שאלה לגבי טבעת נישואין

natasha391

New member
שאלה לגבי טבעת נישואין

היי, אני חדשה כאן ורוצה להתייעץ

אני מתחתנת בקרוב ואמא של בן הזוג שלי רוצה שבנה יקדש אותי עם טבעת נישואין עתיקת יומין שעברה מאם לבת במשך דורות- טבעת מכוערת רצח. אני לא רוצה ולא נעים לי.. לא יודעת איך להפטר מזה... בן הזוג שלי מאוד מתלהב מהרעיון בדיוק כמו אמא שלו.

אין יותר מידי קשר ביני לבינה, ואני לא רוצה להתחיל את הקשר שלנו על רגל שמאל.
אני מכבדת אותה ואת הרצונות שלה אבל פה אני מרגישה שזו חדירה לטריטוריה הפרטית שלי. אני מתחתנת פעם אחת בחיים ורוצה טבעת מושלמת, בדיוק כמו שחלמתי.
מה לדעתכן אני צריכה לעשות?
 
זה גם מה שאני חשבתי. אבל אני מודה

שמעולם לא פינטזתי על טבעת חלומות.

אפשר גם להסביר לחמות מראש שהטבעת המשפחתית תהיה בטקס, אבל כמה זמן (נניח חצי שעה) אחרי הטקס, אחרי שכל הדודות יסיימו לנשק אותך ולהגיד מזלטוב - תעביר לטבעת שאת ובן זוגך בחרתם.
 

mykal

New member
כמה שאלות לפני תגובה,

הוא בן יחיד?
יש לו אחיות?
נראהלי שתשובה לזה יכולה להיות מפתח לפתרון.
 
התשובה היא הרבה יותר פשוטה ממש שענו לך.

הרב שואל את החתן בחופה, האם רכשת את הטבעת הזו מכספך? אם החתן עונה לו שלא
הוא לא יכול לקדש אותך עם הטבעת.

הבנת יקירתי, רק טבעת שנקנתה מכספו של החתן היא טבעת כשרה לנשואין.

אז הנה פתרתי לך את הבעיה.

שיהייה במזל טוב.
 

natasha391

New member
כן...הוא בן יחיד

יש לו אחות מנישואים קודמים של האב, אך הטבעת שייכת למשפחתה של האם....
 
אני חושבת שיש בזה משהו מיוחד ונחמד

אבל מבינה את הבאסה שלך. אני אישית כן הייתי מתחתנת עם הטבעת הספציפית הזו וקונה טבעת נישואים שונה שאת ובעלך לעתיד תבחרו ביחד ותהיה "שלכם" ואיתה תלכי.
&nbsp
בכל זאת טבעת נישואים זה משהו שהולך איתך כל החיים בתקווה וזה צריך להיות נוח לך.
&nbsp
לי היה סיפור בעייתי אחר עם הטבעת אירוסין-בעלי קנה לי טבעת שגם הייתה ענקית עליי וגם פחות אהבתי אותה (תלונה שלא תשמעו הרבה מנשים
- יותר מידי יהלומים ובעיני זה לא היה יפה!) . בסוף אחרי שהתלבטתי מה לעשות- הסברתי לבעלי שהטבעת פחות מתאימה לי כי היא בומבסטית מידי על היד הפיצית שלי ושנינו הסכמנו שעדיף ללכת ולהחליף.
 

mykal

New member
אוסיף עוד הבט לדבריך--

אני מבינה שיש לכל אחת טעם משלה,
ואת חוית הקניה המשותפת עם בן הזוג.

אבל, חבל שלא רואים גם את הדברים הטובים שבהצעה כזו--
זה אומר שהחמות קיבלה אותה למשפחה, רואה בה ממשיכת הזכרון המשפחתי,בעיני זו דרך יפה שאולי לא כל אחת יכולה לבטא במילים,
ולכן אני מצטרפת לרעיון שלך--לראות בטכעת הזו מחוה מצד החמות
ואח"כ לענוד טבעת שהיא בוחרת.
(אגב אני עונדת כמה טבעות, אולי ניתן לעשות זאת או לשלב)
 


