שאלה לגבי תואר שני, מגמות והתמחות

שאלה לגבי תואר שני, מגמות והתמחות

הי לכם

קצת הלכתי לאיבוד לגבי הדרישות מפסיכולוג, מעבר לתואר השני. אשמח להסבר מה ההבדל מבחינת רישוי בין המגמות השונות (מחקרית, קלינית וכל היתר) ומה בעצם מאפשרת ההתמחות אחרי התואר השני (הרי היא לא דרושה לרישום בפקס הפסיכולוגים)?
תודה
 

katzeran

New member
הסבר

בגדול, זה עובד ככה. כל מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה (ממוסד מוכר, כמובן) יכול להירשם בפנקס הפסיכולוגים. מה המשמעות של זה? אין לזה משמעות מי יודע מה, זה תלוי מה אתה רוצה לעשות עם התואר. אם אתה מעוניין במחקר, אז כל הסיפור של התמחות לא רלוונטי עבורך כי פסיכולוגים מחקריים לא נדרשים לעבור התמחות. הם גם לא חייבים להירשם בפנקס הפסיכולוגים.

הפסיכולוגים במגמות הטיפוליות כן צריכים לעשות התמחות. בעקרון, משרד הבריאות מכיר בשש התמחויות:
קלינית, חינוכית, התפתחותית, רפואית, שיקומית וחברתית-תעסוקתית-ארגונית. לגבי האחרונה, אין לי מושג כל כך למה היא קשורה, כנראה למי שרוצה לעבוד כפסיכולוג תעסוקתי. לגבי חמש הראשונות, ובכן, אתה חייב לסיים את ההתמחות הרלוונטית למה שאתה רוצה לעשות. רישום בפנקס הפסיכולוגים *איננו מספיק* כדי לעסוק בטיפול. רק אחרי השלמה של ההתמחות אתה יכול להכריז על עצמך כ"פסיכולוג קליני" (או חינוכי או רפואי וכו') ולטפל באנשים לפי ההתמחות.
 
למעלה