המקרה שלי קצת שונה
כיום אני בן 32 ובצה"ל החליטו לפסול אותי לשירות ביטחון, כבר בעת צו ההתייצבות הראשון, בגלל רקע של לימודים במסגרות שונות של החינוך המיוחד. כבר יותר מ-10 שנים אני שולח חווֹת דעת רפואיות חיוביות לצה"ל, אבל פשוט אין לי עם מי לדבר שם... כל גורם זורק אותי למדור אחר ("נכון. תא מתנדבים זה אנחנו, אבל אנחנו לא יכולים לאשר לך את ההתנדבות בלי אישור של מפקד לשכת גיוס". ואז אני שוחל מכתב ללשכת גיוס והם מעבירים את זה למדור פרט מילואים, הטוענים מצידם שלא הגיעה שום פנייה בענייני וכו' וכו'). אפילו לשירות כמתנדב פוסלים אותי. ההתעקשות דווקא על פרופיל קרבי, היא בגלל רצוני לערער על כל קביעה שהיא על רקע בעייה נפשית. אני רוצה שהאבחנה הזאת לא תשחק שום תפקיד - ש ו ם תפקיד - בכל שיקול או החלטה שתיקבע לגביי בהמשך. מבחינתי, המאבק עדיין נמשך ואין לי ספק שלא רק שאזכה ללבוש מדים, אלא בסופו של דבר אגיע אפילו לקצונה (מה שללא ספק היה קורה, ללא הרקע של החינוך המיוחד). נעשה לי עוול. צה"ל החליט להסתמך על דיווחים מגמתיים ומסולפים ודחה את כל עירעוריי. מצו"ב סיפורי האישי בהרחבה.