קודם כל ממש תודה על התגובה, בכל זאת
אני אשמח לברר כמה דברים,הבילבול שלי אולי נובע מכך שהמרצה יציג את התנקת השוק כמשהו שקורה כאשר יש צד א' שיש לו בעלות על דירה/חלקה וכו' ואז בא ב' שהוא רמאי ובאיזשהו דרך מוכר (דגש שתמיד אבל תמיד היה מדובר על עסקת מכר) את הקניין הזה לג' ואז נוצר המצב של תקנת השוק, כלומר כפי שציינת יש זכות קניינית מושלמת של צד א' מול זכות קניינית אחרת ואז נכנסים לבחון עם כל התנאים של ס' 10 + פסיקה יתקיימו אצל ג' . ס'9 לעומת זאת מדבר על מצב שיש התחייבות ראשונה ואחריה התחייבות שניה, כלומר לראשון בזמן עומדת רק זכות חוזית (הזכות שביושר), ואז צריך לבדוק את התנאים של ס'9 לגבי השני בזמן אם הכל מתקיים הוא לוקח.
בשאלה למרות זאת, היה משהו שבעיני נראה יותר מסובך כאשר מצד אחד אני מבין שמבקרה הראשון מדובר על המשכנתא שלא רשומה בטאבו ולכן תיהיה כאן בעיה להחיל את תקנת השוק, אבל מצד שני מפני שהשאלה הראשונה שהבאתי לך היא מהקייס במבחן אני פשוט הנחתי שאם רשום שב'(החברה) רשמה את המשכנתא על הדירה רק אצל רשם החברות, ואז אותו א'( בעל הדירה) שמכן את את הדירה לטובתה כורת חוזה מכר עם ג', אז כנראה יש פה משהו מוזר ואולי המרצה כן רוצה שאני אני אבחן את שתי האפשרויות פעם אחד יטען שאולי הרישום הזה יתפוס ולמשכנתא תיהיה זכות קניינית כלפי צדים שלישיים (כי אני באמת לא זוכר פס"ד אחד מהחומר הנלמד כאשר משכנתא נרשמה רק אצל רשם החברות ולא בטאבו)וכך אבחן את תקנת השוק (שברור שלא תתקיים עבור צד ג' כי הוא לא יכול להסתמך על הרישום) ואחר כך צריך גם לבחון את העסקאות הנוגדות לפי ס'9 (שזה בהנחה שלא יעמוד לחברה זכות קניינית עבור המכשנתא)... לדעתך, יש משהו במה שאני אומר או שזו חשיבה שגויה לגמרי?
לגבי החלק השני הקשור למתנה, שכחתי לציין פרט חשוב שלא' לא היה רשום בטאבו כאשר הוא עשה עסקת מתנה אלא הוא המתין לרישום, ולכן לפי מה שהבנתי במצב כזה (ושוב אני מניח שאני טועה) צריך תמיד לבדוק מה נותן המתנה עשה - אם "דבר המתנה" הוא זכות במקרקעין, מדובר בהתחייבות לעשות עסקת מתנה עד לרישום הזכות במרשם המקרקעין. לעומת זאת, מקום שבו "דבר המתנה" שהוא זכות אובליגטורית ביחס למקרקעין, מדובר בנכס שאינו מקרקעין לגביו יחולו דרכי ההקניה הקבועות בסעיף 6 לחוק המתנה, ועסקת מתנה בו ניתנת להשלמה גם בלא רישום במרשם המקרקעין, כאשר מדובר בהמחאת זכות אובליגטורית,נותן המתנה לא יכול לחזור בו מן המתנה שהושלמה . לעומת זאת, מקום שבו מדובר בהתחייבות של נותן המתנה כלפי מקבל המתנה להעביר את זכויותיו במקרקעין בעתיד, הרי ש"דבר המתנה" הינו זכות במקרקעין וכל עוד לא נרשמה הזכות על שמו של מקבל המתנה במרשם המקרקעין, והנותן יכול לחזור בו ממנה, בהתקיים הנסיבות בס' 5(ב). כלומר, אם גם בלא רישום במרשם עסקת מתנה הסתיימה דרך המחאה זכות אובליגטורית אז למקבל מתנה - ב' לפי מה שאני מבין יש זכות קניינית בדירה. האם אני צודק? ואם זה העניין השאלה שלי מה אני עושה אם המשכון המאוחר יותר? מה שגורם לי לבילבול שישנו סעיף 5 בחוק המשכון שמחיל את התקנת השוק גם על המשכון המאוחר בזמן, אך על נכס שהוא מטלטלין....השאלה שלי לגבי חלק השני של השאלה בהנחה שלב' באמת יש זכות קניינית ולאחר מכן יש משכון על הדירה כן ניתן להשתמש בתקנת השוק לפי ס'10 או שצריך לשלול את זה כי משכון זה לא עסקת מכר ויש למשכון התחייסות מיוחדת לכך בחוק אחר? והשאלה האחרונה האם אפשר פשוט לטעון שלמשכנתא ברגע שנרשמה בטאבו יש זכות קניינית ולכן יש לה תכונת עקיבה ומכאן זה לא מונע מג' לקנות את הדירה אך המשכון ישאר בכל מקרה?
מצטער על החפירה אני פשוט חייב להבין את הנקודות האלה. תודה רבה!