אני מאוד מבינה את התסכול מצד אחד שגם הטבעה לא יפה בעיניה וגם - רובנו מעדיפות לקבל טבעת חדשה, אבל מצב בו חמותך מצהירה שהיא מעניקה לך טבעת שעברה בירושה במשפחתך מעביר מסר חזק וחיובי לגבי הרגשות של החמות כלפי הכלה.
&nbsp
תמוה משהו שפותחת השרשור כתבה שאין ביניהן יותר מדי קשר, בתור מישהי שקיבלה תכשיטים בירושה כולל כאלו שעברו כמה דורות, זה לא משהו שהייתי מעבירה בקלות גם למישהי בתוך המשפחה - השווי הכספי של התכשיטים שלי לא גבוה, אבל הערך הסנטימנטלי זה מה שמשנה, והמחשבה שעומדת מאחורי העברת תכשיט שכזה למישהי אחרת היא שאותה אשה תכבד ותוקיר את מה שקיבלה ותעביר אותו הלאה עם הסברים.
 

mykal

New member
אני בהחלט מסכימה איתך,

ואדגיש כאן משהו שכבר כתבתי אבללא בפירוט.
הרבה פעמים אנחנו 'תופסים' קשר או פחות קשר דרך מילים ודיבורים,
יש אנשים שההדיבור הוא לא הצד החזק שלהם,
ויתכן שזה מתיחס לשוני בין תפיסת הכלה את הקשר לבין תפיסת החמות--
והיא לא דברה--אלא עשתה מעשה--ובלי מילים אמרה לה--"את שייכת אלינו, אני שמחה בך--ומעניקה לך את התכשיט --הטבעת הזו לציין את הקשר של"
בעיני זה אפילו מרגש.

אישית הייתי מאפשרת את המחוה הזו ורוכשתגם טבעת יותר אופנתית ועונדת את שתיהן.
אני אישית אוהבתמאוד טבעות ועונדת ביד אחת על 3 אצבעות ובימנית בשתי אצבעות.
אם רוצים ניתן לתמרן.
 

natasha391

New member
את כל כך צודקת...

באמת שלא יחסתי מספיק חשיבות לטיקסיות ולעצם הקבלה למשפחה. אני עסוקה בלהתמרמר על הטבעת... כי זה חשוב לי.
זה חשוב לי מאוד שיקבלו אותי למשפחה אבל זה עדיין מבאס אותי
 

mykal

New member
החכמה לעשות סינטזה,

תרא כמה זהמחמיא לך,
כמה נעיםלך להיות שייכת. קבלי באהבה,
וספרי למשפחה שלך ולחברות שלך בגאוה.
ולכי עם בן זוגך, קני טבעת אופנתית זו שחלמת עליה,
ותענדי את שתיהן.
כ"כ הרבהטוב זה יכול להוליד.
אל תתבאסי--תשמחי. בכלל יהיה לך 'סיפור משפחתי' להעביר לילדיך

מאחלתלך שאלה יהיו כל 'צרותיך'
ובינתיים הרבה מזל טוב לחתונתך.
ושיהיו לך חיים טובים מלאי שמחה.
 
עוד משהו קטן, ואכתוב זאת כאמא -

אני מבינה שחמותך ובנה מתרגשים מהעניין של המסורת המשפחתית.
אני גם מבינה שאת לא מתרגשת מזה, ובצדק מסויים. זו לא המשפחה שלך ולא המסורת שלך.

אבל תחשבי על היתרון שבחתונה עם הטבעת הזאת - את תוכלי להעביר אותה לבנך או בתך. תראי את עצמך לרגע כחוליה בשרשרת. תחשבי על ההתרגשות של בתך כשהיא תתחתן אם אותה טבעת כמו הוריה וסביה. לפעמים קצת מבאס ולוחץ להיות חוליה בשרשרת, אבל יש בזה גם משהו מתגמל.

אני רואה עכשו כיצד לי עצמי אין קשר רגשי מי יודע מה לחמותי, אבל אני מתרגשת לראות את הקשר שיש לבנותי אל המסורת והשורשים משני הצדדים. אז גם אם אני לא אוהבת את כל הדברים שהיא נתנה לנו, אני שמחה שאני לא זרקתי אותם - כי הם משמחים ומרגשים את ילדיי
 
ההנחה שלך שבנה או בתה

יהיו מעוניינים בטבעת לאו דווקא נכונה. יכול להיות שעוד 20-30 שנה הם יגיעו לפורום עם אותה שאלה
.
 
למעלה