שאלה לגבי שינה ביום

שאלה לגבי שינה ביום../images/Emo42.gif../images/Emo1.gif

הדר אוהב ללכת לישון אחרי כל ארוחה, כלומר הוא ישן, פרט לשנת הלילה הארוכה שלו עוד 4 פעמים ביום. העניין הוא שבזמן האחרון הוא מרדים את עצמו ע"י צרחות סופרניות (אולי הוא שר לעצמו?). לי יש רגשות אשם כי אני חושבת שהוא צועק מאיזושהיא מצוקה, אבל כשאני ניגשת אליו אני רואה שהוא רוצה לישון (משפשף את העיניים, עוצם אותן וכד´) וזה לא ממש עוזר לו להרדמות אם אני לוקחת אותו על הידיים, בדר"כ להיפך. מוכר לכם הצרחות הסופרניות? ומה עלי לעשות, לתת לו לצעוק עד שהוא נרדם (בדר"כ זה 10 דקות כאלו ואז הוא נרדם.) בלילה, אגב, הוא בדר"כ לא נרדם עם צעקות אלא נרדם דיי מהר ובשקט.
 

_גלית_

New member
תומר לפעמים גם עושה את זה...

לפני שהוא נרדם
... ולא נראה לי שהוא סובל מזה. אנחנו אומרים עליו כשזה קורא, שהוא "מזמרר"...
 
הנה מפלצת הקנאה הירוקה שלי ../images/Emo5.gif

כבר כתבתי לך שאני מקנאה, לא? אני רק מתחילה עכשיו להרגיל אותם לשנת בוקר וזה לא תמיד עובד. בעניין הצעקות, שמעתי כבר על ילדים שמתנהגים ככה. אם הוא לא מראה מצוקה, תעזבי אותו בשקט. בכלל יש לך מזל שהוא מוכן להירדם בלעדייך. אצלי הם לא מוכנים לשכב במיטה אם הם לא ישנים לגמרי.
 
דפנה הולכת לישון 3 פעמים במשך

היום. כל פעם היא נרדמת אחרת מלבד השינה הראשונה שהולכת בקלות מאד. האחרות באות או עם בכי או סתם ילדה שעומדת במיטה וצועקת, מדברת. אנחנו צוחקים והיא בשלה וככה במשך איזה 5 עד 10 דקות עד שהיא נרדמת. אין לי מושג על מי היא צועקת ועם מי היא מדברת. השינה האחרונה של היום שהיא כבר עד הבוקר הולכת בקלות ובשקט. רק שמים במיטה והילדה כבר עוצמת עיניים ומפליגה. תמשיכי כמו שאת עושה עד עכשיו זה בסדר גמור ואם הוא לא עושה קולות מצוקה תניחי לו. באיזה שהוא שלב (לא זוכרת מתי) זה נגמר ועובר.
 
אני בדיוק מקצצת בשינה שלו

מגיל חצי שנה בערך כפיר אהב לישון שעה בעשר בבוקר, שעתיים בסביבות שתיים, ושעה בחמש. אצל המטפלת הוא שינה את ההרגלים שלו ועבר לשתי תנומות של חצי שעה עד שעה אצלה, והוא בא הביתה ואני משכיבה אותו לישון עם ספיר בסביבות 16:30-17:00, וזו כנראה שינה מיותרת לו. אז עכשיו, אחרי שכפיר התחיל לחגוג בלילות ולי נמאס, החלטתי להפסיק את שנת הצהרים שלו. אתמול לא נתתי לו לישון יותר מ20 דקות, והוא ישן יפה בלילה, פרט להתעוררות אחת לאוכל ואחת ממש לפנות בוקר כי החיתול שלו היה מלא. (בינגוד ללילות האחרונים שהוא חגג חצי לילה כי הוא לא רצה לישון). אהבתי.
 
למעלה