אני חושבת שחשוב להבחין
איזה סוג של מגע את המחפשת. כי מטפל, גם אם הוא נוגע, הוא נוגע כדי לטפל בך ולא כדי לספק צורך במגע... לשם כך עליך למצוא בן או בת זוג שעמם תוכלי להעניק ולקבל מגע, לצורך סיפוק. בטיפול, תוכלי לעבוד על היכולת להגיע למערכת יחסים כזאת, עם בן או בת זוג, שתאפשר לך לאפשר קרבה כזאת עם מישהו אחר... אבל מטפל לא נמצא שם בתפקיד שבו הוא אמור לספק את הצורך במגע. בפסיכותרפיה יש באסכולות רבות איסור על מגע, כדי לא ליצור אשלייה של יחסים שאינם טיפוליים, בין מטפל למטופל. ובשיטת גרינברג, כמו בשיטות אחרות, המגע משמש לצורך פתרון של בעיות שונות, שחרור של חסימות וכדומה. וברור שעולים טריגרים, כי הרי הטראומה אינה מטופלת. על כן חשוב להערך לטיפול ממוקד בטראומה אצל מומחה מתאים. ואם וכאשר תגיעי למוכנות של מגע עם אדם אחר, אפשר גם לעשות טיפול מיני ולעבוד על היכולת לגעת ולקבל מגע, בלי להתקף איפה ופחד שמא ההתעללות תחזור על עצמה.