שאלה לגבי ילד בן 5 -איך ללמד

[K E D M A]

שאלה לגבי ילד בן 5 -איך ללמד ../images/Emo131.gif

שלום לכם, יש לנו ילד בן 5 (תאום),ילד חברותי מאוד!, מקסים, חייכן, אוהב חיות , טבע, אנשים, שואל ,סקרן וחוקר..הוא אובחן מגיל 0- כילד היפוסנסטיבי (חוסר בתחושתיות) עבדנו איתו על המגע, לעיתים כותב חזק,מחזיק חזק את העיפרון. במפגשים בגן - הוא משתעמם מהר מדי, יש למרכז את החשיבה שלו לעיתים, שמפגש של אחד על אחד- התוצאות הרבה יותר טובות, לעיתים מוסח ע"י רעשים מבחוץ. לא מצייר פרצופים, אלא משרבט. הבנתי שיש לעבוד איתו על המירכוז של הדברים . בחצר הגן- הוא חברותי, פעיל , משחק עם כולם. הוא אובחן ע"י נוירולוגית כילד עם קצת! "קשב וריכוז" (אוי אני שונאת את המילה הזאת), ניקרא לזה "קשיי למידה". ה"גאונה"המליצה על ריטלין- לילד בן 5 !! לא נורמלית. אני מוכנה לשמוע על ה-כ-ל ולא על תרופות. אני באה מתחום ההוליטיקה ורואה תוצאות יפות עם פרחי באך והילינג- אותם אני מיישמת עליו- ועברו שבועיים ויש תוצאות טובות. עברנו איבחונים במכון להתפתחות הילד : נקבעו לנו 15 פגישות של ריפוי בעיסוק פרטני /יחיד לא קבוצה ו-15 טיפולים לקלנאית תקשורת. אנו ברשימות המתנה- ארוכות. אני רוצה לקדם אותו כמה שיותר, לטפל בו בעצמי עד שיגיע התור שלנו על מנת שיוכל לעלות לכיתה א' בשנה הבאה..חבל על הזמן היקר שעובר. 1. היכן ניתן להגיע למטפלות הנ"ל באופן פרטי, מה עלות הפגישה/שיעור. 2. אלו פעולות/דרכי משחק- ניתן לעשות עם הילדעל מנת שיתפתח. איך ללמד אותו? אשמח לטיפים ועצות. היום אני עובדת איתו בבית: 1. לכתוב את שמו..הוא כבר עשה לי הפתעה ורשם לבד. 2. יצירה- גזירה, הדבקה, מכינים עוגה, עוגיות, כדורי שוקולד, תנועה בחוץ, במגרש ספורט. 3. רשמתי אותו ואת אחיו התאום לחוג קפוארה- פעמיים בשבוע. 4. רשמתי אותם לספריה העירונית- נתחילו לבחור ספרים ולהחליף . 5. קניתי פאזלים - של 16 יח' + קוביות להשחלה לפי צבע וצורה..גם על זה עובדים יחד. וואו ניראה לי שאני כבר יכולה לעשות הסבה לריפוי בעיסוק..חחח אשמח לעצות וטיפים לדרכי למידה נוספים שיעזרו לו.

 

[נגהויסבוך]

תשובה... מהסוף להתחלה.

