שאלה לגבי הוצאת דיבה/ הטרדה

[דבשמתוק3]

שאלה לגבי הוצאת דיבה/ הטרדה

שלום
חברתי עובדת בחברה גדולה שבין היתר נותנת שירות.
באחת השיחות עם לקוח מכובד מאוד,היא הסבירה לו בתקיפות ועם זאת בנועם את מגבלות השירות שמקבל וכשלא התרצה, הוסיפה והסבירה ביתר תקיפות כי לא ניתן להיענות לבקשתו שכן מדובר במידע חסוי של החברה.
הלקוח "נפגע" ופנה לרשויות שונות בישראל בתלונה עליה (אינו יודע את שמה המלא) וכמו כן פנה במכתב למנכ"ל החברה+ הצליח איכשהו ממייל חיצוני לשלוח בתפוצת נאטו של החברה מכתב תלונה אישי עליה.
החברה בדקה את הנושא, הבינה כי מדובר בשירות תקין שניתן על ידה ללקוח וצידדה בה מול הלקוח.
הלקוח ביקש מפניות הציבור האזנה לשיחה המוקלטת עימה וקיבל אותה לביתו.
הלקוח פנה שוב במכתב תלונה חריף ושוב בתפוצת נאטו לעובדי החברה וכן לגורמים נוספים תוך שהוא מצטט "משפטים בעייתיים" שנאמרו לו לטענתו במהלך השיחה וקרא לחברה לפטר אותה בשל החוצפה של החברה שלי בשיחה הנ"ל (מדובר בשיחה בודדת שנערכה מולו על ידה לפני כחודשיים).
כמו כן דרש שהיא תיצור עמו קשר ותתנצל.
החברה בה חברתי עובדת לא דרשה זאת ממנה.
חברתי חשה עוגמת נפש רבה לאור הרגשת "הלינץ" שלקוח זה עושה בה ומרגישה מוטרדת על ידו בחודשיים האחרונים.
האם יש צעד משפטי בו ניתן לנקוט מול גורם זה?
מודה מראש

 

[עו~ד דורון זיסו]

לדעתי אין לה עילת תביעה

הכל כמובן, על יסוד מה שסיפרת כאן.

 

[achaz]

אני דווקא חושב שיש

יש כאן ניסיון ברור לפגוע בפרנסתה של אותה עובדת, לאחר ששוב ושוב נאמר לאותו אדם כי השירות היה תקין.

אני רוצה להסביר, החוק מעניק הגנה אם אתה פונה לבעל הסמכות בחברה ומתלונן על אדם מסוים מהחברה.

אולם כשהדבר נעשה בתפוצת נאטו, כדבריך, ברור שהדבר אינו מידתי ונועד לפגוע בפרנסתה.

אם תרצה, פנה אליי בפרטי ואשמח להפנות לעו"ד המתמחים בתחום.

 

[עו~ד דורון זיסו]

לפי הסיפור

מדובר על:
א. צרכן שלא היה מרוצה מהשירות.
ב. תיעד את השיחות עם נציגת השירות בהקלטות והן ברשותו ויכולות לשמש לו להגנה של "אמת דיברתי",
ג. תלונותיו ופרסומיו אינם כוללים דברי שקר וכאמור מגובים בראיות.
ד. הצרכן הביע את דעתו לגבי השירות שניתן לו על ידי הנציגה.
ה. המעביד של הנציגה מגבה את הנציגה בכך שמאשרת שהשירות לא חרג מההוראות, זה לא הופך אותו בהכרח לשירות שתואם את חוזה השירות המעביד הוא בעל עניין.
ו. יש עניין ציבורי בחשיפת סוג ואיכות השירות של ספק ובעובדה שהחברה נותנת שירות שלדעת הלקוח אינו תואם את הסכם השירות, על מנת להזהיר צרכנים פוטנציאליים נוספים. ההתבטויות חוסות לכאורה, תחת כנפי חופש הביטוי.
ז. לעובדת לא נגרם נזק הניתן להוכחה, שכן המעביד מאשר שהיא פעלה במסגרת ההוראות ולט תפןטר או תענש משמעתית. (ברור שקיים מסלול ללא הוכחת נזק,)
ח. חופש הביטוי אמנם אינו הפקרות הביטוי, אך לא קיים עיקרון של מידתיות, זאת בדיוק המשמעות של חירות. שיש לך חופש התנהגות.
ט. לפי השקפתך, כל חשיפת שירות בהקלטה/מצלמה נסתרת (נוסח כלבוטק ודומיו, כולל מקרים קיצוניים נוסח "אדוני ליצן החצר") מקימות עילה של לשון הרע. זאת גישה שפוגעת אנושות בעקרון חופש הביטוי וקשה לי לראות בפסיקה רמזים שזוהי ההשקפה המקובלת על בתי המשפט, אבל תמיד אפשר לנסות, במיוחד כשהלקוח משלם.

