שאלה לגבי בדיקת חומר הריוני וחשיבה מחדש

[צומבה1]

שאלה לגבי בדיקת חומר הריוני וחשיבה מחדש

הי. כרגע בשבוע 7 אחרי שאתמול ראו שק ושק חלמון ורוטב עוברי ללא דופק נקבע שההריון לא תקין. נאמר לי לחכות שבוע אולי יפול טבעי ואם לא אז ציטוטק.
אני בת 43, לפני 8 חודשים הריון שהסתיים בשבוע 11 בגרידא עם שאריות ואז ניתוחית לאחר שהפסיק דופק כנראה שבוע 8-9. לפני חודשיים הריון כימי וכעת ההריון הנוכחי. הכל מ-IVF. בבית ילדה בת 6 מ-IVF ראשון. לא מוסברים. עשיתי בזמנו שאלתי אם אין ט לשלוח

 

[צומבה1]

נקטע באמצע ... ממשיכה

ההריון היה עם צירים משבוע 18 והבת שלנו נולדה בשבוע 38 ירידת מים. לפני שנתיים עשיתי הסטרוסקופיה והתגלתה מחיצה חלקית. יתכן שזה מה שיצר את כל הבלאגן בהריון הראשון. המחיצה הוסרה. אחכ ניסינו כמה פעמים הזרעות ואז 2 החזרות של עובר בודד שלא נקלטו. עשיתי את כל בדיקות הקרישיות וחזרו תקינות. בדיקות זרע תמיד תקינות. לבעלי 2 ילדים מנישואים קודמים. ההריון הכימי האחרון וזה כעת היה בנוכחות קלקסן בהמלצת קופרמינץ ( כרגיל ...) ופרדניזון. שאלתי , לאור ההסטוריה -האם יש טעם לעשות קריוטיפ או לבדוק משהו נוסף? האם יש טעם לשלוח חומר הריוני שיפלט לבדיקה? כל מי ששאלתי אמר שזה ברור שזה על רקע גיל ולכן מיותר. אשמח לדעתכן. תודה

 

[גוגו 888]

לא עונה רק שולחת אהבה

אני גם חוויתי עכשיו הפלה טבעית (ממש לקראת סוף הדימום). אני צעירה ממך והנה גם לי היה עובר לא תקין שנפל. הפרופיל שלי תקין הזרע סבבה. הריון קודם עם הילדה שלי מאותו פרוטוקול (גונל 75 והזרעה כי אני לא מבייצת סדיר) וגם אצלי ההריון לא היה תקין ונפל לבד בשבוע 7. אז גם בגיל 35 יש לא מעט הפלות, וברור שיש יותר בגיל 43 . אבל אם נניח הסיכוי להפלה בגילך הוא 60% (לא בטוחה שזה נתון מדוייק) אז אני מקווה ומחזיקה אצבעות שסטטיסטית לפחות ההריון הבא (הרביעי) שלך יהיה תקין, כי להיקלט אין לך בעיה. צריך כמובן עצבי ברזל לעבור את זה מחדש. אני אחרי ההריון הזה שכלל 5 בדיקות ביטא ו5 US כולל פחד מחוץ רחמי כי הביטא עלתה עקום ממש מותשת. הכי לא ציפיתי שזה מה שיקרה כשראיתי את הביטא החיובית שבועיים אחרי הביוץ.
בינתיים שולחת לך כוח ומקווה גם שההריון יפול ללא התערבות (אצלי זה היה כרוך בכאבים חזקים אבל אחרי 2-3 ימים קשים זה נגמר ומככי כאבים עשו אחלה עבודה). תחבקי את הילדה המהממת שלך ואת בעלך. מאחלת לשתינו שההריון הבא יהיה תקין

 

[צומבה1]

