שאלה לגבי העולם הבא

[שטוקית]

שאלה לגבי העולם הבא

שלום! לאחרונה שוחחתי עם אדם דתי, והוסברו לי עקרונות "העולם הבא" ביהדות. בעקבות השיחה צצה בראשי תהייה מעניינת - אם העולם הבא הוא רוחני בלבד (דהיינו - אינו גשמי, אינו פיזי), מהו למעשה ההבדל בין גן העדן לגיהנום? כל האגדות מספרות על גן עדן שבו אנו נהנים מכל טוב (דברים גשמיים) ובגהנום אנו נשרפים (שוב, אקט גשמי). אם המצב אינו כזה, מהו ההבדל בין שני העולמות הללו? ותהייה נוספת, באותו הקשר - אם תכליתו של העולם הזה היא מעין מבחן, מסדרון לעולם הבא - מהי תכליתו של העולם הבא? גם שם למדים תורה, לנצח? או שאולי גם זה מסדרון? אשמח לקבל תשובה עניינית ומושכלת. שיהיה חג שמח ושנה טובה!

 

[אופירA]

שאלה יפה ומושכלת

אלא ש"אדם דתי" או ספרי אגדות אינם הכתובת ללמוד על משמעות העולם הבא, גן העדן והגיהינום. גם תשובה מושכלת בפורום אינטרנט לא תהיה הכתובת לכך, כך שמכל הגורמים הללו תקבלי מושגים וכיוון, אבל תמיד יהיו לך שאלות, עד שתלמדי את הנושא בצורה מושכלת כמו שלומדים כל נושא רציני. לכן אתן לך מושגים וכיוון, ולא לימוד מלא. העולם הזה הוא הקדמה לעולם התכלית, עולם האמת - העולם הבא. בעולם האמת מתממשת תכלית העולמות כולם - מתן הטבה ע"י בורא כל הנשמות לברואים כולם. שהרי הבורא היה, הווה ויהיה תמיד, ולא קדם לו שום דבר. והסיבה שברא בריאה וברואים היא בגלל שמהותו היא מהות הטוב, ודרכו של הטוב היא להיטיב לאחרים, ולשם כך ברא הבורא ברואים שהם אחרים שאפשר להיטיב להם. הנשמות מקבלות הטבה רוחנית בלבד. היעדר ההטבה ועמידתן מול האמת האלוקית פנים אל פנים, כאשר בעולם ה"הכנה", ה"ניסיון" ה"מבחן" הם דבקו בשקר ובעיוות - היא סבל נורא לנשמות, וזה מהות הגיהינום. כיוון שאין אפשרות לאדם בעולם המעשה, כשנשמתו לבושה היטב בגוף חומרי, להבין את עוצמת הסבל הרוחני, כמו לא את עוצמת ההנאה הרוחנית - מדברת איתו התורה (ופרשניה) בלשון המובנת לו, שהיא מושגים חומריים וגשמיים. סבל של שריפה את יכולה להבין בהחלט, וזו ההמחשה המתאימה לסבל הרוחני של הנשמה.

 

[7575]

נו באמת, על סמך מה את אומרת

את מה שאת אומרת,את יודעת מה קורה בעולם הבא בדיוק כמו שאני יודע.

 

[אופירA]

נו, הקב"ה נתן 2 תורות

תורה שבכתב ותורה שבע"פ. ונתן הוראות כיצד ללמוד את התורות הללו. בתורה שבע"פ כתוב בדיוק מה מטרת בריאת העולם, מה הולך בעולם האמת ומי נגד מי. מי שלמד את התורה שבע"פ לרוחבה ולגובהה - יודע מה רצה הבורא שנדע. נכון שאני לא למדתי את התושבע"פ לרוחב ולגובה, אבל למדתי שיעורים מאלו שלמדו את התושבע"פ לרוחב ולגובה, והבנתי את השיעורים הללו טוב, ב"ה. אתה מוזמן גם ללמוד את השיעורים הללו. אם תלמד אותם, תוכל לחוות דעה על רצינותם. אגב, למדתי גם שיעורים בפיזיקה, בכימיה, במתמטיקה, באמנות, בהיסטוריה, ברפואה, במשפטים ובעוד המון מקצועות, בהמון מסגרות והזדמנויות שונות. יש לי כמה קריטריונים לדעת מתי לימדו אותי שיעורים אמיתיים ומתי עובדים עלי בעיניים וצוחקים עלי כל הדרך לבנק.

 

[לאונרדו האחת]

ובכן.....אכן סבוך הדבר..אתרום מעט מהבנתי

המשל הנוצרי של 'גן עדן' ו'גיהנום' נועד לתאר לאנשים בגוף אשר רובם לא ידעו קרוא וכתוב...את זוועות ונפלאות הצפוי להם בעולמות הבאים יתרה מזו לפי המסורת הקבלית יעודן של כל הנשמות היהודיות לגן עדן..והגיהנום הוא המקום אליה תגע נשמה שעליה לתקן בעצמה תיקון..'להענש'...יעני, המונחים הארציים הם מונחים שמיועדים לתרגם את החוויה של נשמות בגוף של אור..ללא משקל, אך יש גם בגוף של אור הוויה קשה לתרגם זאת למי שנושא על עצמו משקל..וזיעה..וריח..ודברים שאנו מכנים 'ממשות' (לכן ההדמיה) מאידך יש שטנים...ישויות רעות..ישויות מגינות..יש גן עדן ויש גהנום ויש בורא לעולם (למעשה שניים) ואפילו יש ציר ליקום.

