שאלה לגברים שבינינו

[gertrude]

שאלה לגברים שבינינו

נקודה שעלתה היום בפורום גרמה לי לתהות: האם אתם מרגישים שבעקבות אי רצונכם בילדים אתם נתפסים (למשל על ידי בנות זוג פוטנציאליות, חברותיהן ומשפחתן או מכריכם שלכם) כגברים קלי-דעת שלא מוכנים להתחייב לקשר (ומנתבים את ה"ילדותיות" שלהם לאמירות רציונליות)?

 

[טרף טרף]

אני נתפס כלא רציני, אבל זה חלק

ממכלול של דברים, אני אמנם לומד באוניברסיטה אבל אין לי עדיין עבודה מסודרת. אז אני מניח שעליי אומרים "הוא לא רציני" או "הוא מסוגל לגדל ילדים?" או שחושבים שזה בא מתוך פסימיות וייאוש מהעולם-מה שלא נכון! וחושבים שזה יעבור בעתיד.

 

[אמיר אבוטבול]

אני ידוע כאיש עקרונות, דבר

שכבר נחשב לילדותי אז מכאן, כל מה שאני אומר נכנס תחת זאת.

 

[prizman]

אף פעם

לא התעכבתי כדי ליתהות איך אני נתפס, תמיד התמקדתי במה אני עושה ומה אני רוצה.

 

[מלח השמים]

למרות...

שאני משתטה לעיתים, הרי שלדעתי (הקובעת

) איני נתפס כקל דעת. אולי אף להפך במובנים מסויימים. מה שכן- אני מרגיש לפעמים, כמו מי שצריך להוכיח את עצמו עקב שונותו (מיעוטים בארצות שונות). אך יש בי עוד מספר שונויות (יציאה בשאלה לדוגמה) ואני גם לא ממש מרבה לנסות ולהוכיח ת'צמי אופס

קראתי עכשיו שוב את דברייך וראיתי שפיספסתי את סוף שאלתך ("שלא מוכנים להתחייב לקשר") ... אהה... בעניין הזה יש חבר טוב אחד, שטוען שאי הרצון בילדים הוא תירוץ עבורי להמנע מהתחייבות לקשר. לדעתי אין לו מושג ממה שהוא מדבר (על אף היותו חבר טוב).

 

[gלולוגית]

תשובה מכיוון אחר...

ולו בגלל שאני אישה...

דווקא בגלל שאני רצינית, משקיענית, מתחייבת וצוללת לעומק בכל מה שאני עושה (טוב נו, ברוב מה שאני עושה...) - דווקא מהכיוון הזה תמיד נורא מופתעים שאני לא רוצה ילדים. את לא רוצה? אבל את תהיי אמא נהדרת... אז מה? אני לא רוצה להיות אמא. למה? כי אין לי את הרצון הזה.

פשוט אין לי אותו. אבל...

אין אבל. הייתי אמא נהדרת אם הייתי רוצה, ואני לא רוצה. נקודה. ושלום לכל מי שעוד זוכר אותי, אין לי זמן לכתוב, אך אני קוראת כל יום.

ג'לולוגית.

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo24.gif מה שלומך? נחמד שקפצת לבקר..

יש סיכוי לפגוש אותך במפגש?

 

[gלולוגית]

../images/Emo24.gif כיף לקפוץ לקבלת פנים ממך...

זה מאד תלוי בשעת המפגש ומיקומו, אני עובדת בערב...

 

[VEGANiUM2]

לא. סתם בתור קיצוני.../images/Emo4.gif

 

[zahike]

לא קלי דעת אבל בהחלט מוזרים

במיוחד אם תפסו אותך שומר על תינוק (מחוסר ברירה) והילד לא צרח עד עמקי נשמתו, יש תגובה של אתה לא רוצה אחד משלך? / אבל למה אתה כל כך טוב איתו? וכדומה. לך תסביר שרק רציתי שישתוק עד שאמא שלו תבוא.

 

[KM1848]

גם אני נתפס כקיצוני

אבל זה לא מפתיע את מי שמכיר את הדעות שלי בתחומים שונים בחיים. הם בטח לא חושבים שאני קל דעת, אדם לא רציני, או סתם אדם שרוצה רק לחגוג ולא להתחייב לקשר. כי הם מכירים אותי ויודעים שאני בדיוק ההיפך מכך. מה אחרים חושבים? לא יודע ולא מעסיק אותי.

 

[quatso]

מי מתיחס אלי בכלל?