תודה יקירה ומצטערת לשמוע גם על האובדן שלך

זה לא קל ומתסכל בכל גיל. גם אני בדקתי איזה 5 פעמים הכפלה כי גיליתי 4 ימים אחרי החזרת הבלסטו שאני בהריון ולא התאפקתי ובדקתי ... ואז אולטרסאונד שבוע 4/5 לבדוק שק במקום כי הריון לפני חודשיים היה חשש לחוץ רחמי ... והיתה בעיה טכנית לראות אז ביקשו שאבוא שוב אחרי יומיים.. ואז היתי ביעוץ אצל קופרמינץ אז הוא כבר עשה אולטרסאונד. אמר שהשק ריק וכבר היה מצפה לדופק ( שבוע 5 לדעתי ...) .. הלחיץ אותי. חזרתי אחרי שבוע ושוב היה כאילו גבולי ואמר לחזור היום ... הלכתי אתמול לאיתי והתוצאה ידועה. מחזור השאיבה האחרון היה לי משום מה נורא קשה פיזית . בחילות וכאבי ראש של שבועים , קושי אחרי השאיבה ועייפות נוראית, וכמה ימים אחרי שההריון נקלט גירוי יתר חביב ... בקיצור- 8 שבועות היה די מעיק וסיוטי. הבטן התנפחה לי ואני נראית בחודש חמישי ... עכשיו לחכות ולהתחיל הכל מחדש .. אין כח ...

 

[mick nik]

בדיוק ליוויתי חברה עם סיפור דומה ליעוץ

במרפאה להפלות חוזרות. גם אצלה הריונות ivf בגיל 42 שאינם שורדים את השבועות הראשונות.
בעברה שני הריונות תקינים וחמישה אובדנים.
הומלץ לה, כפי שכתבה מיכל, בהחלט לנסות לשלוח את העובר לבדיקה על מנת לפתוח את האפשרות לpgs במידת הצורך או לכל הפחות לשלול את האפשרות שזהו הפתרון עבורה.
&nbsp
הגיל בהחלט מהווה פקטור, אבל עדיין מדובר על גישוש באפלה ולא תמיד ברור אם ההפלות הן על רקע של עוברים לא תקינים או בשל גורם אמהי.
באופן לא צפוי, היה מעודד מאד לשמוע שם בחדר ההמתנה גם סיפורים אופטימיים על הריונות תקינים שנשים בגילנו, שלא מעט אובדנים בעברן, הצליחו לשאת בסופו של דבר למרות הגיל, כמובן בטיפול מתאים.
&nbsp
כואבת איתך על הדרך הקשה שאת עוברת ומאחלת לך שגם את תזכי להגשים את החלום במהרה.

 

[מיכל336]

תעשי קריוטיפ ברור

אבל הכי טוב לעשות בדיקה גנטית לעובר, אבל אז אי אפשר הפלה טבעית.
יש גם כל מיני בדיקות זיהומיות שעושים בבירור הפלות. תלכי למומחה הפלות, אני אישית אצל כרפ.
בהפלה האחרונה לא עשיתי בדיקה לעובר בעקבות הידבקויות שהיו לי אחרי גרידה העדפתי לעשות הפלה עם ציטוטק למרות שהייתי כבר בשבוע 12. היתה שארית ואני מצטערת שלא עשיתי בדיקה לעובר.

 

[צומבה1]

קריוטיפ לי ולבעלי ?

היתי אצל קופרמינץ. לא דיבר על זה. העובר הקודם בגרידא רציתי לשלוח לבדיקה וזה לא הסתדר. את הנוכחי מקווה שיפול טבעי או ציטוטק אז גם לא יתאפשר ... יש לנו ילדה בבית ולבעלי ילדים מנישואים קודמים. מה הסיכוי שיהיה לא תקין קריוטיפ ,,,?

 

[מיכל336]

כן לך ולבעל - לא יודעת לגבי הסיכוי

אבל זה כדי לשלול ולדעת מה הטיפול שהכי יתאים לכם. כי אם קריוטיפ לא תקין עושים pgs או pgd. אם תקין יצטרכו למצוא טיפול אחר שיכול לעזור להפלות.
בכל מקרה מבינה אותך לגבי הציטוטק גם אני הייתי שם אבל תנסי לשקול שוב בדיקה של העובר היא הכי אמינה לטענת כרפ.

 

[צומבה1]

תודה על התשובה.