 

[לאונרדו האחת]

ואם ביקומים עסקינן

אז יש תפישה לפיה בעוךלם הזה שבו מצוי החומר יש ספירות ויש יקומים מקבילים (חמישה במספר אנחנו בעולם אמצעי יש עולם תחתון..גהנום.. ויש עולם עליון..גן עדן ויש גם עולם ימנני ושמאלי שהם משמשים לדברים שונים..הם עולם מראה, הם מעבר..בקיצור את נכנסת כאן לתחום סבוך מרתק..ומה שכשהחלתי לדשדש במה שהייתי מכנה דרכי הרוחנית..בהתחלה נהגו לפטור ב "אל תחקרי במופלא ממך" >>בנוגע לתפישה הקבלית לפיה יהודים לאחר תיקון נשמתם..לפי עוצמת החטא באם יש כזה הנשמה שבה מעולם תחתון לעולם עליון... והשאר...צא ולמד.

 

[MrAnderson]

הסבר ממה שאני יודע.

צריכים להבין את שתי ההגדרות קודם כל. עולם הנשמות - עולם שבו הנשמות מחכות לעולם הבאה. עולם הבאה - העולם הזה הגשמי אחרי התיקון שהוא עובר בששת אלפים שנה. ואז מגיע העולם הבאה - באלף השביעי. העולם ישאר גשמי. יש חלק מאנשים שמאמינים שהעולם יתאדה או משהו בסגנון ישאר עולם רוחני. לא דעת המקובלים ככה...העולם ישאר גשמי כמו שאנחנו חווים אותו כהיום. אבל חלק מהעולם הגשמי ישתנה אני לא יודע איך בדיוק. בששת אלפים שנה אנחנו צריכים לתקן את הנפש(לא את הגוף). מה התיקון הכללי על רגל אחת? יש לנפש שלנו רצון לקבל. מה לקבל? לקבל הנאה. כל בריא ובריא בעולם נמצאת במה שרבי עקיבא מסביר "מצודה פרוסה על כל החיים". כל הנבראים חיים לברוח מייסורים ולנות להגיע לתענוג(ומי שמקבל תענוג מייסורים-אז זה בעצם התענוג שלו אז אין פה סתירה). וכל התיקן של העולם זה להפוף את הרצון לקבל הזה שיש על מנת להשפיע. למה? כי בבורא שלנו אין שום רצון לקבל כי הוא הקדמון לכל דבר ואין לו ממי לקבל והוא שלם בכל מיני השלמות. אז כעקרון בן אדם צריך לא לקבל כלום בשביל להדבק בבורא. כי כל קבלה לעצמו תפריד אותו מהבורא כי לבורא אין רצון לקבל ו"שינוי צורה" עושה הפרדה ברוחני. אבל זה מנוגד למטרת הבריא שהייתה להטיב לנבראיו. אז אנחנו חייבים לקבל. אבל... לקבל על מנת להשפיע. כי לקבל על מנת להשפיע נחשבת השפעה טהורה. אז אחרי שתיקנו את הנפש שתיהיה על מנת להשפיע בששת אלפים שנה. מגיע האלף השביעי שבו אנחנו צריכים לתקן את.... הפתעה! את הגוף. היום אנחנו לא מתקנים בכלל את הגוף. אי אפשר לתקן את הגוף בזמננו. בקבלה זה נקראת קליפת הנחש. ובגלל זה צריכים לקום לתחייה הגופות(פה הרבה דתיים גם מבולבלים לגמרי - כי מה עניין תחיית המתים אם כל העולם יהיה רוחני?). אז אחרי שאנחנו יודעים שעולם נשאר גשמי רק מקבל לתוכו את הרוחניות. (כי בן אדם יכול לעשות דברים גשמיים לגמרי אבל הוא כולו ברוחניות.) אנחנו יכולים להבין גם מה שכתוב בחז"ל שקב"ה עתיד להחיות את המתים במומם שלא יגידו אחר הוא. בפשט זה אומר שהמתים יקומו עם המומים שלהם - לאחד היה חסר יד יקום בלי היד. לאחד חסר אוזן וכו".... ולמה שיקומו עם המומים? שלא יתבלבלו ויגידו אחר הוא. מה עניין הזה? ולמי שלא היה מום? אצלו יתבלבלו? אז אפשר להבין שהמומים זה רצון לקבל של הגוף שאנחנו לא תקנו בששת אלפים שנה וצריכים לתקן באלף השביעי. עכשיו אסור לדמיין מה זה לתקן את הגוף. אין לנו שום תפיסה מה זה. ואפילו הנביאים! לא התנבאו לתקופה הזו. כמו שכתוב בחז"ל שהנביאים התנבאו לימות המשיח. אבל לא עולם האב:"עין לא ראתה אלוקים זולתך". הנושא הזה עמוק. וההסבר שלי היה די קצר. מקווה שהייתי מובן.