זה שאת אמא עירנית, מודעת מצוין לילדך, בעלת ידע כללי נרחב וידע ספציפי ברפואה הוליסטית לא עושה אותך... מרפאה בעיסוק. ולא תוכלי לעשות הסבה אלא ללמוד את הכל מהתחלה. אני מאלה שמאמינים שאין שום הבדל בין פרחי באך לריטאלין בהיבט של "הקבלה שתסמיני ה-ADHD או תנועתיות ופעילות היתר וקשיי המיקוד... מושפעים ומשתפרים ע"י התערבות חיצונית ! גופנית"... מאחר ובחרת לטפל בבנך תוך ניצול גוף הידע ההוליסטי, את אומנם מכניסה לגופו חומרים שאת מאמינה שהגיעו מין הצומח... אך להזכירך גם אופיום ומריחואנה מקורם בצומח... הבוטום ליין הוא שמרגע שהכנסת לגופו חומרים שיוצרים השפעה על התנהגותו. עלייך לקבל את העובדה שאין לו שום שליטה רצונית על ההתנהגויות האלה. ואם תבחרי לטפל במצב בדרך אחרת, ידרש לך זמן רב יותר ללמידה, ולהפנמת.. מיומנויות, ידע וכישורים חברתיים. טיפול רב מערכתי וארוך בדרך כלל. אגב לדעתי ההגדרה של קשיי למידה ... לפעמים קשה לפחות או אף יותר מהגדרת הקשיי קשב וריכוז. ואחרי שהתיחסתי לדברים שקפצו לי והקפיצו אותי אתן לך פידבק מכל הלב... את מודעת, את מפנה זמן להתמודד עם הקושי שעולה ולא משנה מה סיבתו ( הוליסטית רפואית או פיסכולוגית !) ... את אמא שלו ומתוך כך כל מה שאת עושה נהדר. את שם בשבילו. התקשרח להתפתחות הילד והסבירי למטפלות.. שהתחלת לעבוד איתו בבית ואת נדרשת להדרכה ושנראה לך שזה יכול לקדמו .. כך שעד שתגיעו לטיפול יזדקק לטיפול קצר יותר. זה טיעון שאני באופן אישי מקדמת בברכה, וגם בתור ! את התוצאות הכי טובות ראיתי כשהילד והוריו התמדקו ויצרו לעצמם מטרות ... ועבדו עבדו עבדו. הם טענו שזה בזכותי ואני טענתי שזה בזכותם... וזה נכון. רק עבודה המשכית במסגרות הקבועות של הילד, עם השגחה מקצועית והדרכה טובה תשיג את התוצאות. אל תילחצי עם עבודה וסבלנות... הוא יגיע לכל המקומות שאליהם הוא אמור להגיע.

 

[שני פ]

קדמה יקרה

"הוא אובחן ע"י נוירולוגית כילד עם קצת! "קשב וריכוז" (אוי אני שונאת את המילה הזאת), ניקרא לזה "קשיי למידה". ה"גאונה"המליצה על ריטלין- לילד בן 5 !! לא נורמלית. אני מוכנה לשמוע על ה-כ-ל ולא על תרופות." קשיי קשב וריכוז הם אינם קשיי למידה. זו בעיה אחת וזו בעיה שניה. קשיי קשב וריכוז יכולים להוביל לבעיות למידה ולילדים עם קשיי קשב וריכוז יכולות להיות גם בעיות למידה. לאנשים עם קשיי קשב וריכוז יהיו עוד בעיות כלליות יותר שאינן בהכרח באות לידי ביטוי בתחום הלמידה. זה כמו לומר "אל תקראי לזה דלקת ראות, תקראי לזה דלקת גרון" שנית, ריטלין מתחילים לתת כבר בגיל 5 וההגיון מאחורי זה שילד בגיל 5 כבר מצופה להתרכז גם בגן ולהיות מסוגל לעסוק בפעילויות של הכנה לכיתה א' כמו ציור שחשוב לביסוס מיומנויות של אחיזת עיפרון התארגנות במרחב הדף ועוד ועוד. אני לא מבינה בעצם למה את לא מוכנה לשמוע על תרופות, אם חלילה היו אומרים לך שלבן יש "נתקים" (התקפים אפילפטיים קטנים) גם לא היית מוכנה לטפל בו תרופתית? ואם היה לו אסטמה? היית אומרת לא למשאפים? או שאולי זה בגלל שקשיי קשב וריכוז נתפסים משום מה כהפרעה התנהגותית שהילד שולט בה באופן מלא ורק צריך "להוציא אותו מזה". זו תפיסה מוטעית, הילד יכול להשתדל מאוד אבל הקושי תמיד יהיה שם, החומרה שלו משתנה מילד לילד. ולצערינו הרב ילדים כאלה ממשיכים להיות מתוייגים כ"עצלנים שלא ממצים את יכולתם- יכולים להשתדל יותר" ואח"כ הם גדלים להיות אנשים עם דימוי עצמי נמוך שלא מאמינים בעצמם. כמו כן, עלייך לדעת שיש האומרים שלחומרים ה"טבעיים" שאת נותנת לבנך יש השפעה קצרת טווח והגוף מתרגל אליהם. אני הייתי מציעה לך שבנוסף לכל הדברים שאת עושה עם הילד תקראי גם על התרופות השונות וההשפעות שלהם, תשאלי ותתעניני כדי שאם במקרה יבוא יום ולא תהיה ברירה אלא לחשוב גם על הכיוון הזה לפחות תהיי יותר מוכנה ויותר מושכלת בתחום.