מקווה להמנע מגרידא ככל האפשר, בשל סיבוכים בעבר .. מסכימה שהכי טוב לשלוח את החומר ההריוני לבדיקה. אם אגיע לגרידא אעשה בוודאות. חוץ מזה איך קרפ, ? מה גישתו בנוגע לקלקסן מניעתי ? טיפולי ? כמה שונה מקופרמינץ ?

 

[מיכל336]

נראה לי שפחות נותן קלקסן ביחס לקופרמינץ

לי נתן רק פרגניל. בבירור אמר שאם יגלו משהו בקרישיות ייתן קלקסן, אבל יצא תקין אז לא נתן.

 

[צומבה1]

אצלי קופאמינץ נתן קלקסן 80

ופרדניזון ואמר להמשיך עם זה עד סוף (!!) ההריון למרות שלא יצא שום כלום בבדיקות הקרישיות והיתה לי הפלה אחת בלבד בעברי ,,,,אמר שממשיך כל ההריון קלקסן למניעת סיבוכים של גיל מבוגר ועושה זאת לכל הנשים מעל גיל 40

 

[שירהד1]

צומבה1 יקירתי, מתייחסת-

לצערי הרב מאוד, אני נאלצת להסכים עם מה שנאמר לך, שמדובר על הפלות על רקע גיל הביציות ו/או הזרעים. אז אתם "כן מוסברים" ולא "לא מוסברים". לפחות בנושא ההפלות.
ההפלות שלך מאפיינות בעיות ראשוניות בהתפתחות העובר, שרובן הן תוצאה של בעיות כרומוזומאליות, דבר שאינו מפתיע, לאור הגיל המתקדם.

היתה כתבה במוצאי שבת האחרון לגבי אחוזי הצלחת טיפולי ההפרייה בגיל המבוגר. ניתן לראות במאקו. זה בתוכנית של אושרת קוטלר. היה מדובר על אחוזי הצלחה של 11 אחוז בגיל 40. פחות מ-4 אחוז בגיל 42-43, ואפס אחוז בגיל 45. הכוונה היא למקרים בהם הביצית היא של האישה ולא במקרים של תרומת ביצית.
הנתונים הללו בכלל לא מפתיעים, לאור כל מה שידוע מימים ימימה.
זה שבישראל ממשיכים לעשות טיפולי הפרייה במימון המדינה עד גיל 45, עוד לא אומר שזה לא בעייתי, מהרבה בחינות, כולל מבחינת האישה. היה מדובר שם על מכירת אשליות לנשים בגיל מבוגר, ועל הרס הבריאות הנפשית והפיזית של האישה.

מדובר בסוגיות מורכבות וקשות. מי כמוני מבינה מהי כמיהה לא ממומשת לילד או לילד נוסף. ליבי איתך.
כל מה שאני אומרת, זה שאם את מחליטה לנסות שוב, את צריכה להיות מודעת לסיכויים הקטנים מאוד מול הסיכונים הגדולים מאוד, ולהחליט באיזה נתיב את הולכת.

לגבי שאלת בדיקת הקריטיפ- בעיניי הבדיקה מיותרת במקרה שלך, אבל יחד עם זאת, מה אכפת לך לעשות כדי להיות רגועה לפחות בפן הזה? זה לא מזיק. בדיקת דם- לך ולבעלך וזהו. ניתן לעשות באופן פרטי, ותוך חודש וחצי-חודשיים תהיי בטוחה מה המצב בהיבט הזה.

סליחה אם ביאסתי. אני מאחלת לך מקרב ליבי שאם תבחרי לנסות שוב- המזל יאיר לך את דרכך. אבל חשוב בעיניי מאוד שאישה תדע את האמת ואת העובדות היבשות, ותקבל החלטה מושכלת עבור עצמה.

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[צומבה1]

תודה שירה לא ביאסת ...

