הכל תלוי באיכות.
בעבר עבד אצלנו מהנדס מדהים, ונהנו מאוד כשרק שנינו היינו במשרד (חצי מהשבוע זה באמת היה ככה)
מאז שהוא עזב, באופן מורגש הייתי מעדיף שיגייסו עוד אנשים
גם בחיים האישיים: אשתי מדהימה ונהנים ביחד בלי צורך בעוד אנשים (למרות שהילדים הם בהחלט בונוס מעולה).
ברמת העיקרון, העדפתי לעבוד (עוד מימי ביה"ס) לבד או בצוותים קטנים ביותר. אני לא מרגיש שאני תורם משהו כשאני חלק מקבוצה גדולה. גם בבילויים, 5 אנשים עדיפים על 30 ושניים על חמישה.
ברמת העיקרון, העדפתי לעבוד (עוד מימי ביה"ס) לבד או בצוותים קטנים ביותר. אני לא מרגיש שאני תורם משהו כשאני חלק מקבוצה גדולה. גם בבילויים, 5 אנשים עדיפים על 30 ושניים על חמישה.
מבחינתי זו שאלה תלוית גיל. בגילאי ה20 אהבתי סביבה עם המון אנשים ולאט לאט עם השנים ההעדפה הצטמצמה לפחות.
אולי הסביבה החברתית בתיכון ובצבא הרגילה אותי לסביבה צפופה, אבל ככל שחלפו השנים הרגשתי יותר צורך להתבטא גם אם במעשים בעבודה והרצון לסביבה מצומצמת היה טבעי.
גם מבחינת חברים קרובים, זוכר שאחרי הצבא היו המון אולי אפילו עד אמצע גיל ה30 ותייגתי אותם בראש לפי קבוצות ותחומי עניין ומעגלים שבמעגל הקרוב ביותר היו בערך חמישה עד עשרה