תשובה לגבי ילדים מתבגרים
שלום רב מוזי , בפנייה שלך אני שומעת שאתה אב חושב ואכפתי. אב שמעוניין לקחת אחריות על מערכת היחסים במשפחה. וזה נפלא!! ובעיקר לפתח רגישות לצרכים של בנייך. שם המשחק הוא ערנות. בספרות המקצועית תוכל להתעדכן אודות למאפייני גיל ההתבגרות, לתנאים, ולצרכים המיוחדים של בני הגיל. אלה כוללים צורך בנפרדות, בעצמאות, בגיבוש הזהות העצמית, ועוד. הצרכים באים לידי ביטוי במגוון התנהגויות כפי שגם אתה ציינת בפנייתך. אנחנו ההורים נדרשים להתעדכן בשלב ההתפתחות, לאפשר את התנאים ולבוא עד כמה שאפשר לקראת הצרכים. יחד עם זאת כל אדם /ילד/נער הוא ישות ייחודית. אחד ,יחיד,ומיוחד, שאין דומה לו החי במערכת משפחתית ייחודית שאין שנייה לה. במשפחה מתקיימת מערכת יחסי גומלין, הילד מפתח את סגנון החיים שלו כלומר את תוכנית הפעולה שלו מתוך המסקנות האישיות שהוא מסיק מהתייחסויות הוריו אליו. לסיום: כל נער יוצר את עצמו בהקשר המשפחתי שבו הוא גדל,כלומר יש לכל מתבגר ומתבגר אפיונים ייחודיים משלו. חשוב שאנחנו כהורים נלמד לזהות האם הילד נוהג כפי שהוא נוהג בהתאמה לגילו (זה מרגיע מחד, ומאפשר לתת לו את המרחב הנחוץ לו מאידך). או שהתנהגותו היא פרי יצירה ייחודית שלו. למשל, האם הוא מקבל את חוקי הבית והסביבה ומשתף פעולה או מורד באופן כזה שאינו מבצע משימותיו, לא קם בבוקר לבית הספר וכדומה . האבחנות הללו, אותן ניתן ללמוד בהרחבה בבית ספר להורים הם המצפן שלנו ההורים. והן המפתח להבנה ולחיפוש דרך ,למשל, לשיפור היחסים במשפחה, כפי שהצגת. בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית מטעם מכון אדלר.