אין כאן משהו שאני לא מודעת אליו ... העניין הוא שלא התחלנו לנסות להכנס להריון בגיל 43... בגיל 36 ילדתי את בתי וזה היה לאחר שנתיים של נסיונות - טבעיים ואחריהם הזרעות ללא הורמונים. מן הסתם משהו כן הפריע לקליטה , וזה שלא עלו עליו לא אומר שהוא לא קיים. בנסיונות לילד שני התחלנו ( לצערי ז) רק כשהיתי בת 40. גם אז ניסינו טבעי וגם אז ניסינו עוד הזרעות וגם זה לא עבד ... כך שכעת יש את נושא הגיל אולם בעיה כלשהי גם היתה קודם. זו עובדה. מה שאני מנסה להבין ולנטרל זה את ה״ פתרון ״ למה שהיה קודם , כי אחרת באמת נשמע שהסיכוי לא קיים .......... שני סבבים אחרונים למרות שהם לא התפתחו היו עם קלקסן ופרדניזון והוחזר בלסטו , ובשניהם נקלט הריון. אחד כימי והשני זה שנפסק כעת. יש סיכוי שזה כן אומר משהו ... אולי זו החזרת הבלסטו ואולי הקלקסן ופרדניזון אבל יתכן שיש איזו בעיה מעבר לגיל ... מעריכה את המענה המפורט שלך ובאמת שלא טומנת ראשי בחול. בקרוב גם אחליט עם עצמי כמה שאיבות , אם בכלל, אני מוכנה עוד לעבור. זה בעיקר מה שמטריד אותי. הפגישה הפיזית האפשרית בי. הילדה המהממת שלי צריכה אמא בריאה לעוד הרבה שנים ......,כעת יש לי ברזומה 5 שאיבות ... 8 מוקפאים יום 3 ועוד 2 בלסטו קפואים. סבב או שניים אחרונים של שאיבה עם הורמונים ( נשאבים אצלי סביב 20 ביציות ויש לא מעט קפואים ) זה המקסימום ..

 

[שירהד1]

אני התכוונתי ל"לא מוסברים" בהיבט של ההפלות,

ולא בהיבט של נושא הפוריות.
משום שעברת בירור הפלות חוזרות ולא נמצאה סיבה מוכחת רפואית+הניתוח של סוגי ההפלות+העובדה הנתונה לגבי הגיל, מכאן אני למדה על כך שאני לא חושבת שיש סיבה להפלות מעבר לגיל הביציות/הזרעים.

אני בהחלט מבינה אותך באשר לחשיבה שלך על בריאותך הפיזית ובטח ובטח שאני חושבת שהילדה שלך זקוקה וראויה לאמא בריאה לעוד המון שנים.
החלטות מורכבות לפנייך. מקווה שתשכילי לבחור נכון עבור עצמך.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[צומבה1]

תודה שוב

מבינה לגמרי בין השורות את דעתך על טיפולים בגיל 43, הבחירה כעת היא האם ללכת לכוד שאיבה או 2 גג ולהחזיר לאט את כלל המוקפאים. הבחירה שלי איננה בין תרומת ביצית לביצית שלי אלא בין ילד נוסף שלי לאף ילד. מסיבות שלא אפרט תרומת ביצית איננה אופציה מבחינתי כך שהפסקה הינה השלמה עם העובדה שבתי שככ רוצה אח או אחות תיוותר לבדה בהקשר הזה. לא החלטה פשוטה בכלללללל ולאור העובדה שאין שקיפות נתונים מספקת ותכלס אין דרך לוודא שיש עובר תקין , ההחלטה מאוד מאוד קשה ... קשה לי לדמיין אישה שכל מחזור שאיבה מניב אצלה 4-5 בלסטו מעולים ( כמו אצלי כעת) ויודעת שסטטיסטית 1:10 או 1:5 תקינים ( אולי יותר, אולי פחות, כל רופא אומר משהו אחר ), ותפסיק לנסות ... זה מרגיש ממש מעבר לפינה ... אבל מצד שני אולי זה לא .........

 

[מרעישה בשקט]

ניסית שאיבה ללא הורמונים?

סבב טבעי או חצי טבעי? למיטב הבנתי סבב טבעי אמור להניב ביציות איכותיות יותר.
על פניו ומאחר ואת מגיעה לבלסטו, לא נראה שיש בעיה בביציות, אבל אולי שווה בכל זאת לנסות סבב אחד ללא הורמונים או עם מיעוט הורמונים רק כדי לשלוט במועד הביוץ.

