שאלה לגבי ספר שמואל פרק ג'.

[מורדת בדמעות]

שאלה לגבי ספר שמואל פרק ג'.

מה לדעתכם גורמת הטעות בזיהוי קולו של אלוהים ליחסים בין שמואל לעלי?

 

[אדרם ד חולם]

כל אחד יכול לפתח את הנושא לרומן

קראתי שוב, ולא ראיתי בתנך דבר על "היחסים בין שמואל לעלי". אז למה לחפש מה שאין?

 

[פלגיה]

לא מדוייק

עלי קיבל תחת חסותו נער קטן, ופתאום הוא מבין שאותו ילדון מקבל נבואה, ולא סתם נבואה, אלא נבואה שבעצם מיועדת לעלי. זה די מכוון, כי בעצם אדם אמור להבדיל בין סתם דיבור לנבואה, והעובדה ששמואל לא הבחין, היתה מכוונת כדי לעורר את קנאתו ואפילו כעסו של עלי.

 

[יוסי ר1]

עלי ושמואל

ראשית, התגלות ד' אל שמואל, במעמדו של עלי, בהחלט מתוארת בצורה דראמטית,ובהחלט ניכר שאמורים היחסים ביניהם להשתנות, כפי שציינה פלגיה. מהשגחה על נער פתאום עלי שוהה במחיצת נביא, בדיוק כשממנו פוסקת הנבואה, כפי שמתואר "ודבר ד' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ. ויהי ביום ההוא ועלי שוכב במקומו, ועינו החלו כהות, לא יוכל לראות". ברור שהכוונה היא מעבר לקטראקט או עיוורון פיזי, הכוונה היא לדעיכה כללית של עלי, שכללה גם את איבוד הקשר עם ד'. עם זאת, אני חולק על עמדתה של פלגיה כי חוסר ההבחנה של שמואל נועדו לעורר כעס או קינאה של עלי. יש לזכור, שעלי קיבל את שמואל בנסיבות מאד מיוחדות, כנער שהוקדש מבטן לעבודת הא-ל, ונסיבות לידתו היו ניסיות, של אם עקרה שנפקדה בבן רק לאחר תפילה מיוחדת וברכת עלי עצמו. יש להניח שעלי ציפה שמנער זה יצא דבר מה מיוחד. ועל כן, וגם מתגובת עלי, ניתן לראות שהוא רואה את הטעות של שמואל בזיהוי הדובר, כטעות הגיונית, כי מי מאיתנו מצפה שהאל יתחיל פתאום לדבר אליו?גם לעלי עצמו לקח להבין שהדובר הוא ד', כי רק בפעם השלישית 'נפל לו האסימון'. על כל פנים עלי מתגלה במלא גדלותו: לא די שאינו כועס על שמואל, אלא הוא מדריכו כיצד לנהוג בהישנות אליו הקול. עלי כבר ידע כי הכהונה תילקח ממנו עקב מעלליהם של בניו, (הוא שומע על כך מאיש אלוהים המביא אליו נבואה ברוח זו) ועל כן הוא מגיב בהשלמה "ד' הוא הטוב בעינו יעשה". עלי בעצם חונך את שמואל בכך שמעודד אותו לשמוע את דבר הא-ל, ומעודד את שמואל לאמר את דברו, אף אם הדברים קשים ביותר. ענוונותו של עלי סוללת את דרכו של שמואל כנביא. אפשר להניח, (זו רק השערה שלי), שלעלי אף רווח משידע שדבר הא-ל ימשיך להשמע , על ידי שמואל, שעל טבעו ואיכותו כבר הספיק עלי לעמוד. בקיצור, בתשובה לשאלה, נראה לי כי הטעות בזיהוי קולו של האל, איפשרה לעלי ושמואל להשלים את יחסי חונך וחניך, והיתה נקודת "הפריחה מהקן" של שמואל, לעופף בפעם הראשונה.

 

[mgb]

רבותי !!

בס"ד תראו כמה יש לנסות להסביר השערות שונות כאשר פירוש חז"ל לא עומד במקומו הראוי! הרי ידוע דברי חז"ל ש"קולו" של ה' לנביא בא כקול רבו. שמואל שומא את ה' מדבר אליו בנבואה ואינו למוד נסיון שהפעם זה ה' שפונה אליו!!ולכן בכל פעם ששמואל שומע את קולו של ה' הוא ניגש, טבעית לעלי לברר מה רצה. ועלי..."לא קראתי לך!" עד הפעם השלישית. אז מתוודע שמואל להנהגה זו של ה'!

