נותנת להם? הרי זה עונה על צורך רגשי מאוד בסיסי של הבת. אולי יש קושי באינטראקציה וההורים ו/או הבת לא יודעים מה לעשות בביקור כזה מעבר ללתת לה אוכל ולהמשיך לדרכם? לי זה לא נראה כל כך נורא ולא נראה לי כמו ניצול כל כך גרוע. שווה לדבר עם המשפחה ולבדוק האם הנוהג הזה כל כך נורא, ואולי להפוך אותו ממניפולציה לביקור שבועי קבוע, ולהוסיף לו תוכן כלשהו. למשל יציאה משותפת למסעדה אחת לשבוע, ואז כולם אוכלים יחד.

 

[noname2008]

תודה על התייחסותך.

יכול להיות שמה שאת אומרת נכון.יחד עם זאת, פנימייה שונה מדיור מוגן, מאחר והדיירת נמצאת בבית הוריה בכל שבוע בימים שישי עד שבת.
רציתי להוסיף, שהוריה נענים לבתם לאחר שהיא מנדנדת להם ומשקרת שאין לה אוכל ולא מגיעים כי הם באמת רוצים ( שניהם אינם בקו הבריאות וזו באמת טרחה רבה עבורם).
בכל מקרה, עלות הנסיעה והאוכל יוצאת בסופו של דבר מכיסה של הסבתא, מאחר והיא זו שמפרנסת אותם.
תודה,
נופר

 

[KFIRB]

שיקוף

"רציתי להוסיף, שהוריה נענים לבתם לאחר שהיא מנדנדת להם ומשקרת שאין לה אוכל ולא מגיעים כי הם באמת רוצים ( שניהם אינם בקו הבריאות וזו באמת טרחה רבה עבורם).
בכל מקרה, עלות הנסיעה והאוכל יוצאת בסופו של דבר מכיסה של הסבתא, מאחר והיא זו שמפרנסת אותם. "

את מי זה מייצג?

המשפט הראשון מתחשב בהורי הדיירת ה"מסכנים", שלבסוף כן מגיעים (אף אחד לא כפה עליהם, ואם יש צורך אפשר לחזק אצלם כישורי אסרטיביות ע"י איש מקצוע אחר , לא את).
המשפט השני שוב מייצג חשיבה על הסבתא ה"מסכנה" שמבזבזים את כספיה....

איפה החשיבה על הדיירת?

במשפט הראשון :"יחד עם זאת, פנימייה שונה מדיור מוגן, מאחר והדיירת נמצאת בבית הוריה בכל שבוע בימים שישי עד שבת." ומה זה אומר לגביה שבשישי שבת היא שם ובשאר השבוע היא לא? מנהלת שירותי דיור מוגן אמרה לי פעם, שהרבה פעמים השירות מזכיר פנימייה כי בסופ"ש הם מרבים לבקר אצל המשפחות, צריך לבדוק את הדיירת, מה קורה מתי קורה ולה קורה שהיא מתקשרת להוריה ומזמינה אותם לביקור אוכל ... מה המהמשעות של האוכל לגביה? מה המשמעות של האוכל לגבי הוריה... מה משמעות הקשר שלה עם הוריה