אני מסכים עם מה שעופרה אמרה, אבל אני אוסיף על
זה משהו. אני אספר לך סיפור קטן על עצמי, היתה תקופה שכל פעם שהייתי הולך לקנות בשוק, היה יוצא שאיבדתי איזו שקית, פעם זה היה עגבניות, פעם חלק, ואז הייתי חוזר הביתה, ואישתי היתה שמה לב שלא הבאתי משהו. וזה תמיד משהו חשוב, כדי לבשל, ומשהו שהיינו חייבים, אז יצא לי איזה שלוש פעמים, שהייתי צריך לנסוע לחפש מקום שפתוח בשבת, ולקנות את מה שאני צריך ביותר כסף. ובפעם האחרונה אישתי גם די התעצבנה עלי ששוב שכחתי, ואני התעצבנתי בחזרה, בעיקר כי הרגשתי טמבל בגלל ששוב חזרתי על אותה טעות. מזה יצאו 3 דברים. אחד נסעתי וניקיתי את העצבים שלי, שהתחילו מכל מיני דברים עוד מתחילת היום. הנסיעה פשוט נתנה לי זמן לחשוב. שתיים, אחרי הפעם הזאת כבר לא שכחתי כלום, כי זה סוף סוף השתרש אצלי כנראה שאני צריך לשים לב, כי אני קונה המון דברים וסוחב אותם לבד הרבה פעמים. ושלוש, אישתי הבינה בדיעבד שהיא לא היתה צריכה לכעוס עלי, כי אחרי שאני כבר כועס על עצמי, ומאלץ לעשות מאמץ כדי לתקן את הטעות שלו, לא היה טעם שהיא תכעס עלי נוסף על זה. אז אם לסכם את הדברים - למדתי לשמור על הדברים שאני קונה יותר טוב - קיבלתי זמן לעצמי כשהייתי צריך אותו - התקשורת ביני לבין אישתי השתפרה. עכשיו - הדברים שהלכו לאיבוד, מישהו אחר אולי מצא אותם והשתמש בהם. אם המחשבה של אותו אדם תהיה כמו מה שתיארת לגבי כסף, אז הוא יצטער על זה שאני איבדתי אותם, למרות שזה היה נכון בשבילי לאבד אותם. אותו דבר לגבי הכסף שעופרה מצאה. אצלה זה חיזק אמונה בסוד ובדברים שחשובים לה, ונתן לה סיפור על כוח המשיכה שהיא חלקה עם כולנו. האיש שאיבד אותו, יכול להיות שזה עשה לו צרות צרורות באותו יום, יכול להיות שהוא בכלל לא הבחין בזה. יכול להיות שהוא למד לשמור יותר טוב על הכסף שלו, ויכול להיות שזה הוביל לזה שמלצר או מלצרית שהגישו לו את ארוחת הצהרים קיבלו טיפ יותר טוב. בכל הסיטואציות האלה לא באמת משנה מה קרה, יותר משנה אייך אנחנו מסתכלים על זה ואייך אנחנו לומדים מזה ומתקדמים מזה. כשאנחנו חיים את החיים בופן כזה, שאנחנו מחפשים את הטוב, ואת מה יש לנו ללמוד מכול סיטואציה, הרבה פעמים אנחנו לומדים ומתקדמים הכי הרבה, מהסיטואציות שפחות נעימות לנו. זה בעצם עונה גם על השאלת לימודים שלך. חלק ממה שבאמת לומדים כשלומדים, זה להתמודד עם הקושי הלא פשוט שיש בזה. זה תמיד מפתה לחשוב איזה כייף היה אם הייתי גאון והייתי יודע הכל בנושאים שקשה לי. זה מסוג הדברים שלא נקבל, כי הוא לא משרת אותנו, ולא גום לנו לגדול. זה דבר שאנשים חולמים שהם שהם רוצים, אבל לא באמת דבר שטוב להם. מצד שני - כמעט לכל אדם יש לפחות נושא אחד שהוא מאוד חכם בו.והרבה פעמים אנחנו לא מספיק מעריכים את התכונות שחזקות אצלנו, ורוצים דברים אחרים. העשיר רוצה להיות אהוב יותר, האהוב רוצה להיות חכם, והחכם רוצה להיות עשיר. כל כך לפול למלכודת של לרצות מה שאין לך, ולהתעלם ממה שיש לך. אתה יודע, בתחום שאני עוסק בו - במחשבים, זה די בולט, היו המון אנשים שבאו אליו בשביל הכסף, ולמדו איתי אנשים שהיו חכמים ממני משמעותית בתחומים מסוימים. אבל אני תמיד אהבתי את התחום מראש, ולמרות שהציונים שלי לא היו הגבוהים ביותר, עשיתי כמה דברים עוד במהלך הלימודים, שהיו יוצאים מגדר הרגיל, ושמאוד נהניתי מהם. אז נכון היה לי יותר קל, אם הייתי מצליח להוחציא בקלות ציונים גבוהים בכל המקצועות, אבל האמת שאני יותר שמח שאני באמת אהבתי ואוהב את התחום. עדיף להוציא 65 במקצוע שאתה אוהב ונהנה ממנו, ומרגיש שהפקת ממנו, מלהוצי עוד מאיה בקורס שלא תעשה עם הידעע שלו כלום אחרי זה.
את אפילו לא צריכה לעשות כלום, שמת לב איך משיגים אנשים צעירים כסף ? ככה - בתמימות, בבקשה ושיחרור עם אמונה שנקבל - וכך מצאנו חחח
