שאלה לגברים..... (בעיקר)
התחלתי לצאת עם בחור לפני חודש וחצי. את הפרטים שמסבכים את הפרשה הזו אפשר לקרוא כאן. למי שאין סבלנות לקרוא את הכל - התמצית היא שהוא בחור שהתחיל איתי לפני כשש שנים, והקשר נותק כיוון שכל העולם הזהיר אותי מפניו שלא להתעסק איתו ופגשתי אותו שוב לפני כחודש וחצי ומאז אנחנו בקשר. החלטתי למרות הכל לתת לו צ'אנס ולמען האמת, עד היום לא התאכזבתי, להפך הוא מאוד מרשים אותי לטובה. לא מצאתי שום דבר שהזהירו אותי מפניו, למרות שדיברנו על זה והוא סיפר לי סיפורים מהעבר שלו שיכלו לגרום לאנשים לחשוב עליו את הדברים האלה. הוא מאוד איכפתי ומפגין אהבה גם בכתב גם בעל-פה וגם במעשים. כל הזמן הוא מחפש את הקירבה שלי ומשתדל לנצל את הזמן שלנו ביחד עד תום. הוא כל הזמן מדבר על הרגשות שלו כלפי, ומה הרצונות שלו לגבי העתיד והוא גם מדבר על זה חופשי עם אנשים אחרים (המשפחה שלו, חברים וכד') הוא סגור וחתום שאני האישה שהוא רוצה להקים איתה משפחה והוא מדבר על זה בחופשיות. הוא גם חבר טוב, הוא עזר לי מאוד בתקופות קשות שעברתי לאחרונה. אני מטבעי טיפוס מאוד מאופק. אני לא מפגינה רגשות בקלות, אין לי ביטחון לדבר על הרגשות שלי עם אחרים אפילו שהם מאוד קרובים. כל העסק איתו (בעבר - כל העניין שנוצר סביבו והדברים שאמרו לי עליו) גורמים לי להיות פי כמה חשדנית לגביו. אני עושה לו חיים ממש קשים. במשך יותר מחודש ייבשתי אותו ולא נתתי לו לגעת בי מלבד נשיקות וחיבוקים. קטע מיני לא היה בינינו למרות שהוא רצה מהתחלה וכל הזמן דיבר על זה וביקש אבל הוא היה אומר שיש לו סבלנות לחכות והוא יודע שזה יגיע בסוף. הוא כל הזמן אומר לי שהוא מתגעגע אלי ואוהב אותי ושהוא חיכה כל כך הרבה שנים כדי סוף סוף להיות איתי. והוא כל הזמן מבקש ממני להגיד לו דברים דומים. הוא שואל אותי אם אני מתגעגעת ואני לא עונה לו, הוא שואל מה אני מרגישה ואני לא עונה לו אבל הוא אומר שזה בסדר כי הוא יודע מה קורה לפי ההתנהגות שלי ופחות חשוב לו לשמוע את זה. כשאמרתי לו בהתחלה שאני לא רוצה שיהיה לי בן זוג שמעשן הוא קיצץ דרסטית את כמות הסיגריות שהוא מעשן ביום (מקופסא בערך ל2-3 סיגריות ביום) ואמר שיקח עוד קצת זמן עד שהוא יפסיק לגמריי. אני מצידי אפילו לא סיפרתי עדיין למשפחה שלי אני יוצאת איתו... ועכשיו - לשאלה..... מה עובר לכם, הגברים, בראש כשאתם נותנים לאישה יחס אוהב ב- 100% ומקבלים בחזרה בקושי 10%
אני מרגישה שאני פוגעת בו, או לפחות מתסכלת אותו כי הוא נותן כל כך הרבה ומקבל חזרה ממש מעט, אבל זה לא בגלל שאני לא רוצה. זה פשוט לא יוצא ממני בגלל האופי שלי והנסיבות. אני לא חוששת שהוא יתייאש ויעזוב אותי כי בכל זאת יש בינינו משהו, למרות שזה זז לאט. אבל רציתי לדעת איך אתם מרגישים במצב כזה. אני יודעת עלי שאם המצב היה הפוך מזמן הייתי מוותרת ועוברת הלאה. אני לא אתן לגבר לעשות לי כאלה חיים קשים. רוצה - רוצה. לא רוצה - לא רוצה. עד כמה חשוב לכם לקבל חזרה
או שמספיק שיש קשר והוא עובד
והכוונה כמובן היא לקשר טעון רגשות עם כוונה לעתיד משותף.