 

[achaz]

גם אם הכל היה נכון

מטרתו של הכותב לא הייתה להפיץ את ההודעה על מנת להגן על הציבור, אלא לפגוע באותה עובדת באופן ישיר.

הרי אם עסקינן במידתיות, אם היה מעוניין להתריע על שירות לוקה, לא היה צריך לציין את שמה של העובדת, שכן אין זה משנה מי היא העובדת.

העובדה שאתה סובר כי המעביד אמר שלא יפטר את העובדת ולאמירות אין השלכות, היא פסימיות יפה ותו לא.

הפסיקה מייחסת חשיבות גבוהה לקונטקסט בה נעשו הדברים, כשלפי התיאור, מדובר במטרה לפגוע בעובדת ותו לא, בעיקר כאשר נאמר לאותו אדם שמדובר במדיניות של החברה ולא של העובדת.

אגב, גם עוד לא ראיתי פעם אחת בכלבוטק מצב בו ממשיכים להכפיש את העובד כאשר ברור שזו מדיניות החברה. אבל אני בחברת הלווין, אולי בכבלים דברים נראים אחרת.

ולגבי ההערה העוקצנית בסוף. היה מוטב שתמנע. יחד עם זאת, פסקי הדין הטובים ביותר של ארצנו (שזה לא המקרה דנן) ניתנו במצבים בהם לא הכל היה שחור ולבן.

אבל... לעולם לא נדע.

 

[achaz]

ולמען הויכוח

אני מוכן לקחת את התיק ולעבוד רק על אחוזים.

 

[עו~ד דורון זיסו]

הייתי מאחל לך בהצלחה

אילמלא הייתי חושב שהגישה המשפטית שאתה מציג במקרה המתואר מאד מסוכנת. כאמור, בראיה ציבורית של הנושא.
להשקפתי על בתי המשפט לעודד לקוחות להקליט שיחות עם ספקי שירות ובמקרים המתאימים, לחשוף מקרים אלה. הדבר מקובל בארה,ב.
אנו עושים כאן את הצעדים הראשוניים בגיבוש כוחו של הצרכן ויש לנו הרבה מה ללמוד בנושא.
כל זה כאמור מבלי להכיר את העובדת הזאת ומבלי לדעת אם היא התנהגה כראוי או לא.

 

[עו~ד דורון זיסו]

הדיון מתנהל על יסוד הודעה קצרה

ההודעה הפותחת את השרשור מכילה סיפור קצר של 13 שורות טקסט פלוס שתי שורות של ברכות.
העניין הוא שעל סמך סיפור כל כך קצר ותמציתי, ומן הסתם חד צדדי (סיפור של אדם שרואה את עצמו בצד של הנפגעת) קשה להגיע למסקנות חד משמעיות.
בראש הפורום כתוב שהפורום אינו מהווה יעוץ משפט ולא תחליף ליעוץ משפטי. למרות שהדבר הזה מוסבר בערך פעם ביומיים בפורום, עדיין מגיעים וימשיכו להגיע לפורום גולשים חדשים שלא יקראו את ההזהרות ואת ההסברים ומתייחסים להודעות בפורום, לפחות כשהן באות מעורכי דין, כלחוות דעת משפטיות. כל זאת למרות ההסתייגויות הכתובות בדרך כלל בחתימות של עורכי הדין, אותן הן רואות כמשהו פורמלי,
ברור שכל סיפור בפורום מכיל רכיבים שונים ולא ניתן להתייחס לכל מילה וביטוי של גולש כמשהו חקוק בסלע.
כך למשל, כאשר הגולש כתב שמכתב נכתב "בתפוצת נאט"ו " אני מבין מדברין שהוא נשלח להרבה מכותבים, אך אין לי כל אפשרות לנחש למי בדיוק נשלח ומה הקשר של אותו אדם לסיפור. לכן הקשרתי לזה כאילו שפורסם בתפוצה הכי רחבה שיש, נגדי פרסום בטלוויזיה בערוץ מרכזי או פורסם באתר אינטרנט לרבות בלוג.
מבחינתי, אין כל כוונה לתת לגולש פסק דין ואפילו לא חוות דעת או הערכת סיכויים מראש, כי
א' אין לי על יסוד מה לתת
ב' אין לי שום סיבה לתת
ג' אין לי זמן לתת ולא לשם כך אני מגיע לפורום.

