שאלה לגבי בן הזוג

[אבא נוסף בפורום]

שאלה לגבי בן הזוג ../images/Emo90.gif../images/Emo89.gif

האם הייתן צריכות לשכנע את הבן זוג בנוגע ללידה בבית? אם כן, מה עזר לשכנע אותו ,אם בכלל? האם זה השפיע על הזוגיות ביניכם? ובכלל אם יש לכם -

ים ,מה לשתף ולומר אשמח לקרוא .

 

[swann]

בדיוק מה שרציתי לשאול...

כי אצלינו תהיה קצת עבודת שכנוע, גם אחרי שהמיילדת תרגיע. סקרנית לשמוע את התשובות. גם אם לא היה צריך לשכנע - זה גם סוג של דוגמא לשכנוע (במקרה שלי).

 

[מבשלת בבטן]

יש לי מזל גדול ../images/Emo9.gif

לא הייתי צריכה לשכנע את בן הזוג בנוגע ללידה בבית בכלל, נהפוך הוא, הוא ממש בעד עוד מההתחלה. קראנו יחד קצת חומר (אני קראתי בנפרד הרבה יותר ועידכנתי אותו) וזה הספיק לו. אני לא יודעת מה הייתי עושה אם אני הייתי רוצה לידת בית והוא לא. נראה לי שהייתי מתחילה מלספק לו כמה שיותר חומר קריאה בנושא, שמבהיר עד כמה זה בטוח וגם על מה שקורה בבי"ח- לא תמיד הם מודעים. כמו כן, מנסה להבהיר לו עד כמה הנושא חשוב לי. נראה לי חשוב שחומר הקריאה לא יהיה "כבד" מידי ובגובה העיניים (אלא אם כן הוא דורש לקרוא מחקרים שלמים או משהו בסגנון). גם הייתי נותנת לו לקרוא סיפורי לידות בית שריגשו אותי במיוחד. עכשיו גם הייתי מפנה אותו לפורום בכדי שישאל את כל מה שמטריד אותו

לגבי הזוגיות, כיוון שלא הייתה מחלוקת אז לא הייתה פגיעה במערכת יחסים שלנו (לא שאני אומרת שאם יש מחלוקת יש פגיעה, בד"כ זה ניתן לגישור). אני מרגישה המון הערכה לפתיחות שלו ולחיבור שלו עם כל הנושא. הוא נהנה לקרוא את ההודעות בפורום, שואל על כל דבר שלא מובן לו ומתרגש לקרוא את סיפורי הלידה

. סה"כ אני מרגישה עד כה, שחווית לידת הבית (למרות שעוד לא התרחשה) מקרבת בינינו.

 

[mise]

בן הזוג והלידה בבית.

אצלנו לא היה צורך בשכנוע או דיון. זה חלק ברור מהמערכת. אבל אני קוראת ונתקלתי באופן אישי במישהי שביקשה את עצתי בנושא, בבני-זוג מתנגדי לידת-בית. הדבר הטבעי שעושה מי שרוצה ללדת בבית ומעוניינת לשכנע את בן-זוגה, הוא להביא בפניו 'חומר' ועובדות לגבי לידות בית ולידות בי"ח. לדעתי יש מספיק חומר ממצה ומספק ברשת ובספרים שאחריו אין שום סיבה לא ללדת בבית כשמדובר באשה בריאה ושהכל תקין. נתקלתי כבר במקרה שבו הבעל עדיין התעקש ללדת בבי"ח. אני רואה את זה באופן פשוט מאוד: חוסר רצון לקחת אחריות.

 

[Manty]

בהחלט!

לא כ"כ לגבי לידת הבית, אבל לגבי ה"ללא מיילדת".. קניתי לו ספר שיצא ביפנית(!) על הנושא וניסיתי ללקרבו לנושא ע"י סיפורים ומאמרים. הוא כל הזמן אמר שהוא סומך עלי, אך למעשה היה מלא חששות ופחדים ומאד רצה שתהיה מיילדת (להוריד את האחריות מעל כתפיו). אני התעקשתי, הוא התבצר ובסוף הגענו למצב שבמהלך ההריון כמעט לא דיברנו על הלידה (לא היתה לו בעיה עם ההריון ללא מעקב רפואי). מאחר וההריון נמשך עוד ועוד (ילדתי בשבוע ה- 42) הימים האחרונים היו מאד מתוחים בינינו. ההתפשרות היחידה שלי היתה הזמנת אימי ללידה (אני העדפתי שתגיע אחר כך). היא מאד עזרה לנו בכך שכל אחד בנפרד פנה אליה עם טרונותיו על השני והיא רק הציעה תמיכה והבנה, ללא שיפוט או הבעת דיעה אישית (אם כי היא היתה תומכת נלהבת שלי ושל הרעיון

) מהרגע שהמים ירדו (תחילת הלידה) בעלי הפך לתומך הגדול ביותר שלי. הוא היה שם בשבילי 100% בדרך שרציתי, ואפילו הלך לישון ל 6 שעות- מה שהוא לא היה עושה לולא באמת היה מלא חרדה. לאחר הלידה שאלתי אותו מדוע הוא לא לחץ ללכת לבית חולים ותשובתו היתה: כי לא היה צורך, ראיתי שאת בסדר! מאז הלידה, מצאנו שפה משותפת חדשה ורוב חילוקי הדעות בינינו לגבי דברים משמעותיים נעלמו. אני חושבת שהחוויה היוחדית של לעשות, לגדל ולהביא את בנינו לעולם במו ידינו - ללא התערבויות, ידים זרות, והפרעות, העניקו מימד חדש של בטחון אחד בשני וקירבה.

