שאלה לגבי תעסוקה בשעות הפנאי

[ednaye10]

שאלה לגבי תעסוקה בשעות הפנאי

הי, אני בת 34 מרעננה ויש לי ילד מתרומת זרע בן שנה וארבעה חודשים אוטוטו. אני עובדת כל יום עד 15:00-16:00 וכשאני חוזרת מהעבודה אני עסוקה עם הילד עד שהוא הולך לישון. אני מרגישה שאין לי זמן לעצמי בכלל ואני כל הזמן סביבו. אני ממש לא מתלוננת ואני מאוהבת ביצור הקטן והמקסים שנכנס לחיי אבל מעניין אותי לדעת מה אתן עושות בשעות הפנאי שלכן. יש לכן זמן לעצמכן? פעם הייתי קוראת ספרים ורואה סדרות. אני מרגישה שהראש שלי לא פנוי לזה בכלל והוא ישן איתי בחדר אז אני לא יכולה גם לראות טלוויזיה בחדר אחרי שהוא הולך לישון כי אני לא רוצה להעיר אותו. הייתי מאוד רוצה לחזור לקרוא ספרים למשל אבל כשהוא ער זה לא מתאפשר ושהוא ישן אני עייפה גם כן או לא מרוכזת מספיק. מה עושים במקרה כזה? איך אפשר למצוא תעסוקה בשעות הפנאי שכל היום אני מסביבו? אשמח לתובנות ועצות. תודה ושבת שלום

 

[אמאנחל]

התובנה שלי: לחכות

לא להלחם בגוף ובעייפות. אם את עייפה הקדימות היא ללכת לישון. כשהילד יגדל, פתאום זה יקרה, ויהיה לך שוב זמן לקרוא. אני זוכרת את התענוג כשזה קרה אצלי, כשסוף סוף חזרתי לקרוא. זה לקח זמן. לא זוכרת כרגע מתי זה קרה אבל זה יקרה.
&nbsp
דבר אחר, אין לך טלוויזיה בסלון? אולי תעבירי אותה לסלון כך שתוכלי לראות טלוויזיה כשהוא ישן בלי להעיר אותו? או שלא הבנתי מה שכתבת.
&nbsp
בינתיים סתם חיבוק

 

[אמסטרדם4]

בשלב הזה נראה לי שהתעסוקה היחידה שאפשר היא לקבוע עם חברה

שיש לה ילד בגיל דומה וללכת ביחד לגינה או לבית קפה. אפשר גם בבית קפה על חוף הים, ששם יוכלו לשחק בחול ואתן תוכלנה להיות פנויות יחסית למנוחה ופטפוט. עוד כמה שנים הוא בטח ילך לחוג, וכשהוא יעשה את מה שעושים שם, את תוכלי לעשות צעדה או לקרוא. כשהוא יהיה מספיק גדול ללכת ולחזור לבד מהחוג, עניין של עוד כמה שנים, תוכלי למצוא לעצמך גם חוג, או להתפנות למה שתרצי למשך אחר הצהריים. לאט לאט ובלי שתשימי לב הילדים גדלים, ופתאום הם כבר לא רוצים ללכת איתנו לשום מקום. וזה נהדר, כי הם הופכים עצמאים, אבל זה מעורר געגוע לגיל של התינוק שלך.

 

[אמסטרדם4]

וכמעט שכחתי את המובן מאליו, שכאשר הם גדלים כיף לדבר איתם כמו

גדולים, לטייל בארץ או לנסוע בכיף ביחד לחו"ל, לסמוך עליהם שיוכלו לעזור יותר בבית או להעלות את הסלים מהסופר במקום השליח, פשוט הנאות אחרות, וגם אז כשמתפנה זמן פתאום עולה השאלה מה עושים איתו.

 

[ednaye10]

תודה רבה לשתיכן

מדי פעם אני נפגשת עם חברה או עם אחותי ואנחנו הולכים יחד לבית קפה או לפארק עם הילדים וזה ממש נחמד אבל רוב הזמן אני והוא לבד. בכל אופן, תמיד כשאומרים לי שהילד יגדל מהר זה עצוב לי קצת לחשוב על זה שהוא פתאום יהיה גדול ולא יצטרך אותי יותר ואז לא אכפת לי שהוא גוזל לי את כל הזמן כי אני רוצה להיות איתו כמה שיותר

 

[גינס וטריקו]

אני קיבלתי את עצמי כשבני היה בן ארבע בערך

זוכרת שפירסמתי פה שחזרתי לקרוא והיה לי כיף מאוד לחזור לעצמי
מה שהקפדתי גם בגיל צעיר מאוד של הילד זה לא לוותר על ימי שישי בבוקר אז הייתי נפגשת לקפה עם חברה...אם יש לך אפשרות לקחת לעצמך את שישי בבוקר לחוג, שחיה, ציור או כל מה שאת אוהבת תעשי זה חיוני לנפש...

 

[יולי 7]

מתחילים בקטנה

ורבע שעה ביום של משהו בשביל עצמך יכול להתחיל לעשות את ההבדל בהרגשה
אנחנו זוכרות את מה שאהבנו לפני האימהות וממש רוצות לחזור לשם אבל למי יש את ים הזמן של אז...
אז תזכרי מה שימח אותך אז ומה יכול לשמח אותך היום, ותבחרי מכל אלה את מה שהכי קל לך והכי בא לך לעשות. תפני לזה ממש זמן קצר 10 דקות רבע שעה לא יותר
ואם את מרגישה שאין בך פניות או ריכוז לקריאה לדוגמא אז אל תתעקשי דווקא על זה, תלכי על מה שקל לך ועל מה שלא דורש ממך כרגע 'משאבים' נוספים ועם הזמן תראי איך את מתמלאת מחדש ויהיו בך יותר אנרגיות לעשות עוש משהו. זה ממש כמו שיחזור של הצלחה כשהצלחה קטנה מביאה את הדרייב להמשיך. שיהיה לך בכיף