 

[mgb]

שומא>>שומע

 

[יוסי ר1]

קול ד' כקול רבו

לmgb שלום. לא הכרתי את דברי חז"ל אילו. עם זאת אני סקרן היכן זה נאמר, ובאיזה הקשר. אני יכול להניח שדווקא ממקרה זה (של שמואל שטועה בקול ד' ומשייכו לעלי) חז"ל יכלו ללמוד דרשה מעין זו. אשמח למראה מקום.

 

[mgb]

מקור

בס"ד עיין "מעם לועז" במקום, ואצטט את מלוא דבריו לנוחיותך: "אמרו רבותינו כשקרא הקב"ה לשמואל קרא בקולו של עלי כדי שלא להבעיתו. וראי'ה לדבר שכששמע הקול רץ לעלי ואמר לו הנני כי קראת לי. וכן נאמר במשה: " והאלוקים יעננו בקול" - בקולו של עמרם אביו. וקראו בקולו של עלי להודיעו שבשכר זה שהיה שומע בקולו של עלי זכה לנבואה" ע"כ למען השלימות וההגינות אציין שהרד"ק ורש"י לא פירשו כן.אלא, פירשו ששמואל שלא היה למוד נסיון בנבואה חשב שעלי הוא הקורא לו בגלל כיוון הקול. הרד"ק מסביר את מקור הטעות שהיות ששמואל היה לוי ועלי כהן הרי עלי היה בפנים ההיכל ושמואל מבחוץ וקול ה' הגיע מבין שני הכרובים , כיוונו של עלי ביחס לשמואל. ואכן לפי דבריוקשה מדוע סבר שמואל שעלי קרא לו..

 

[יוסי ר1]

בינגו

כפי שסברתי, המקור הוא כאן. זה מראה כי יש אכן קושי בהישנות הקריאה הלא מובנת לשמואל שוב ושוב, קושי שהצריך תירוץ. וכאמור מכאן למדו את הלימוד שהבאתה, ולא שישנו כלל כזה שמראש מסביר את המקרה דנו. (הביצה והתרנגולת) עדיין לא ברור לי על פי כלל זה איזה קול שמע אברהם: האם קולו של תרח נחור? קולו של נמרוד? ואיזה קול שמע בלעם: קולו של עוג, עמלק , או מי? ואיזה קול שמע אדם הראשון...? אגב, לי לא נראה כל כך תמוה ששמואל טעה בקול. במקום ריק יחסית, באמצע הלילה, כשהנער המנומנם מתעורר לקול מישהו שקורא לו, מי הוא אמור לחשוב שזה, אם לא הדמות הקרובה שאיתה יש לו שיג ושיח?

 

[shushu10]

אפשר גם ללמוד מהכתוב כי היה צורך

בהכנת שמואל לקבל את דברי ה' - ולכן היו 3 (מספר שלם ולא מקרי) קריאות בזו אחר זו, כשיש הבדלים מזעריים אך משמעותיים ביניהן. פעם ראשונה רץ שמואל לעלי, פעם שניה (עם מעט היסוס) הוא הולך אליו, בפעם השלישית יש הארכה (ויסף) בתאור הליכתו - טירונות קבלת הנבואה. יפה להפליא כאן תיאור התמימות והפשטות שבה לומדים עלי ושמואל מי הדובר. יפה גם היחס האבהי של עלי המכנה את שמואל בנו (ויאמר לא קראתי בני שוב שכב) - אולי זה בא לציין תחליף לבניו הסוררים.

 

[אדרם ד חולם]

האם כיוון הסופר לתכנית הלימודים?

כמו שגם שושו אמרה בהמשך, אין דבר על היחסים האלה, כי זה אינו מה שהסופר רוצה להגיד. השאלה הזאת היא המצאה של תכנית הלימודים וכלל אינה בחכמה. והרי בפרק ב עלי כבר קבל את המסר הקשה מידי נביא אלמוני ובפרוט רב. מדוע היה צורך לחזור על כך מפי שמואל? זאת שאלה שאפשר לשאול. התשובה שאני מציע, הכתוב חש צורך להסביר מדוע נלקחה הכהונה הגדולה ממשפחת כהנים ועברה לשמואל. ואכן, יש קושי להסביר זאת מפני שעל אלקנה אפילו לוי לא נאמר, לא כל שכן כהן. ומצד שני, הכהונה הגדולא הובטחה לצאצאי פנחס בן אלעזר בן אהרון.

 

[יוסי ר1]

איזו תוכנית לימודים?