 

[אבא נוסף בפורום]

יחד בזוגיות

אני מבין מדבריך שלמרות המתחים ,הכח של הזוגיות והביחד עזר להתגבר על חילוקי דיעות ואף להיות יותר מחוזקים אחרי הלידה. מעניין לשמוע גם

,אם יש פה כאלה . אני בכל אופן מאוד בעד לידה טבעית ,חומר על זה מצאתי באתרים באינטרנט בנושא כמו פורום זה ואחרים שאני דיי פסיבי בהם (על תקן קורא) ספרות וכמובן שיחות בנושא עם בת הזוג. דרך אגב קראתי את סיפור הלידה שלך פעמיים ע"מ לוודא שאני לא מפספס אף פרט ,ממש מרשים .

 

[תבשיל קדרה]

נורא מרגש לשמוע על אימך

ששמשה מגשר

 

[איילת נתנאל]

האם מישהי כאן נתקלה בהתנגדות של

הבעל ללידת בית? אני בהחלט מתחילה לחשוב בכיוון לפעם הבאה, אבל הוא מפחד (אני נוטה לדמם אחרי הלידה, אם כי בלידה הטבעית שלי דיממתי יותר מהממוצע אבל עדיין בטווח הנורמלי)

 

[מבשלת בבטן]

יש בני זוג שמתנגדים

manty סיפרה בפורום על כך שהיו לה ולבעלה קשיים רבים סביב הנושא אך זה לא מנע ממנה ללדת בבית (היא ילדה ללא מיילדת) ועוד כמה כתבו על קשיים. זה נראה לי מאוד טבעי לחשוש בהתחלה מלידה בית, זה מיד מעלה חששות של "מה יקרה אם...". מה שצריך לעשות במקרה כזה זה לתת לבן זוג חומר קריאה ספיציפי על הבעיה שיש לך (אגב, לא בטוח שזו בעיה) וגם לייצור קשר עם מיילדת בית שנראית לך ולתת לו לשאול אותה את כל השאלות שמטרידות אותו. אם הדימומים שלך הם בטווח הנורמה, לא צריכה להיות מניעה מלידת בית (אפשר גם להכין מראש תרופות הומאופתיות או צמחי מרפא למקרה שיהיה דימום). אולי אם בן זוגך יקבל חוות דעת מקצועית מרגיעה, זה יקל עליו את ההחלטה.

 

[rnati]

לא התנגדות נחרצת

אבל הוא לא מאושר מהרעיון. בינתיים אני עוד לא בהריון אפילו אז הדיון יותר תיאורטי אני משערת שככל שזה יתקרב יותר אני אדאג גם לצייד אותו בידע כדי שיהיה לו פחות מפחיד אולי כדאי לבדוק מה בתוך הרעיון מפחיד אותו. אצלנו נראה לי (לא בדקתי עדיין) שזה הרעיון שהוא ואני לבד עם עוד מישהיא אז אולי אם נביא עוד מישהיא הוא ירגע יותר. נראה.

 

[limscha]

הסרט "ללדת בבית"

אני מציעה לך (ולו) לראות את הסרט "ללדת בבית" סרט ישראלי בנושא, (ניתן לרכוש בדיאדה- אני לא זוכרת את השם של מי שעשתה את הסרט עימה הסליחה) קודם כל זה סרט מצויין, וגם יש שם סיפור על בעל שהתנגד, וחוצמזה זה סרט טוב להראות לבן הזוג כדי להבין את מה זו לידת בית.

 

[1אילת2]

בהתחלה הוא התנגד.

לא ממש שאלתי. זה הגוף שלי, זו אני שיולדת, וזו אני שהתעללו בה פעם קודמת בבית חולים. לאט לאט הוא השתחרר. כרגע הוא מנסה להניא אותי מלידת בית עקב בבוצאה הכלכלית. מה שהואמר שהוא כבר התרגל לרעיון... חוץ מזה, ספרים (אילנה שמש, לידה פעילה), הסרט HOMEMADE (שנצפה בו השבוע), פגישות עם המילדת. במקרים חמורים, אפשר ללכת לפגישה עם רופא שתומך בלידות בית כדי שיסביר את המשמעות לבן הזוג.

 

[אבא נוסף בפורום]

נראה לי שיש מקום לכוון אותו לפה

לפורום שמיועד לענות על שאלות בכל מה שקשור ללידת בית , אולי זה יתרום לו ידע ואפילו יעזור לשניכם לעבור היריון ולידת בית ולהעצים את החוייה . חוץ מזה אשמח לראות פה עוד גברים

.