שאלה לגיא, או לכל מי שיודע, לגבי ציור בדיוק

mishel s

New member
שאלה לגיא, או לכל מי שיודע, לגבי ציור בדיוק

ראיתי בעבר כמה ציורי דיו רגילים ומצד שני גם ראיתי ציורי דיו שנראים לי כאילו "הפוכים", כלומר, שהרקע הוא ברובו שחור ויש כמה איזורים לבנים והם בעצם החזית. ציורי לילה למשל, או ציורים בהם רואים על רקע כהה פרחי סקורה לבנים וכו.

השאלה שלי היא, האם דרך יצירת הציורים האלו היא כמו שאני מתאר לעצמי?
כלומר שעם הדיו בעצם מציירים את כל השחור ודואגים לשמור על החלקים שרוצים לבנים ללא דיו.
או שמה יש איזה טכניקה כלשהי שבה אחרי שמציירים את הרקע אפשר לעבור ולהבהיר חלקים מהציור ולהלבין אותם עם דיו אחר או משהו כזה?
 

Tenguy

New member
ציור סומי ״לבן על גבי שחור״

ישנן שלוש שיטות לציור סומי ״לבן על גבי שחור״ :
(1) לצייר כרגיל, כאשר האלמנטים הלבנים יצויירו בדיו חלשה ככל האפשר, ואז עם מכחול רחב (hake) - שנטבל מידיי פעם בקערית דיו מדולל עם מים - עוברים על כל הנייר בשיטה שנקראת: ״שטיפה״ (wash) וכך מכהים את כל הרקע ונזהרים שלא להכנס או להתקרב לאיזורים שאמורים להישאר לבנים. אני מביא לפה דוגמא לציור שלי : ״פריחת השזיף״ (2014) שצוייר בשיטה הזאת.
(2) לצייר כמו בשיטה הקודמת, אבל עם ״שטיפה״ עם דיו ממש ככה כדי להשיג רקע כהה ודרמטי יותר. פה גם משאירים מקומות שצריכים להשאר לבנים (ללא דיו בכלל) אבל גם משלבים משיכות מכחול בצבע לבן או בצבע כסף להדגשה או לקליגרפיה זוהרת על הרקע הכהה. גם כאן אני מביא דוגמא לציור שציירתי: ״קמליה לבנה״ (2014), שרואים בה את אור מנורת הברזל התלוייה ועלי הפרח בלא צבע דיו עם תוספת צבע לבן בעלים וצבע כסף בקליגרפיה שלצד הציור.
(3) שיטה לא נפוצה היא שטיפה בדיו שחורה של כל הנייר (או הבד) וציור עם צבע לבן או בצבע כסף בלבד. לא ציירתי עדיין בשיטה הזאת, אבל ראיתי סדרת ציורים מקסימה כזאת בתערוכת ציורים של משפחת קאנו (שושלת ציירים ידועה שהייתה דומיננטית ביפן למשך מאות שנים מתקופת אשיקאגה עד לסוף תקופת אדו), ואביא מחר דוגמא מקטלוג של התערוכה שהייתה במוזיאון המטרופוליטן בטוקיו (שהוא גם אחד מן המוזיאונים האהובים עליי ביפן).
בנוסף :
(4) שיטה פחות נפוצה שהייתה פופולרית בעבר, במיוחד לקליגרפיות מפורסמות - היא הצמדה של נייר על לוח אבן או שיש, שנצבע כולו בדיו שחורה, שמגולף עליו בשיקוע ציור או קליגרפיה. כיוון שהנייר לא במגע בקווים או בגילופים שחרוטים בעומק לוח האבן - ולא יהיה במגע עם הדיו - כלומר יישאר לבן. כשהנייר מוסר מלוח האבן - רואים על הנייר את הציור או הקליגרפיה בלבן על רקע הדיו השחורה. הרבה ספרי לימוד של טקסטים עתיקים של גדולי הקליגרפים או ציורים של סין ויפן הם בפורמט כזה.



 

Tenguy

New member
הקליגרפיה בציור ״קמליה לבנה״ היא שיר הייקו

תרגום מיפנית : קמליה לבנה - יחידה בכל הגן הגדול

שיר הייקו יפני - הוא שיר קלאסי בן 17 הברות בלבד, ונחשב לפורמט השירי הקצר ביותר בעולם. הפןרמט הזה התפתח בסוף המאה ה-15, מן שירת הרנגה (שרשרת שירים) והפך להיות עצמאי עם ייחוד שהושפע רבות מזן בודהיזם: לתאר רגע חולף במינימום מילים. הרגע החולף, תמיד קשור לתחושה, הארה, רגש או אירוע חמקמקים שנתפסו על ידי המשורר/ת והומרו למילים ספורות של שיר הייקו.
 

herouth

New member
השיטה האחרונה שהזכרת זה בעצם סוג של דפוס-עץ, רק עם אבן, לא?

 

herouth

New member
לא לגמרי הבנתי.


אם הם מורחים את הדיו על הצד החיצוני של הנייר ולא על האבן עצמה, איך בעצם הם נמנעים מלצבוע בתוך הקליגרפיה?
 