איני מתייחס להודעה אלא כאל סיכום כללי וסובייקטיבי של מקרה. אין בהתייחסות שלי לא פסימיות יפה ולא אופטימיות לא יפה וגם לא שום התייחסות רגשית לכותב או לסיפורו.
אם הבחורה היתה מפוטרת, אין לי ספק שהוא היה כותב זאת. אם היו ננקטים נגדה הליכים משמעתיים, גם את זה הוא היה כותב.
אף אחד מאיתנו לא יודע מה בדיוק היה בין הלקוח לבין העובדת. אנחנו גם לא יודעים אם הלקוח "צדק" בטענותיו לגבי השירות וגם לא יודעים אם העובדת פעלה במסגרת הנהלים או לא.
אנחנו יודעים שהלקוח כנראה ראה את העניין בחומרה ואנחנו גם יודעים שהוא הקליט את השיחה ולכן הוא יודע מה נאמר שם.
אם הוא מציג את ההקלטה ומצטט ממנה, מן הסתם יהיה לו קל להוכיח שטענותיו העובדתיות לגבי השיחה, התוכן והטון של העובדת הן אמת.
אם הוא מפרסם את השיחה, קשה לי לראות בכך אי הגינות.
חופש הביטוי הוא זכות חוקתית והיא מאפשרת לדעתי לכל אדם להביע את דעתו ולפרסם בפומביאו למכותבים נבחרים שיחת שירות או קטעים ממנה, בין כקובץ קולי ובין כתמליל או שניהם.
אם לא היה ברור, אני מבהיר כי לדעתי, שהיא דעתי בלבד, אני מעריך שזה מה שבית משפט יקבע.
אין לי בעיה עם זה שדעתך שונה מדעתי וגם לא עם זה שאתה כותב אותה כאן, ההיפך, ברגע ששואל יראה שיש דעות שונות, הדבר יכול לדרבן אותו לפנות ליעוץ משפטי פרטני.
מצד שני, יש דברים שאני בהחלט מסתייג מהן, ובכך אני חוזר להתחלת תגובתי: קצת קשה לי לקבל שמתוך ההודעה הקצרה שהגולש כתב, כאשר אינך יודע מה היה בין הלקוח לעובדת וכאשר לא שמעת את הצד השני (את הנתבע הפוטנציאלי) ואינך יודע מה ראיותיו, אתה כבר קובע מה היתה כוונתו ואם התנהגותו היתה מידתית או לא.
בכל תיק משפטי יש לפחות שני צדדים, ובסוף כל תיק שלא מסתיים בפשרה, יש צד אחד שמפסיד וצד אחד שמרוויח. (לפעמים שניהם מפסידים אבל זה כבר נושא אחר).
נושא שכר טרחת עורך הדין הוא לא השיקול היחיד, כל אדם שתובע ומפסיד, גם אם אינו משלם שכ,ט לעורך דינו, עלול לשלם הוצאות לצד שכנגד ובתיק לשון הרע זה יכול להיות הרבה מאד כסף.

כאשר על יסוד של סיפור קצר מובעת דעה נחרצת(שלפעמים לדעתי לא מבוססת) , אני רואה לנכון להגיב בפורום כדי לתת לגולש אפשרות לראות זווית נוספת, קרי את הזווית שלי.
התוצאה הסופית של משפט היא כמובן מושפעת ממספר גורמים, לא רק מ"הסיפור". אני לא כותב זאת בשבילך אלא בשביל הגולשים.
יכול מאד להיות שתקבל את התיק לטיפול ויכול מאד להיות שתזכה או לא תזכה וגם יכול להיות שתשיג פשרה מעולה, לא זה העניין.
מה שאני אומר הוא שלדעתי הגישה שאתה הצגת בהודעתך הקודמת היא לא הגישה השלטת בפסיקה, היא גישה שפוגעת אנושות בחופש הביטוי. אני לא מסתכל מנקודת מבטה של עובדת שנגרמה לה עגמת נפש, אלא מנקודת מבטו של הציבור (כפי שאני רואה אותו כרגע)
מה שאתה ראית כעוקצנות מופנית כלפיך, זה ביטוי לכך שאני סבור שהגישה שהצגת בהודעתך היא גישה מאד לא רצויה שאני אישית מקווה מאד שאף בית משפט לא יאמץ. לא קשור לעובדת ולא קשור אליך (ולא ידעתי שאתה רוצה לקבל תיק כזה). זה הכל.
שיהיה לך ערב נעים!

