כעסים ומחלות
אני חושבת שאפשר לחבר בין מחלות לבין מצבים נפשיים. כמו אנשים שנהיים חולים לפני מבחן חשוב למשל. אבל כשזה מגיע לסרטן, שזו מחלה בה הגוף "פספס" אולי תא סרטני, אני לא חושבת שאפשר לשים את האצבע על סיבה אחת ולהגיד - בגלל זה!, אולי היה גורם אחד שהיה יותר "אשם" בירידת ההגנות של המערכת החיסונית, אולי קרו המון דברים קטנים שיחד יצרו מצב לסרטן. אני מאד מאמינה שיש קשר בין הגוף לנפש ולפעמים מאד נוח למצוא אשמים כשמגיעה מחלה כזו, אבל כשממשיכים להאשים בעצם לא עושים שום שינוי שיכול להביא לכדי ריפוי של הנפש מדפוסי התנהגות שלא טובים לאדם. זה בעצם לא יפתור שום דבר כרגע אם את או אמא שלך תדעו שהסרטן הגיע מסיבות - אלף, בית, גימל. לדעתי מה שחשוב כרגע זה להבין שנפש בריאה בגוף בריא היא לא סתם קלישאה ולחשוב איך עושים דברים אחרת קדימה במקום להלקות על חטא ולהמשיך לחפור בעבר. ועוד דבר - יכול להיות שהגישה הזו, של חיבור גופ-נפש מתאימה לך אך לא מתאימה לאמך. ומאד חשוב שתהיי כרגע רגישה למה שהיא זקוקה לו כרגע, אולי לא יתאים לה דווקא עכשיו לחפש סיבות ולשאול את כל שאלות ה-למה. רק בריאות גלי