אני מבינה למה תרומת ביצית לא רלוונטית מבחינתך (גם מבחינתי זו אפשרות לא רלוונטית), אבל לא שמתי לב האם התייחסת בשרשור לפונדקאות. האם שקלתם פונדקאות או שגם האפשרות הזו לא רלוונטית לכם?
אצלנו פונדקאות לא עלתה על הפרק עקב מיעוט ביציות, מיעוט הפריות ומיעוט עוברים תקינים: 4 שאיבות הניבו רק 2 עוברים שיצאו תקינים אחרי PGD.

ושאלה לגבי העובדה שבתך בת יחידה. כתבת שלבעלך 2 ילדים מנישואים קודמים. אני משערת שהם לא חיים איתכם, אבל האם הם בקשר איתכם ועם אחותם למחצה, האם יש בינם לבינה יחסי אחאות?

משתתפת בצערך על האובדן הטרי, מקווה שיסתיים במהרה ובשלום

 

[צומבה1]

עונה

קודם כל המון תודה על התשובה וההתייחסות . נתחיל מהסוף - הילדים של בעלי , זה סיפור עם מורכבות בפני עצמו ולצורך העניין של אח או אחות שיהיו ״ באש ובמים״ עם ביתי בעתיד ועם אותם ערכים ואותה האג'נדה ובלי ניגוד אינטרסים ( הדאגה לי , למשל ...) זה משהו שלצערי לא יקרה. ולא מרגישה בנח לפרט יותר ...
מבחינת פונדקאות - אין לי בעיה עם זה כלל ( מעבר לבעיית השליטה של לוודא שהאם הפונדקאית ״ אחראית ״ מספיק ולא עושה דברים שעלולים להשפיע לרעה על העובר. היות וילדתי פעם אין לי את ההשתוקקות ללדת שוב. זה פחות מעניין אותי אבל האם זה בכלל יכול להיות פתרון ? בהנחה שהבעיה היא כרומוזומלית בעובר ? אני בעיקר חוששת מהורמונים ובסוף מסרטן . לא מאמינה למחקרים שזה לא מסחר משמעותית. מה גם שלא מצאתי שום מחקר שמצביע על היחס בין כמות סבבים לבין סרטן. ברור לי שלא ניתן להשוות אישה שעברה 2 סבבים לאחת שעברה 20. אם מישהי ניתקלה במשהו מפורט יותר אשמח כמובן לבדוק. אני מטופלת של בר חווה ושאלתי אותו כמה פעמים על הפחתת הורמונים אן טבעי או ivm... הוא טוען שזה חבל ובזבוז זמן אצלי כי אם יכולה בסבב לצאת עם 4 בלסטו מעולים אז למה ללכת על הרבה פחות ?... ממש מתעקש. הוא גם מתעקש שאני פוריה לא כפי גילי , גם מבחינת כמות ביציות , איכות מעבדתית כולל גידול בלסטואים וכניסה להריון ולכן הוא יותר מאופטימי. אני לא נוטה לאחרונה לחלוק את האופטימיות ורוצה לקבל תשובות מעבר ... מבחינת הורמונים - טיפול בגיל 35 וגם היום עם אותה כמות הורמונים מניב את אותה כמות ביציות ... ( פוריגון 100 ובין 17-22 ביציות). אני עם מבנה פוליציסטי אבל בלי שיבושים. תמיד היה מחזור סדיר, כל חיי היתי דקיקה ( לצערי 3 שנים אחרונות עליתי המון ).. ולא שעירה. זהו... אם יש תובנות נוספות אשמח.

 

[מרעישה בשקט]

מנסה

לגבי עניין האחאות, את לא צריכה לפרט. ממה שכתבת אני מתרשמת שהדברים ברורים ומובנים, ולצערי גם מאוד מאוד מבאסים. תוספת של תסכול ומצוקה למצב שהוא גם כך מאוד קשה. מאוד כואב לקרוא את הפסקה הראשונה שלך.