 

[achaz]

ידידי היקר

בתור מי שמנהל שנים פורומים משפטיים , אומר לך שכמובן שהדברים נאמרים לצורך קריאת הקוראים ולא באופן אישי.
כפי שאמרתי כבר, האמירות העוקצניות אינן במקומן, בעיקר לאור ההודעה הגדולה והמסויגת אותה כתבת.
יש לנו כישראלים, נטיה לראות את "הישראלי המכוער" בכל מקום, ולשכוח שכולנו ישראלים.
עורכי הדין חוטאים באותו חטא. מאחר ויש עליהום על המקצוע, ויש עורכי דין רבים שסבורים כי יש זילות במקצוע (וגם אני ביניהם), נוהגים רבים לזלזל בעמיתיהם.
צר לי, אבל בשתי הדוגמאות שתיארתי לעיל, אינני נוטל חלק. אינני נוטה להגיד על התנהגויות מסוימות שהן "ישראליות" ואינני נוהג לתקוף חברים למקצוע כאשר אני סובר כי דעתם שונה משלי.

כמו כן, אני נוהג לשים את הכסף היכן שפי נמצא, וכתבתי כי הייתי מסכים לעבוד על תיק זה אך ורק על אחוזים, ולמרות הקשיים המצויים בו.

גם לגופו של עניין, אני חוזר על דבריי, שככל שמטרת האדם הייתה להצביע על התנהלות של חברה מסוימת, מן הראוי היה להציג את החברה ככלל, ולא לתקוף עובדת ספציפית. ברגע שנעשתה תקיפה של עובדת ספציפית, יש לה זכות מלאה (ויש כאלו שיאמרו חובה) להלחם על שמה הטוב, בעיקר כאשר נאמר לאותו אדם כי אותה עובדת מייצגת את מדיניות החברה.

אני מסכים כי קיימת חשיבות רבה להתארגנויות צרכניות ולתקיפת בתי עסק שאינם נותנים שרות כראוי, אולם תקוף את בית העסק לא את האדם. אם היה מדובר בפעולה של עובד שחורג מהתנהלות החברה ולוקה בחסר, היה מקום לתקוף אותו אישית.
דווקא לעניין זה, הייתי אומר שקיימת כעת תופעה מאוד לא רצויה של תביעות אישיות כנגד בודדים אף אם אינם קשורים לעניין ואף אם החוק אינו מתיר זאת כאמצעי לחץ.

אשמח להמשיך ליטול חלק בדברים עתידיים של הפורום, אני חושב שיש לי הרבה מה לתרום, כפי שאני עושה כל הזמן.

 

[עו~ד דורון זיסו]

אחז

קראתי בעיון את תגובתך ולא ראיתי שיש בה איזה חידוש או תוספת שיכולה לשנות את דעתי.
לא תקפתי אותך, חוששני שאתה בחרת לקחת את הדברים למקום לא טוב ואישי ואל כך צר לי, אך זו בחירתך.
התייחסתי למקרה שתואר בדיון זה ולמסקנות שלך שעם כל הכבוד, לדעתי לא היה להן על מה להתבסס. ברור לי שרק לאחר שיחה מעמיקה ובחינת חומר הראיות ניתן להגיע לדעה יותר מגובשת, ולדעתי אתה הבעת דעה מאד נחרצת ואני מבין שאתה דבק בה, אם כי כרגע לראשונה אתה מסכים שיש בתיק מהסוג הזה קשיים.
שוב אני מדגיש שאין למחלוקת הזאת יותר מידי חשיבות, היות ולהערכתי אף עו"ד לא יתחיל הליכים משפטיים ללא השלמת חומר הראיות ובחינת המכלול, ככל שניתן.