 

[silver82]

לפעמים

הן אומרות שלא התברנו מספיק או שקשר כזה לא אמור להחזיק הרבה זמן

 

[orengolan]

לדעתי אשה שלא רוצה ילדים

סקסית הרבה יותר ממי שכן. (מה שנותן יתרון לכול מי שנמצאת פה..) הסביבה הקרובה אלי מתחילה להבין שאני רציני אולם מי שלא מכיר אותי טוב בטוח שאני אשתנה ביום מן הימים. אני מניח שלנו, לגברים הרבה יותר קל עם כול הנושא הזה של אי רצון להשריץ. אני מרגיש לא נוח לספר את זה לבת זוג כשאנו בתחילת הקשר, אבל אני מניח שלנשים שדובקות בעמדה דומה זה קשה פי כמה רק בגלל החשיבה המקובעת של אנשים במדינה הזו.

 

[isola bella]

ל ORENGOLAN

היי אורן,אני אישה שלא רוצה ילדים. ראשית כל,ברוך הבא. שנית,תודה על המחמאה 'לדעתי אישה שלא רוצה ילדים סקסית הרבה יותר ממי שכן'.אני רואה אותה כמופנית גם אלי. ואני רוצה בבקשה לתתן אותך. אנו מצופות לרצות 'להשריץ' בעוד אתם מצופים לרצות 'לפזר את זרעיכם'... כמוך(?),גם אני לא מרגישה נוח לספר למישהו בתחילת קשר שאיני רוצה ילדים,אבל אני בעד לעשות את זה כבר בפגישות הראשונות אם מסתמן משהו רציני ו/או אם אחד מהצדדים מצהיר/ה שהוא רוצה קשר רציני ארוך טווח, זאת על מנת לחסוך כאבי לב מיותרים בגלל אי תאום התחלתי בסיסי של ציפיות. זה כמו לדו' שאני חילונית מובהקת אצא עם מישהו שמצהיר בפני ברצינות שהוא שואף בעתיד לאמץ אורח חיים דתי מובהק.לשמור שבת,לאכול רק כשר,וכו'... . אני אקח אותו מספיק ברצינות על מנת להיפרד בידידות כבר על ההתחלה. הגבר הראשון איתו נפגשתי(גרוש + 2 ילדים),הרגשתי 'בטוחה' להיפגש איתו כי הנחתי בתום לב שגרושים ממש לא מעוניינים 'לפזר (שוב) את זרעם',ושלשאלתו (שנשאלה כבר בפגישה ראשונה!) "האם את אוהבת ילדים" עניתי בגלוי ש'לא' וש'איני מעוניינת שיהיו לי כאלה'.נכנס פשוט להלם. הכנסתי אותו להלם נוסף כאשר העליתי בפניו את ההשערה (בה אני מאוד בטוחה) שישנן עוד נשים כמוני,ואולי לא מעט,שמרגישות כמוני,אך בגלל חששות לאכזב את סביבתן הקרובה ו/או הרחוקה,ו/או בגלל הלחצים הרבים שהחברה הישראלית מפעילה על הנשים ללדת, מבכרות לא לחשוף את רגשותיהן האמיתיים... . לסיום,חייכתי בחביבות כשאני מציינת ש'תמיד יש פעם ראשונה' ושאצלי השעון הביולוגי לא מתקתק היות ואין בו בטרייה... .(אגב אני בת 33 גיל בו אני בהחלט מצופה להימצא בלחץ רב מתיקתוק השעון הביולוגי...). בינתיים,לצערי הרב, לא יצא לי עדיין לצאת עם גבר שאינו רוצה ילדים. ולי ברור שזה תנאי ראשוני אצלי על מנת לצאת עם מישהו (ואני מעוניינת בקשר רציני ארוך טווח). בינתיים,שלא בצחוק,אני מהרהרת באופציות להכיר גבר מחו"ל(אירופה המערבית?) שם אני מאמינה שלא מסתכלים,כמו בארצנו,על 'מישהי כמוני' כעל חייזר במקרה הטוב,כעל חסרת בגרות ומוזרה,במקרה הפחות טוב, או כעל חולת נפש (שסקסיות ממנה והלאה) במקרה הגרוע. נ.ב.1. (כפי שאמרתי היום לחברה) היפוטטית,ואני לא,יכולתי במקצועי להיות מישהי שאוהבת לעבוד עם ילדים (למשל כמורה לגיל הרך),ועדיין לא לרצות ללדת ו/או לגדל ילדים. נ.ב.2. (וזה קשור להריון ולידה) אני מעדיפה להיות נקבת דולפין עסיסית מאשר להפוך לנקבת לווייתן מפלצתית איזולה בלה (ש 51 הק"ג העסיסיים שלה מתפזרים על פני 166 ס"מ ...).