אני מבינה למה בר חוה חושש "לבזבז" לך את הזמן, אבל אני לגמרי שותפה לחשש שלך מהסיכונים המוגברים של שאיבות חוזרות ונשנות.
באופן אישי החלטתי לעצור אחרי 4 שאיבות בגיל 38-39, עם הרבה יותר הורמונים (פי 3) והרבה פחות ביציות. אבל לעומתך אני מצליחה להיקלט באופן ספונטני: 7 הריונות ב-5.5 שנים, שבמהלכן היו גם לא מעט חודשי הימנעות. בסופו של דבר פרק הזמן הארוך ביותר שלקח לי להיקלט היה כ-3 או 4 חודשים.

השאלה היא האם ההפלות שלך נגרמות בוודאות כתוצאה מבעיה כרומוזומלית, ואני לא חושבת שמישהו יכול לענות על כך באופן מוחלט.
לו אני במקומך, הייתי מתייעצת בפורום פונדקאות. יכול להיות שיהיו להן רעיונות ותובנות שאנחנו לא חושבות עליהם.

מתי את אמורה להגיע לבדיקה חוזרת כדי להחליט אם לקחת ציטוטק?
אני חייבת לציין שאחרי הציטוטק האחרון שעברתי, אני ממליצה עליו תוך הסתייגות אדירה, בעיקר כאשר יש ילדים בבית.
החוויה שלי היתה מאוד מאוד קשה הן בפן הפיזי והן בהתמודדות הנפשית עם המצוקה של הבת שלי כשיצאתי בערב להתאשפז עקב הדימום הכבד.
אם את רוצה לקרוא על החוויה שלי, את יכולה לחפש הודעה שפרסמתי בתאריך 22/12/2016. ההודעה כוללת תיאורים גרפיים לא פשוטים.

 

[צומבה1]

תודה וארשום גם בפורום פונדקאות.

אני לא בטוחה שלא היתי נקלטת טבעי - האמת שהיו הזרעות שלא צלחו אז אטלי זה אומר שמשהו לא עובד אבל לא ניסינו טבעי כמעט כלל. בטח לא בשנתיים האחרונות. שני הריונות שנקלטו היו על החזרה על ביוץ טבעי ובלי שום הורמונים וגם קיימנו יחסים אז אולי נקלט טבעי .. לא יודעת. בכל מקרה אני מאוד חוששת מציטוטק אבל גם מגרידא ונזק פוטנציאלי , כפי שהיה לי פעם קודמת. בר חווה אמר שבגלל שיש לי המון ציסטות כעת ( כל הביציות שנשאבו ונוצר גירוי יתר מההריון ) הוא לא ממליץ על גרידא. השאלה למה לא לחכות שיפול טבעי ? גם גרידא ואז הסטרו זה משהו שעלול לקחת חודשים .., אז מה הלחץ לחכות ? פחד מזיהום ? בר חווה אמר לחכות שבוע ואם לא קורה כלום לבוא לאולטרסאונד ולקחת כדורים.

 

[מרעישה בשקט]

לדעתי אכן החשש הוא מזיהום

אם את בוחרת להמשיך לחכות להפלה טבעית, קחי בחשבון שחשוב לבצע מעקבים (אולי אפילו בקהילה ולא בהכרח אצל בר חוה), ולהיות קשובה לכל כאב או עליית חום.
כמו כן, גם הפלה טבעית עלולה להיות קשה מבחינה פיזית: התכווצויות, דימום וכן הלאה. פחות או יותר כל מה שקיים בציטוטק, יכול להיות גם בהפלה טבעית.

לגבי עניין השאריות, לצערי חוויתי שארית ב-3 ההפלות האחרונות: 2 מהן היו גרידות והאחרונה ציטוטק. פעמיים היו שאריות עם זרימה ואז הפרוצדורה להוצאת השארית בוצעה באופן מיידי. פעם אחת השארית היתה ללא זרימה אז חיכיתי לוסת, ורק אחריה עברתי היסטרו להוצאת השארית.
כך שלפחות עבורי, אין דרך שבה יש פחות סיכוי לסיבוכים ונזק פוטנציאלי.