שאלה לדיון - מה הספר הכי מתוסבך שקראתם?

[מיכאל ג]

שאלה לדיון - מה הספר הכי מתוסבך שקראתם?

השאלה עלתה בעקבות הקריאה שלי בספר החדש של פיטר וואטס, שאני ממש בקושי מצליח להבין. הוא כתוב בצורה ממש ממש מבלבלת. אבל תרגישו חופשיים לדבר על כל דבר שבילבל אותכם - ספר שכתוב בשפה בלתי קריאה, עלילה מורכבת בצורה בלתי אפשרית, מעברי זמנים מהירים, הסברים מדעיים שצריך תואר שלישי להבין.

 

[פסתול]

מעניין שהזכרת את וואטס, ישר קפץ לי לראש ראייה עיוורת

אבל גם אקסלרנדו לא מפגר בהרבה אחריו.
שניהם היו כ"כ עמוסים בפרטים שהיה לי מאוד קשה להתמקד ולהבין מה בעצם הלך שם או אפילו להמשיך להתעניין מה קורה בין תיאור בלתי ברור אחד לבא אחריו.
סיימתי את שניהם בתחושת הקלה עצומה ומאז, עם כל העדפתי למדע בדיוני על פנטזיה, אני מנסה למצוא ספרים "רכים" יותר.

 

[restored]

קראתי ספרים מטומטמים שהתחפשו למתוחכמים

זה גם נחשב ?

 

[מיכאל ג]

אתה מוזמן לחלוק

 

[restored]

תאמין לי, לטובתך אני לא אחלוק

ולפחות אחד מהם מוכר מאד.

 

[Boojie]

אז עוד יותר תחלוק! <סקרנות>

 

[מירטל נקודה]

יש לי בעיה רצינית

ברגע שאני רואה ספר כזה הוא נוטה לחזור לסיפריה מעצמו ( או למצוא את עצמו נמסר לאן שהוא). אני חושבת שהספר היחידי שזכור לי הוא ה fifth elephent של פרצ'ט, וזה בגלל שהשם של הסופר כל כך מפורסם ושקנו לי אותו במתנה, בחיים לא הצלחתי למשוך את הכמה עמודים הראשונים.

 

[Yuli Gama]

The Scar של China Miéville

כתוב מצוין, עלילה מצויינת, סיפור מדהים ועדיין לא בטוחה שהבנתי את הכל. מאוד קשה לקריאה ומפוטל כהוגן. יופי של ספר וסיוט של ספר באותו הכריכה.

 

[avivs]

מה שעולה לי לראש

סטריינג' ונורל - לא ממש מסובך, אבל מרגיש כמו בלגן אחד גדול.
&nbsp
היפיריון (החלק השני) - המון סיפורים וקווי עלילה שהתבלבלו לי אחד בשני. בראשון היה להם לפחות סדר.
&nbsp
ראייה עיוורת - צלחתי אותו, אבל באמת שהיה כבד.
&nbsp
מאלאזן - התסבוך שם היה חלק מהכיף, אבל רמות תסבוך כאלה לא חוויתי בחיי.
&nbsp
ריינולדס - למי שרק מתחיל איתו, ואין לו המון ניסיון בסגנון הזה, בקלות אפשר להתקע הם ההסברים המדעיים שלו. עם הזמן הוא השתפר בכתיבה, אבל היו כמה וכמה ספרים עם הרצאות באמצע.
&nbsp
&nbsp

 

[ווסאבי74]

נוירומנסר

התרגום היה לגמרי לא ברור לי, ניסיתי לעבור לאנגלית אבל רמת האנגלית שלי אז לא התאימה להתמודדות עם כל הלחמי המילים, ובשלב מסוים לא הצלחתי לעקוב מתי מדובר על סייבר ומתי העולם האמיתי.
&nbsp
אני חושדת שדי לא הבנתי גם את צד שמאל של החושך, כל מה שנשאר לי ממנו זה אנשים הולכים בשלג

 

[trilliane]

"אדון האור" של זילאזני. ניסיתי שוב ושוב, בסוף התייאשתי

אני חושבת שהמקסימום שהצלחתי לשרד היה בערך רבע ספר (אולי שליש, כבר לא זוכרת). לא הבנתי מה הוא רוצה מחיי (למען הסר הספק, קראתי בעברית, לא הייתה בעיה של שפה).

 

[Arthur Dentist]

נראה לי שהוא דורש ידע מקדים בכמה נושאים

כדי להבין אותו.
&nbsp
לי הוא היה מאד מסודר וברור בקריאה ראשונה.

