../images/Emo14.gif משתפת בחוויות ../images/Emo14.gif
איפה להתחיל, אלוהים! לפני שיצאתי להביא את שחר מהגן, סידרתי לו יפה את המיטה "שלו"
, בד"כ ביום שישי הוא נרדם באוטו וכל מה שנשאר לי לעשות זה להעביר אותו למיטה. גם היום הוא נרדם, אבל כשהגענו הביתה באופן מפתיע למדי הוא התעורר כבר במדרגות. נכנסתי בשקט לחדר שלו, מצויידת בבקבוק תה חם והנחתי אותו במיטה שלו!!! הוא פשוט היה בשוק, פרץ בבכי קורע לב
לא הסכים לשבת ובטח שלא לשכב. הוא הסתובב בהליכה בתוך המיטה מצד לצד והביט בי במבט כזה של WHAT THE HELL תוך כדי שהוא שותה בטרוף מהבקבוק שנגמר תוך דקותיים. הסברתי לו שאמא הולכת למלא את הבקבוק ותיכף היא תחזור ושבנתיים יניח ראש על הכרית. יצאתי מהחדר למלא את הבקבוק והוא פשוט צרח! חזרתי, נתתי לו את הבקבוק והסברתי לו שעכשיו הוא צריך לישון ואמא תהיה כאן בחוץ. ניסיתי כמובן לא להראות לו שאני לחוצה והסטרית מהרעיון. בראש התרוצצו להן מליון מחשבות, כן ללכת על זה, לא ללכת על זה, להוציא אותו, להשאר קשוחה. לא ידעתי מה באמת אני מחליטה. יצאתי מהחדר והבטתי על השעון, הוא צרח צרחות נוראיות, ממש נקרעתי, ישבתי בסלון ובכיתי. לאחר שתיים וחצי דקות בדיוק! השתררה דממה, החלטתי שזה הזמן להציץ. הוא כבר היה במצב של שכיבה, עם המוצץ בפה, המשכתי לעמוד מבלי שהוא הבחין בי, מידי דקה שתיים הוא עדיין השמיע קול יללה, אבל לאחר 9 דקות ארוכות, ארוכות הוא פשוט נרדם! הוא ישן בחלק העליון של המיטה, על הכרית ולרוחב, כך שהוא לא יכול אפילו למתוח את הרגלים. ישן מכווץ כמו תינוק. אני פשוט יושבת כאן ובוכה, הלוואי והיה מישהו שיכול לעודד אותי ברגע קשה זה. לא סיפרתי לבעלי על התכנון והוא עדיין לא חזר מהעבודה. אני עייפה אבל בטוח שלא ארדם. כל כך קשה לי עם זה. זה יעבור פעם? טל
