שאלה לגבי איסוף תרומות מזון לנזקקים

[רחרחן החמוסים]

שאלה לגבי איסוף תרומות מזון לנזקקים

שלום, מזל טוב על הפורום

יש לי איזושהי שאלת תם, ורציתי לשמוע דעה, לא יודע אם זה הפורום המתאים, אבל אולי

ארגונים שאוספים מזון לנזקקים, ע"י עידוד אנשים לרכוש מוצרי מזון במחיר קמעונאי רגיל על מנת שיאספו אותם לנקודות איסוף מרכזיות ואז יפיצו אותם - למה בעצם הם עובדים ככה? זה לא מנוגד לאינטרס-לכאורה שלהם? זה לא שאני בא נגד אותם ארגונים, אבל אני לא מבין אם ההתנהלות הזאת היא מכוונת או שהיא כדרך אגב. כלומר, לו היו מצליחים לשכנע את האנשים לתרום במזומן ישירות לאותו גוף האיסוף את שווי הקניה שהם התכוונו להעביר כתרומה, מבלי לבצע את הקניה בעצמם - הרי שבתור התחלה אותו ארגון יכול היה להשתמש בכוח הצרכני שלו על מנת לרכוש את המוצרים במחיר סיטונאי מבלי שרשתות השיווק תגזורנה קופונים, ובנוסף לזה לא היה צורך במנגנוני האיסוף הפיזיים (כלומר, את המזון בכמויות גדולות היו רוכשים ומובילים מלכתחילה לנקודות ההפצה) - או שאני מפספס משהו? לא שאני בעד שמי שעובד כחלק ממנגנון האיסוף ימצא את עצמו מובטל, אבל לפחות לשים את הדברים על השולחן. וגם, אם אותו אדם (היפותטי) שקונה מפעם לפעם מוצר מזון כלשהו לצורך תרומה, היה מתכנן מראש את ההוצאה בתחילת השנה, והיה רואה שהוא עובר את סף הזיכוי ממס בגין תרומות (משהו כמו 300-350 ש"ח כמדומני) - והוא היה מעביר את הסכום בצורה מסודרת לאותו הארגון (תמורת חשבונית מס) - הרי שהוא היה יכול לקבל משלטונות המס החזר מסוים (אולי 25 אחוז? אני לא בקי בתחום), ואת ההחזר להוסיף לתרומה של השנה הבאה, למשל - או ששוב אני מפספס משהו? מה שנדמה לי זה שמכל הרעש והקמפיינים סביב הפרוייקטים האלה, המרוויחים הגדולים הם רשתות השיווק המעורבות (שמקבלות פרסום גדול מאד), והרווח הוא לא רק על הלקוחות שמגיעים לקנות סחורה לעצמם, אלא גם על כבשת הרש - אותו אחוז לא גדול מהקניות שהוא מוצרי מזון בסיסיים שאמורים היו לשמש תרומה נטו... (השאלה היא - זה באמת המצב? זה לא נשמע משונה? הסיבות לזה הן פסיכולוגיות/שיווקיות, ומה שעובד בתיאוריה לא היה עובד במציאות?)