 

[Y. Welis]

אפשר קצת על המיתולוגיה ההודית (מהם וישנו, אגני וברהמה), אבל

השאר מובן מאוד.
&nbsp
זה אולי מבלבל כי הם מחליפים גופים כל כמה פרקים (זילאזני אוהב 'לחתוך' קו עלילה ולהעביר את הדמויות שלו גילגולים שונים), אבל העיקרון די ברור - 'אדון האור' הוא בודהא, שתורתו שללה את קיומם של האלים, ועל כן האמונה בהם נחלשת. הם מצידם רוצים להמשיך לשלוט, אבל חייבים שיאמינו בהם, ועל כן רודפים אותו.
&nbsp
יש שם כמה פרודיות קטנות על המשיכה למזרח שהיתה בתקופה ההיא (67') במערב, ואלמנטים שמזכירים ספרי הרפתקאות ישנים (רידר האגארד בעיקר. לדעתי השפיע על זילאזני וגם על פארמר), והרבה תהפוכות עלילתיות.
&nbsp
בזמנו הייתי קורא בספר ונעצר כמה עמודים לפני הסוף, כדי לא לדעת מה יקרה... עד שיום אחד שכחתי לעצור (הסוף אגב גם 'הודי' ברוחו, כי הוא זהה להתחלה - גילגול מחדש).
&nbsp
הספר המושלם ביותר של זילאזני לטעמי.

 

[trilliane]

דבר ממה שכתבת לא היה לי מובן מתוך קריאת הספר

אולי כי אני לא מבינה דבר וחצי דבר במיתולוגיה ההודית, בבודהא וכיו"ב; נאדא, גורנישט. זה לא אולי מבלבל זה היה מבלבל מאוד ולא הבנתי מה הוא רוצה מחיי (זה כנראה ספר לאנשים שמבינים מה הוא רוצה

).

 

[Y. Welis]

זה לא קריטי מדי להבנה, או להנאה מהרפתקאות נטו

אבל אפשר לרענן את הידע במיתולוגיה ההודית בויקי, אם צריך (או להיזכר בקאלי ב'אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור'. אגב יש בהודו כתות שמקדשות אותה ועורכות טקסים די מפחידים, עד היום).
&nbsp
לעיתים תחושת אי-הידיעה והסקרנות היא משהו שהסופר רוצה ליצור. שולח אותך לחפש עוד כדי להבין למה הוא מתכוון. זה דבר חיובי.
וחוץ מזה - זה זילאזני. אם לא אוהבים אותו, אז אין טעם.

 

[trilliane]

נראה שכן, כי כאמור, לא הבנתי כלום...

אין לי ניסיון רב עם זילאזני למעט כל סדרת "אמבר" ושם הסתדרתי איתו מצוין (פחות אהבתי את החמישייה השנייה, אבל לא היו לי בעיות הבנה).

 

[כריכרכה2]

קראתי אותו כשהייתי רךב בשנים ומאוד נהניתי ממנו

אם כי יכול להיות שלא הבנתי כלום ובכל זאת נהניתי, מי יודע?

 

[Y. Welis]

ספר שבהתחלה שלו יש רשימת CAST של דמויות, בתים ושושלות...

תמיד מרתיע. עדיף למקם אותם בסוף הספר, למי שלא התמצא. ספר טוב יעביר את כל המידע הזה בלי צורך במפרטים (מרטין למשל - אף אחד לא יתבלבל שם).
&nbsp
בפרטים הטכניים - הוזכר כאן פעם רוברט פורוורד, שנחשב לסופר יבש במיוחד... אולי מאז קמו חדשים.
&nbsp
בשעתו האל קלמנס היה טכני וגם ניבן (לא אשכח את הרגע ב'עולם טבעת' שבו הבובן מסביר בקיצור שמעכשיו שמאלה = ירוק, ימינה = אדום, וקדימה ואחורה הם 'עם הסיבוב' ו'נגד הסיבוב' וזהו - מאותו הרגע אלה הכיוונים. מצד שני הדמויות בספר עוברות תהליך דומה, כך שזה מעביר את תחושת הזרות), אבל תמיד בטעם ומתוך כוונה לומר משהו, ולא לצורך הסיבוך שבדבר.
&nbsp
בסופו של דבר סופר שנשען יותר מדי על סיבוך, בהכרח פחות טוב. כל רעיון צריך לעבור - השאלה האם יש לו די כישרון להעביר אותו.

 

[אלב86]

מילכוד22

שקפץ בין זמנים. כל פעם שהסופר "נזכר" במשהו הוא עובר לספר אותו ואז קופץ בחזרה להווה או למשהו אחר.
רק בקריאות חוזרות הבנתי את סדר העלילה בשלמות. ואז הכי נהניתי מכל הקפצות שכולן משרתות את פיתוח הדמויות והעלילה בוירטואוזיות.

 

[כריכרכה2]

סתם חיקוי חיוור של שווייק.