שלמה מזרחי1
New member
שאלה לגבי תכלית הבחירה
כידוע יש לאדם יצר טוב, ויצר רע. ואם היה רק יצר טוב, אז אין כאן תכלית, כי המטרה היא שיבוא לאדם משהו שהוא לא טוב, ואז האדם יתגבר ויגדור את עצמו, וככה הוא לא עושה מההחלטה של עצמו, ואז יש לזה תכלית.
אם האדם היה כמו רובוט ועושה רק מה שמצווה או מה שכן מותר לעשות, ואז אסור הופך ללא רלוונטי, ולכן אין תכלית.
השאלה היא למה כשהאדם הראשון לפני שהוא אכל מעץ הדעת, אז אין לו יצר רע פנימי, ככה שהוא עצמו לא מסוגל לחשוב על דבר אסור, אז ככה שהוא עצמו לא נאלץ להתמודד בפנימיות שלו בכלל עם יצר רע. אלה רק עם גורם חיצוני שממנו אפשר לברוח או להתעלם, מה שבפנימיות הרבה יותר קשה. אז באיזה נקודה התכלית באה אצל האדם הראשון לידי ביטוי.?
כידוע יש לאדם יצר טוב, ויצר רע. ואם היה רק יצר טוב, אז אין כאן תכלית, כי המטרה היא שיבוא לאדם משהו שהוא לא טוב, ואז האדם יתגבר ויגדור את עצמו, וככה הוא לא עושה מההחלטה של עצמו, ואז יש לזה תכלית.
אם האדם היה כמו רובוט ועושה רק מה שמצווה או מה שכן מותר לעשות, ואז אסור הופך ללא רלוונטי, ולכן אין תכלית.
השאלה היא למה כשהאדם הראשון לפני שהוא אכל מעץ הדעת, אז אין לו יצר רע פנימי, ככה שהוא עצמו לא מסוגל לחשוב על דבר אסור, אז ככה שהוא עצמו לא נאלץ להתמודד בפנימיות שלו בכלל עם יצר רע. אלה רק עם גורם חיצוני שממנו אפשר לברוח או להתעלם, מה שבפנימיות הרבה יותר קשה. אז באיזה נקודה התכלית באה אצל האדם הראשון לידי ביטוי.?