שאלה לגבי גילוי עריות בטבע

[22ק ו ס ם]

שאלה לגבי גילוי עריות בטבע

עד כמה התופעה נפוצה אצל יונקים והאם כמו לבני אדם יש לה השפעה שלילית על הצאצאים? אם כן, מה הסיבה האבולוציונית שזה קורה, האם הסבירות לפגמים אצל צאצאים אינה כל כך גדולה שהכשירות הכוללת נפגעת?

 

[Levos]

לא יודע מספרים

אבל אצל רוב בעלי החיים, לאו דווקא יונקים, יש המנעות מגילוי עריות. ישנם התנהגויות שונות לשם כך, במיוחד שאחד הזוויגים תמיד עוזב את האזור שבו נולד ונודד לקבוצות אחרות. אריות נוהגים כך, וגם ציפורים רבות. גילוי עריות תמיד מגדיל את הסיכוי לכך שהצאצא יהיה הומוזיגוט למוטציות רצסיביות, ולכן תמיד יש לה השפעה שלילית.

 

[22ק ו ס ם]

נכון, זה גם מה שאני חושב

אבל הועלתה טענה שאצל כלבים וחתולים למשל זה נפוץ ורציתי לדעת עד כמה והאם יש פגיעה בצאצאצים אצלם.

 

[מהמר עם תעודות]

אין גילוי עריות בטבע.

בטבע הולכים עם הטבע. לאדם יש בחירה. זה ההבדל.

 

[מירטל]

לא ממש גילוי עריות כמו

בעיה של זיווגי קרובים - תפתח כל ספר על גזעי כלבים ויספרו לך שם לא רק שגזע כלבים מסויים אוהב מאוד לרוץ ריצות ארוכות ונעשה חסר מנוחה כשכולאים אותו בבית, אלא גם נוטה לחרשות ובעיות עיניים בגלל זיווגי קרובים... לא ממש גילוי עריות ( כי ההגדרות של גילוי עריות הן מאוד גמישות ותרבותיות), אבל הבעיה בכלל מופיעה בעיקר במקומות שבם יש מאגר גנים מוגבל, כמו בגזעי כלבים.

 

[שפם המקובלים]

אל כלבים וחתולים זה מכוון

על ידי המגדלים שלהם- וכך נוצרים כל מיני יצורים מוזרים שאין להם סיכוי לחיות בטבע, ולפעמים סתם מזויעים כמו כלב הפינצ'ר (האם מישהו הצליח לבעוט פעם בעכבר הנובח הזה?) ישנם עם זאת מינים החיים באוכלוסיות זעירות, ובהם רביית הקרובים גרמה לניפוי הגנים הרצסיביים. כאשר הסביבה תשתנה באופן קיצוני בפעם הבאה הם יהיו בצרות, אבל לאבולוציה אין יכולת לחשוב על העתיד.