שאלה לגבי שינוי בהתנהגות

שאלה לגבי שינוי בהתנהגות

אני יודעת לפעמים לאוטיסטים קשה להפנים שיש משמעות נוספת למילה או לזהות ציניות וכד'. אבל עד לאחרונה זה לא בלט אצל בני.
כשעשו לו מבחנים עם הבנת המשמעויות הכפולות, הוא הצליח מאד (היינו אצל קלינאית, חצי שנה לפני האבחון, והיא אמרה שאין לו אוטיזם - בעיקר בגלל ההבנה הזאת). הוא לא יודע להיות ציני, אבל לרוב מבין אותי כשאני משתמשת בציניות.
קורה ששואל לוודא - אמא, זה נאמר בציניות, נכון? והוא תמיד צודק. לרוב הוא אפילו לא צריך לשאול.
לכן כל כך מוזר לי השינוי שחל בו:
לאחרונה כל פעם שאני אומרת לו "תעוף מפה", הוא עושה תנועות כאילו הוא עף.
או שאני אומרת לו: תזיז את עצמך מפה - אז הוא מתחיל להזיז את הגוף בסוג של ריקוד.
אז קודם כל, אני יודעת שהוא מבין למה אני מתכוונת, זה לא משהו שמסובך להבין (כמו ציניות, לדוגמה).
מה שמוזר לי עוד יותר, שזה התחיל רק לפני חודש.
למה זה קורה, לדעתכם?
 

גורג42

New member
הוא מתיחס לאמירה (הממש לא יפה) שלך בהומור. מה קשה כאן להבין?

אחלה רעיון. נראה לי גם אני אעשה ככה, בפעם הבאה שמישהו אומר לי "עוף מפה".

למה את בכלל מדברת אליו בצורה כזאת? היה בא לך שיגידו לך "עופי מפה"? אני מניח שהוא נאלץ לבחור בין לכעוס על היחס הזה לבין לעשות מזה צחוק, והוא בחר באופציה השניה.
 
זה לא נאמר בשגרה, רק כשהם ממש מסרבים להקשיב

לדוגמה, לאחרונה הוא החליט שהוא לא יכול להירדם ולכן הוא לא הולך לחדר.
ואם השעה כבר 10 בלילה, אז אני מתחילה לאבד סבלנות.
ואם אני מגרשת אותו לחדר (אבל לא בצעקות, כמובן), הוא כן נרדם תוך דקה.
גם אני חשבתי שאולי זה קשור לנסיון שלו להתבדח (והוא לא קולט שכשעושים את זה כל יום, זה לא מצחיק אלא מעצבן), אבל לא הייתי בטוחה.
אגב, יש לו בעיה עם אחת המורות. אז היא רשמה שהוא "עושה שטויות" בשיעור ומנסה להצחיק גם כשזה לא מתאים. הבעיה היא שהוא לא מבין שזה לא מצחיק אלא מעצבן. יש דרך להסביר לו?
 

grayart

New member
לומר לו שזה לא מצחיק יותר

אני לא מכיר דרך אחרת.
אני מבין אותך, זה בהחלט מעצבן, ילדים עושים הרבה דברים מעצבנים.
צריך הרבה סבלנות.
מדי פעם מתעצבים, נזכרים שהם ילדים, ונרגעים.
 

גורג42

New member
גם להגיד "תעוף מפה" זה מעצבן. אז מבחינתו, אתם פיטים


תראי, אני מבין גם את התסכול שלך, אבל זה לא ריאלי לצפות מילד בן 9 לראות את הצד שלך בסיטואציה כזאת.

סך הכל, הוא מתמודד עם סיטואציה לא נעימה בעזרת הומור. לפחות שיהיה לו רגע של הנאה, לפני שהוא הולך לישון (כשהוא ממש ממש לא רוצה ללכת לישון). בסופו של דבר הוא עושה את מה שאת רוצה שהוא יעשה, אז למה לא לתת לו את הרגע הזה?

אני מבין שזה מעצבן, אבל תגידי לי עם יד על הלב: האם זה באמת כל-כך נורא? את מעדיפה שינהל איתך מלחמות כל הלילה? או שיתפרץ עלייך בצעקות? לדעתי הוא מצא לעצמו פתרון בכלל לא רע.
 

grayart

New member
הוא מחזיר לך בתגובה צינית, אולי זה לך שקשה להבין ציניות?


 
אחרי 9 בערב אני לא מבינה כלום


במיוחד שרוב הימים הילד הזה מתנהג הכי סביר מכולם.
כל השאר או קטנים או בגיל ההתבגרות
 
למעלה