שאלה לגבי סרבן אוכל בן שבעה חודשים

yael012

New member
שאלה לגבי סרבן אוכל בן שבעה חודשים

אור בן שבעה חודשים (יהיה אי"ה ביום חמישי
). הוא יונק בינתיים. חוץ מזה הוא מסרב לכל דבר. מסרב לירקות מסרב לפירות מסרב לדייסה מסרב לבקבוק מטרנה (רוצה לשלב הנקה + תמ"ל) ובגלל הנסיונות שלנו, הוא אפילו מסרב עכשיו לחלב שאוב (יש לי פריזר מלא). אתמול הוא התחיל ללכת למשפחתון ושם היא מנסה להאכיל אותו. אתמול הוא אכל 100 מ"ל בכח (ילד ששוקל מעל 7.5 ק"ג) אתמול בערב נתנו לו דייסה בכפית - די בכח. מסרב שיכנס לו לפה, אבל כשכבר בפה הוא הסכים לאכול. הבוקר המטפלת נתנה לו דייסה - הוא הקיא הכל. נתנה לו מטרנה בבקבוק (60 מ"ל) - הוא הקיא. היא קילחה אותו והשכיבה אותו לישון וכשהוא קם הוא אכל 1/2 קופסה בגודל של גרבר מלאה בפירות מרוסקים + טחינה גולמית. כשהחזרתי אותו הביתה הוא ינק בשמחה. כאילו רק לזה חיכה (ואני חושבת שבהחלט רק לזה חיכה) בערב ניסינו שוב לתת דייסה (דייסת דגנים מעורבת במטרנה ואגס מגורר) והוא לא הסכים אפילו לבלוע. השאיר בתוך הפה וירק החוצה. בסופו של דבר הוא הצליח לאכול כמה כפיות. אני כבר לא יודעת מה לעשות. לא יודעת מה תעשה מחר המטפלת. אני לא רוצה להשניא עליו את נושא האוכל, ואני חוששת שאני כבר עושה את כל הטעויות האפשריות. רוצה לקחת אותו מחר לרופאה כדי שתשלול בעיה פיזית לפני שאנחנו מכריזים עליו כמפונק וממשיכים להיאבק. אני לא יכולה רק להניק אותו. אני אמורה מתישהו לחזור לעבודה. אני רוצה לפעמים לצאת ולהיות בלעדיו, מה שלא מתאפשר לי בכלל. ניסינו כל מיני פטמות, כל מיני בקבוקים. הוא לא נותן להכניס לו לפה שום דבר אשמח לשמוע אם מישהי נתקלה בסרבן אוכל כזה, או לשמוע עצות...
 
יעל שלום

אכן התמודדות לא קלה עוברת עליכם. חשוב לזכור שקשה לכולכם ובעיקר לאור. יש לך ילד חכם שלא רוצה שירעו לו את התנאים. הוא אינו מבין שאמא צריכה לחזור לעבודה או שאמא רוצה קצת זמן לעצמה. הוא מבין שהוא רוצה את אמא לידו,זמינה ונכונה להציע לו לינוק כשמתאים לו. מבחינתו צודק לא? יונקים,פעמים רבות הם סרבני בקבוק וסרבני מוצקים אך בסוף כולם אוכלים מזון מוצק. אני לא מאמינה שכדאי להאכיל ילד בכח. לא לדחוף לפה ולא להכריח לאכול. הנזק רב על התועלת. טבעי שבימים הראשונים אצל המטפלת הוא לא יאכל הרבה כיוון שהוא "בחרם" ומחכה לציצי של אמא... אור יהיה רעב,אולי יתאפק מעט,אך יבין שבשעות הגן/מטפלת אין את הציצי של אמא ויש דברים אחרים שמספקים עבורו את המזון. שוב - לא לדחוף בכח אך לא להפסיק להציע. המטפלת תציע לאור לאכול,יאכל,יופי ,לא יאכל לא נורא ואחרי חצי שעה תנסה שוב. לדעתי חבל להגדיר את אור כמפונק.. הוא יודע מה הכי טוב בשבילו ומוחה בדרכו על הרעת התנאים. אם תחשבו שהוא מפונק תשדרו לו הרגשה לא נעימה וחבל. אני בגישה שאפשר לדבר גם עם פעוט קטן . אומנם הוא לא מבין הכל אבל לפחות מתייחסים לקשיים שלו. היית מספרת לו שהוא הולך עכשיו למשפחתון ושם אמא לא תהיה והוא יצטרך לאכול את מה שהגננת תיתן לו. כשאמא תחזור הוא יוכל לינוק... לגבי טחינה-ההמלצה היא להתחיל בגיל שנה עקב רמת האלרגיה הגבוהה. לדעתי חשוב שתהיו יצירתיים וגם המטפלת ,במקום לפעול בכח. לא רוצה תמ"ל בבקבוק? אויל יסכים בכוס? לא רוצה פירות מרוסקים או יסכים למצוץ פרי . בהצלחה ומחכה לשמוע איך מתקדם
 
למעלה