לאדרם ד חולם שלום. צר לי, אך לא הבנתי את דבריך. הכתוב מאריך ומפרט בתיאור הפעם הראשונה שהקב"ה נגלה לשמואל, תיאור דקדקני שאי אפשר שלא להדרש אליו. וכיוון שדבר ד' היה אל שמואל בשיתוף מלא עם עלי, אין לך מנוס אלא לשאול את עצמך מה משמעות המעורבות הזו, וכיצד השפיע זו על היחסים ביניהם, מאחר שעד לרגע זה היו בבחינת חונך ושוליא, ומעתה הם כהן שעתיד להיות מודח, ונביא מתחיל. ברור שהיחסים מכאן והלאה צריכים לקבל מימדים נוספים. לגבי העברת הכהונה ממשפחת הכהנים לשמואל - היכן זה נאמר? מאמתי שמואל הפך להיות כהן? שמואל היה נביא ומנהיג, ובשום פנים לא כהן. ומה הקשר לתוכניות לימודים? שאלות של טעם יכולות לבא גם ממקורות אחרים!

 

[shushu10]

אכן - במקור אין שאלה אלא קביעה -

האומרת כי הטעות בזיהוי קול האל גרמה לשנוי ביחסים בין עלי לשמואל, ואז באה השאלה - מה השינוי? - על כך עניתי כי לא רואים כל שנוי בכתוב ומסכימה עם החולם שזוהי קביעה מוטעית. לגבי הסטטוס בין השניים - ברור שהוא משתנה באפן טבעי בעקבות קבלת הנבואה של שמואל, אך גם הפעם אין הכתוב מציין את השלכות השינוי על טיב היחסים בין השניים. אני מניחה כי היחסים המשיכו להיות יחסי מורה-רב תוך מתן כבוד הדדי ומכל מקום לא היוו סלע מחלוקת שראוי לתת עליו את הדעת. האם שמואל מקבל כהונה בנוסף לתפקידיו כנביא ושופט? קשה למצוא הוכחות לכהונתו. הנבואה יורדת לאדם כחסד האל והיא אישית בהחלט, ואילו הכהונה מתנחלת מאבות לבנים . הכהן משמש בבגדים וכלים לשרות בנגוד לנביא, גם הקרבת קרבן שהוא תפקיד פולחני בוצע לא פעם ע"י אנשי אלוהים קדמונים. בניית מזבחות בוצעה ע"י משה ושמואל, נח, אברהם, יצחק, יעקב, גדעון, שאול, דוד ואליהו בלי שיחשבו לכוהנים. לכן קשה לקבל את האמירה שיש צורך בהסבר העברת הכהונה מבני עלי לשמואל.

 

[יוסי ר1]

כהונה ושמואל

כהונה בבית המקדש היא תפקיד שיועד אך ורק לזרע אהרן הכהן, וכל בן שבט אחר , אפילו הוא לוי שיעסוק בתפקיד זה או יכנס ל קודש - עליו אומר הכתוב והזר הקרב יומת. אין לאיש שאינו מזרע אהרון שום אפשרות לעבוד עבודת כהן במקדש או לאכול קודשים שמיועדים לכהן. לגבי קרבנות שהקריבו שלא במקדש, הרי הותרו הבמות לתקופה מסויימת, וגם מי שאינו כהן יכול היה להקריב בבמות, אך בשום פנים לא במקדש או במשכן. המצב עם שמואל אינו "קשה למצוא הוכחות לכהונתו" כדברייך, אלא שהוא לא היה ולא התיימר להיות כהן או למלא תפקיד כהונה!

 

[shushu10]

יוסי - גם לדעתי שמואל לא היה כהן

האמת היא שקצת חששתי שמא איני בקיאה בנושא על בוריו - מאחר ואדרם ד חולם קבע ששמואל אמור היה לקבל תפקיד הכהן במקום בני עלי - השארתי לי מרווח קטן לספק. תודה

 

[יוסי ר1]

מקום לספק

גם לי יש פעמים רבות ספקות לגבי זכרוני. במקרה כזה אני פשוט פותח את הספר וקורא את הדברים על אתר...

 

[shushu10]

../images/Emo45.gif זה רעיון

 

[shushu10]

שמואל נער - "ושמואל טרם ידע את ד'"

עלי הזקן, גם הוא לא מבין מיד מדוע פונה שמואל אליו ורק בפעם השלישית קולט הוא שהאל קורא לשמואל. עלי עוזר לשמואל ויועץ לו איך לענות לקריאה כשתבוא שנית, וגם לאחר ששמואל מספר לו בבקר את כל הדברים עונה עלי בהכנעה ובלב כבד תוך קבלת הדין הקשה מנשוא - "ד' הוא הטוב בעינו יעשה". ניסיתי ולא מצאתי, בכתובים, שנוי ביחסים ביניהם לאחר ארוע זה.