 

[א ו ר ה ג נ ו ז]

איזה בילבול..

צריכים להבין את שתי ההגדרות קודם כל. עולם הנשמות - עולם שבו הנשמות מחכות לעולם הבאה. עולם הבאה - העולם הזה הגשמי אחרי התיקון שהוא עובר בששת אלפים שנה. ואז מגיע העולם הבאה - באלף השביעי. העולם ישאר גשמי. יש חלק מאנשים שמאמינים שהעולם יתאדה או משהו בסגנון ישאר עולם רוחני. לא דעת המקובלים ככה...העולם ישאר גשמי כמו שאנחנו חווים אותו כהיום. אבל חלק מהעולם הגשמי ישתנה אני לא יודע איך בדיוק. בששת אלפים שנה אנחנו צריכים לתקן את הנפש(לא את הגוף). מה התיקון הכללי על רגל אחת? יש לנפש שלנו רצון לקבל. מה לקבל? לקבל הנאה. כל בריא ובריא בעולם נמצאת במה שרבי עקיבא מסביר "מצודה פרוסה על כל החיים". כל הנבראים חיים לברוח מייסורים ולנות להגיע לתענוג(ומי שמקבל תענוג מייסורים-אז זה בעצם התענוג שלו אז אין פה סתירה). וכל התיקן של העולם זה להפוף את הרצון לקבל הזה שיש על מנת להשפיע. למה? כי בבורא שלנו אין שום רצון לקבל כי הוא הקדמון לכל דבר ואין לו ממי לקבל והוא שלם בכל מיני השלמות. אז כעקרון בן אדם צריך לא לקבל כלום בשביל להדבק בבורא. כי כל קבלה לעצמו תפריד אותו מהבורא כי לבורא אין רצון לקבל ו"שינוי צורה" עושה הפרדה ברוחני. אבל זה מנוגד למטרת הבריא שהייתה להטיב לנבראיו. אז אנחנו חייבים לקבל. אבל... לקבל על מנת להשפיע. כי לקבל על מנת להשפיע נחשבת השפעה טהורה. אז אחרי שתיקנו את הנפש שתיהיה על מנת להשפיע בששת אלפים שנה. מגיע האלף השביעי שבו אנחנו צריכים לתקן את.... הפתעה! את הגוף. היום אנחנו לא מתקנים בכלל את הגוף. אי אפשר לתקן את הגוף בזמננו. בקבלה זה נקראת קליפת הנחש. ובגלל זה צריכים לקום לתחייה הגופות(פה הרבה דתיים גם מבולבלים לגמרי - כי מה עניין תחיית המתים אם כל העולם יהיה רוחני?). אז אחרי שאנחנו יודעים שעולם נשאר גשמי רק מקבל לתוכו את הרוחניות. (כי בן אדם יכול לעשות דברים גשמיים לגמרי אבל הוא כולו ברוחניות.) אנחנו יכולים להבין גם מה שכתוב בחז"ל שקב"ה עתיד להחיות את המתים במומם שלא יגידו אחר הוא. בפשט זה אומר שהמתים יקומו עם המומים שלהם - לאחד היה חסר יד יקום בלי היד. לאחד חסר אוזן וכו".... ולמה שיקומו עם המומים? שלא יתבלבלו ויגידו אחר הוא. מה עניין הזה? ולמי שלא היה מום? אצלו יתבלבלו? אז אפשר להבין שהמומים זה רצון לקבל של הגוף שאנחנו לא תקנו בששת אלפים שנה וצריכים לתקן באלף השביעי. עכשיו אסור לדמיין מה זה לתקן את הגוף. אין לנו שום תפיסה מה זה. ואפילו הנביאים! לא התנבאו לתקופה הזו. כמו שכתוב בחז"ל שהנביאים התנבאו לימות המשיח. אבל לא עולם האב:"עין לא ראתה אלוקים זולתך". הנושא הזה עמוק. וההסבר שלי היה די קצר. -ציטוט שלך למעלה- ואחרי כל זה, אתה אומר שאני טועה? אם אתה אומר שאין לך תפיסה במה זה גוף, והדתיים מתבלבלים עם תחיית המתים כי כל העולם רוחני... ואחרי זה אתה משנה את הקטע עם הגוף שזה בכלל לא גשמי אלא רוחני כי פתאום כתוב על מומים וכו'.... בקיצור, יצאת מבולבל ונראה לי שגם בילבלת את הגברת ...... וזה בניגוד למה שכותב בעל הסולם, שטעות קטנה אחת ממוטטת את כל הבניין. אני בספק רב אם אתה באמת מבין את כתבי המקובלים, ואם אתה נמצא אצל מקובלים אמיתיים בעלי השגה - המורים שלך. אני בספק רב מאוד.