התחלתי לצאת עם בחור לפני חודש וחצי. את הפרטים שמסבכים את הפרשה הזו אפשר לקרוא כאן. למי שאין סבלנות לקרוא את הכל - התמצית היא שהוא בחור שהתחיל איתי לפני כשש שנים, והקשר נותק כיוון שכל העולם הזהיר אותי מפניו שלא להתעסק איתו ופגשתי אותו שוב לפני כחודש וחצי ומאז אנחנו בקשר. החלטתי למרות הכל לתת לו צ'אנס ולמען האמת, עד היום לא התאכזבתי, להפך הוא מאוד מרשים אותי לטובה. לא מצאתי שום דבר שהזהירו אותי מפניו, למרות שדיברנו על זה והוא סיפר לי סיפורים מהעבר שלו שיכלו לגרום לאנשים לחשוב עליו את הדברים האלה. הוא מאוד איכפתי ומפגין אהבה גם בכתב גם בעל-פה וגם במעשים. כל הזמן הוא מחפש את הקירבה שלי ומשתדל לנצל את הזמן שלנו ביחד עד תום. הוא כל הזמן מדבר על הרגשות שלו כלפי, ומה הרצונות שלו לגבי העתיד והוא גם מדבר על זה חופשי עם אנשים אחרים (המשפחה שלו, חברים וכד') הוא סגור וחתום שאני האישה שהוא רוצה להקים איתה משפחה והוא מדבר על זה בחופשיות. הוא גם חבר טוב, הוא עזר לי מאוד בתקופות קשות שעברתי לאחרונה. אני מטבעי טיפוס מאוד מאופק. אני לא מפגינה רגשות בקלות, אין לי ביטחון לדבר על הרגשות שלי עם אחרים אפילו שהם מאוד קרובים. כל העסק איתו (בעבר - כל העניין שנוצר סביבו והדברים שאמרו לי עליו) גורמים לי להיות פי כמה חשדנית לגביו. אני עושה לו חיים ממש קשים. במשך יותר מחודש ייבשתי אותו ולא נתתי לו לגעת בי מלבד נשיקות וחיבוקים. קטע מיני לא היה בינינו למרות שהוא רצה מהתחלה וכל הזמן דיבר על זה וביקש אבל הוא היה אומר שיש לו סבלנות לחכות והוא יודע שזה יגיע בסוף. הוא כל הזמן אומר לי שהוא מתגעגע אלי ואוהב אותי ושהוא חיכה כל כך הרבה שנים כדי סוף סוף להיות איתי. והוא כל הזמן מבקש ממני להגיד לו דברים דומים. הוא שואל אותי אם אני מתגעגעת ואני לא עונה לו, הוא שואל מה אני מרגישה ואני לא עונה לו אבל הוא אומר שזה בסדר כי הוא יודע מה קורה לפי ההתנהגות שלי ופחות חשוב לו לשמוע את זה. כשאמרתי לו בהתחלה שאני לא רוצה שיהיה לי בן זוג שמעשן הוא קיצץ דרסטית את כמות הסיגריות שהוא מעשן ביום (מקופסא בערך ל2-3 סיגריות ביום) ואמר שיקח עוד קצת זמן עד שהוא יפסיק לגמריי. אני מצידי אפילו לא סיפרתי עדיין למשפחה שלי אני יוצאת איתו... ועכשיו - לשאלה..... מה עובר לכם, הגברים, בראש כשאתם נותנים לאישה יחס אוהב ב- 100% ומקבלים בחזרה בקושי 10%
תראי, או שהוא ממש סמרטוט, או שיש לו אינטרס... עזבי לא לקבל ממך יותר מדי... אם הוא מפסיק לעשן בשבילך, הוא pussy-whipped אחושילינג... נראה לי שמשהו נדפק לו במוח כי סירבת לו לפני איזה מיליון שנה והוא כזה אובססיבי לגבייך בגלל האגו הפגוע שלו... תקווי שהוא לא רוצה רק לפגוע בך בחזרה... ותעשי לעצמך טובה ותשתמשו בקונדומים! לכי תדע איפה הוא היה...