Tenguy

New member
לפי הקישור ששלחתי - מורחים את הדיו על לוח האבן בלבד

 

mishel s

New member
מעניין

השיטה הרבעית היא בעצם דפוס... רק הפוך.
כמו בחותם האבן שחותמים באדום, אפשר לעשות חותם שהחלק האדום יהיה בעצם האותיות ואפשר לעשות אחד הפוך שבו הכל אדום חוץ מהאותיות. הדרך ההפוכה הזאת, אם נעשה אותה על כל הדף, ובדיו זה בדיוק השיטה הרבעית.
&nbsp
השיטה השלישית היא בעצם להתחיל עם דף שחו וריו לבנה,כסופה, שזה די אותו דבר כמו פשוט לצייר עם דיו שחורה על דף לבן רק הפוך, כלומר מבחינת טכניקה אין פה איזה משהו מעניין, זה פשוט ציור בשכבות כמו שאני עושה בציור רגיל עם צבעי שמן/אקריליק.
&nbsp
השיטה השניה היא בעצם שילוב של הראשונה והשלישית אם הבנתי נכון.
&nbsp
והשיטה הראשונה היא בעצם מה שחשבתי מההתחלה.
רק שיכול להיות שלא הבנתי שם משהו...
&nbsp
האיזורים שצריכים להשאר לבנים - עליהם אתה עובר עם דיו מאוד מדוללת ואז עובר על הרקע בשטיפה עם דיו יותר כהה או שעל האיזורים השצריכים להשאר לבן אתה לא נוגע בכלל ורק מסביב עובר עם דיו יותר כהה?
 

Tenguy

New member
תשובה : לא נוגע בכלל ומשאיר את הנייר לבן כפי שהוא

במציאות, לפעמים זה לא כל כך פשוט..... אם תסתכל בירח בציור ״פריחת השזיף״ - תראה שהוספתי לבן, כי עשיתי שתי שטיפות (הראשונה הייתה בהירה מידיי) ואז הדיו לדאבוני התפשט אל תוך הירח והצריך תיקון קל משלי עם צבע לבן.
לעומת זאת סביב לפרחים - לא עשיתי שטיפת דיו שנייה - והם נותרו ריקים מדיו ולבנים כצבע הנייר המקורי... ללא שום דיו מדוללת ובלי צבע לבן בכלל.
&nbsp
אם הייתי מצייר את זה שוב - הייתי דואג לשטיפה אחת בלבד ואז לא הייתי מוסיף שם דבר גם לירח
 

mishel s

New member
שתי שאלות

ראשית, הבנתי שבקליגרפיה למשל, אחד העקרונות החשובים הוא שאסור לתקן ומה שיצא יצא, על המכה הראשונה.
חלק מהפילוסופיה הקליגרפית לפי מה שהבנתי.
האם זה לא קיים בציור דיו? סומיאה?
האם בסומיאה זה נחשב קביל לתקן ולשפר ולשפץ?
&nbsp
שאלה שניה, מה זה בדיוק הדיו הלבן או הכסוף?
זה לא באמת דיו, נכון? זה צבע?
יש לו את אותו מרקם והרגשה כמו לדיו הרגיל או שהוא מרגיש כמו צבע שמן/אקריליק/גואש?
כנ"ל לגבי הצבע כסף.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Tenguy

New member
תשובות -

בעיקרון - אתה צודק .... לא משפצים, אבל מותר לשפר ורק טיפ טיפה לתקן - בתנאי שלא רואים...
בעולם אידיאלי - מציירים שוב ושוב עד שיוצא ״מושלם״, ממש כמו בקליגרפיה. אבל אני לא יפני, לא גר ביפן ואין לי חנות נייר יפני במורד הרחוב.... אז אם אני רואה שציור עדיין לא טוב, אני לא מתקן ומצייר מחדש, אבל אם הציור כמעט מושלם ורק תיקון קל נדרש, שבקושי נראה אז אני לא אצייר את הכל מחדש מן ההתחלה. אבל את ציור ״קמליה לבנה״ (75 ס״מ על 55 ס״מ) על אני הולך לצייר מחדש כי אני חושב שפעם הבאה הציור יהיה יותר טוב, בעיקר בשל אי שביעות רצוני מן ציור מנורת הברזל התלויה ומן הקליגרפיה.

הצבע הכסוף, הוא נועד לקליגרפיה (יש לי צבע באותו מרקם בצבע זהב) הוא קצת שמנוני ודיי דביק... כשכתבתי איתו את הקליגרפיה - המכחול לא נע בחופשיות עם הצבע הזה על הנייר, וגרם לי ל״התקע״ קצת במהלך הקליגרפיה...

הצבע הלבן זה צבע מים סיני רגיל, שנקרא לבן טיטניום (Chinese Titanium White).
 

mishel s

New member
ברור

רק שאלתי על העקרון :)
&nbsp
יש עוד הרבה שהייתי רוצה לדעת אבל נשאיר את זה לעתיד כשאצבור טיפה נסיון.
תודה על התשובות!
 
למעלה